תפריט

חיזור גורלי - על הטרדה מינית וגבולות החיזור

"יום יום כשאת עוברת כאן בתשע/ אנו לך שורקים מן הסולם/ ותאמיני לנו – זהו פשע/ שאת לא עוצרת מעולם/ כשאת לובשת את השמלה האדומה/ אז בבניין לפתע צומחת עוד קומה...". כשנעמי שמר כתבה את השורות האלה, הפותחות את השיר "אהבת פועלי הבניין", בשנת 1964, היא מן הסתם לא שמעה על המושג "הטרדה מינית", שפרץ אל התודעה הישראלית רק כמה עשורים מאוחר יותר. היום, קשה למצוא מישהו שלא מכיר את המושג הזה – בעיקר כשהוא ניבט אלינו חדשות לבקרים מכותרות העיתונים, ונקשר בשמותיהם של בכירים במשטרה, במערכת המשפט ואפילו בכנסת ובממשלה. גם החוקים התעדכנו בינתיים, כך שכיום, אותה עלמה בשמלה אדומה היתה יכולה לתבוע את פועלי הבניין שממשיכים לשרוק לה מהסולם מדי יום ביומו, על אף שההתעלמות שלה משדרת בבירור שהיא לא מעוניינת בכך. 

אז מהו חיזור לגיטימי ומהי הטרדה? האם כל אדם שמתחיל עם מישהי שמוצאת חן בעיניו ונדחה על ידה עלול למצוא את עצמו נאשם בפלילים? ומה יכולה מי שחוותה הטרדה מינית לעשות כנגד המטריד? כל זאת – במאמר שלפניכם.

 

מהי הטרדה מינית?

חוק העונשין מכיר בסוגים שונים של אלימות מינית, לרבות תקיפה מינית – יצירת מגע מיני כלשהו עם אדם שלא מרצונו או בהסכמתו; מעשה מגונה – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, שנעשה כלפי אדם אחר בניגוד לרצונו; ואונס – קיום יחסי מין בכפייה או שלא מרצונם החופשי של שני הצדדים. אולם בשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, שהיה פורץ דרך בכך שהוא אסר באופן גורף ומפורש גם על אלימות מינית שאינה בהכרח פיזית, אלא מילולית והתנהגותית, ואף משתמעת או מרומזת.

הטרדה מינית נחשבת הן לעבירה פלילית, שעונשה עד שנתיים מאסר, והן לעוולה אזרחית, שניתן לתבוע בגינה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 120,000 ₪.

הטרדה מינית בעבודה

החוק מגדיר חמישה מצבים העולים כדי הטרדה מינית:

  • סחיטה באיומים תוך דרישה לבצע מעשים בעלי אופי מיני.
  • מעשה מגונה, לרבות נגיעות, צביטות, התחככות בגוף שנעשית "בטעות" או שלא בטעות, אוננות וחשיפת איברים מוצנעים של המטריד עצמו.
  • הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, המופנות כלפי אדם שכבר הבהיר כי אינו מעוניין בהן. ההצעות יכולות להיות מפורשות או מרומזות, ולהתבטא גם בתנועות גוף, סימנים וקולות בעלי משמעות מינית, בשליחת תמונות, הודעות או דוא"ל הכולל תוכן מיני, ועוד. יצויין, כי במידה ומתקיימים יחסי מרות, הרי שהאדם שאליו מופנות ההצעות, איננו צריך כלל להבהיר, כי הוא אינו מעוניין בהן.
  • התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות כלפי אדם שהבהיר כי אינו מעוניין בהן, לרבות מחמאות והערות על מראה או לבוש, שאלות הנוגעות למין או למיניות וכיו"ב. גם כאן,  במידה ומתקיימים יחסי מרות, הרי שהאדם שאליו מופנות ההתייחסויות, איננו צריך כלל להבהיר, כי הוא אינו מעוניין בהן.
  • יחס מבזה או משפיל כלפי אדם על רקע מינו או מיניותו, לרבות זהותו המינית והמגדרית.

מטבע הדברים, לא ניתן לפרט בנוסח החוק את כל טווח ההתנהגויות שייחשבו, בתנאים מסוימים, להטרדה מינית, ולכן בית המשפט עשוי להחיל את הגדרות החוק גם על מקרים שאינם מצוינים בו מפורשות אך תואמים את תכלית החוק ואת רוחו.

 

הגבול בין חיזור להטרדה

למותר לציין שמטרת החוק אינה למנוע כל אפשרות להחמיא, לפלרטט או לחזר, אלא להציב גבולות שיגנו על כבודו ועל פרטיותו של אובייקט החיזור – לרוב אשה, ועל זכותה לדחות את המחזר, מבלי לשלם על כך מחיר אישי או חברתי. החוק אינו עוסק במקרים של הערה זניחה או התייחסות רומנטית שנמצאת בגדר הסביר (כמו מחמאה או הזמנה לבילוי), או כזו שנעשתה פעם או פעמיים. מקרים כאלה אינם נחשבים להטרדה, ומן הסתם לא יובילו לפתיחת הליך פלילי או נזיקי. התופעות שאותן מבקש החוק למנוע הן של חיזור או התייחסויות מיניות בוטות, מבזות ובלתי סבירות, או כאלה שחוזרות על עצמן ונמשכות על אף שהן נתקלות בדחייה, בבקשה להפסיק או בהתעלמות מופגנת – באופן שגורם למושא החיזור אי נוחות, עוגמת נפש ואף יותר מכך.

יש לציין שבניגוד לימים עברו, שבהם היתה ציפייה מהנפגעת מעבירת מין להוכיח שהיא התנגדה למעשים באופן אקטיבי ואף פיזי, כיום הפסיקה מכירה בכך שקורבן ההטרדה לא תמיד מסוגלת או מצליחה, מסיבות שונות, להביע את התנגדותה בצורה מילולית או מפורשת, ושהתנגדות שכזו עשויה להתבטא גם בשפת הגוף או באופן פסיבי – התחמקות ממפגש או ממגע, הימנעות בולטת משיתוף פעולה וכיו"ב. במילים אחרות, אם בעבר הדגש היה על זיהוי ביטויים של אי הסכמה כדי לקבוע שמעשה כלשהו חרג מגבולות המותר, כיום הוא עובר בהדרגה לזיהוי ביטויים מובהקים – בין אם מילוליים ובין אם אחרים – של הסכמה, או של רצון הדדי, כתנאי לקיומה של אינטראקציה מינית או רומנטית לגיטימית. 

 

מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפני נפגעת הטרדה מינית?

נפגעת הטרדה מינית המעוניינת למצות את הדין עם המטריד, יכולה לפעול באחד או יותר מהאפיקים הבאים: 
  • הגשת תלונה למשטרה ופתיחה בהליך פלילי. העונש המקסימלי במקרה של הרשעה הוא שנתיים מאסר בפועל, אולם יש לציין שברוב המקרים מסתפק בית המשפט בהטלת עונש מאסר על תנאי.
  • הגשת תביעה נזיקית בבית משפט לעניינים אזרחיים. בתביעה כזו ניתן לקבל פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ופיצוי גדול יותר במקרה של הוכחת נזק נפשי, משפחתי, חברתי או כלכלי.
  • הגשת תלונה בבית הדין לעבודה (במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה).
  • הגשת תלונה לאחראי/ת במקום העבודה, שעשויה להוביל לפתיחה בהליכים משמעתיים כנגד העובד המטריד (ראו פירוט במאמר בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה).

לכל אחד מאפיקי הפעולה שצוינו לעיל יש יתרונות וחסרונות, הנובעים מאופי ההליך, משך הזמן הדרוש לו, מידת ההשפעה שלו על חיי המתלוננת והסעדים האפשריים. כל ההליכים כאחד עשויים להעמיד בפני המתלוננת קשיים לא מעטים, לחשוף אותה לביקורת ולהשמצות ולדרוש ממנה כוחות נפש בלתי מבוטלים. לכן, מומלץ תמיד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בטרם נקיטת צעדים כלשהם, שהשלכותיהם עשויות להיות מרחיקות לכת. עורך דין פלילי מנוסה יעזור לנפגעת לבחון את הכדאיות של כל אחת מהפעולות האפשריות, בהתאם לנסיבותיה האישיות ולנסיבות המקרה.

לסיכום: הטרדה מינית היא תופעה רווחת, ובניגוד לקונוטציה הנובעת משמה ואולי גם לדימוי הציבורי שלה, היא מהווה יותר מסתם מטרד. שלא כמו חיזור לגיטימי שנעשה בתום לב – הטרדה מינית נעשית תוך זלזול מכוון או התעלמות וחוסר התחשבות ברצונותיה וברגשותיה של הנפגעת, והיא עלולה לגרום לה לעוגמת נפש רבה ואף לנזקים משמעותיים, שעשויים להצדיק תביעה פלילית או נזיקית. הטרדה מינית יכולה לבוא בצורות שונות ומכיוונים שונים: זה יכול להיות מכר, שכן, או אפילו קרוב משפחה, וזה יכול להיות גם נהג מונית, לקוח בחנות או במסעדה, או אדם זר ברחוב. אחד המצבים השכיחים ביותר הוא של הטרדה מינית המתרחשת במקום העבודה, בין עובד לעובדת עמיתה, או במקרה החמור יותר, עובדת הכפופה לו. במצב כזה, המוטרדת חשופה לא רק לעוגמת נפש, אלא גם לפגיעה ישירה או עקיפה בפרנסתה. במאמר הבא נתמקד בהטרדות מיניות במקום העבודה, ובחובות שמטיל החוק על המעסיק במטרה למנוע ככל האפשר מצבים של הטרדה מינית, וכן לטפל בהם כראוי במקרה הצורך.

 
עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203