תפריט

ממעצר ימים ועד מעצר עד תום ההליכים – כל מה שצריך לדעת

סוגיית המעצר הינה חלק חשוב בהליך הפלילי ויש לה השלכות מרחיקות לכת הנוגעות לחירות וזכויות הפרט, לניהול החקירה, השפעה על מצבו הנפשי של החשוד וגם על העונש בסוף ההליך הפלילי בדרך כלל. מעצר הוא חלק חשוב מניהול החקירה המשטרתית ותפקידו לאפשר למשטרה לאסוף נתונים וראיות בצורה אפקטיבית. עם זאת, המעצר מביא לפגיעה בחירות האזרח ונדמה שהוא עומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין זה מפתיע שהמחוקק קבע בחוק סדר הדין הפלילי כללים לניהול הליכי המעצר וקבע מספר סוגי מעצר. במאמר זה נציין בקצרה מהו מעצר ראשוני ומעצר ימים ונרחיב על מעצר עד תום ההליכים.    

מעצר: לא בכל מקרה

סוגי מעצריםמשטרת ישראל כפופה לחוקים, כמובן. עליה להחליט על מעצרו של אדם רק אם יש ברשותה חשד סביר כי אדם עבר עבירה מסוג עוון או פשע, עבירות עליהן העונש מעל 3 חודשי מאסר. אם קיימת עילת מעצר רשאי קצין ממונה במשטרה להורות על מעצר ראשוני המוגבל ל-24 שעות. לצורך המשך מעצרו של החשוד חייבת המשטרה, בתוך 24 שעות מהמעצר הראשוני, לפנות לבית המשפט על מנת לבקש את המשך מעצרו לצורך השלמת החקירה, וכלשון המחוקק – לגילוי חקר האמת.

חשוב להבין כי מעצר הוא אקט קיצוני ואמצעי פוגעני השולל את זכויות וחירות הפרט טרם הורשע בדין. לכן, כבר בשלב זה, על המשטרה לבדוק, האם לא ניתן להסתפק בעיכוב, שהוא הליך המוגבל לשלוש שעות חלף מעצר ארוך. גם אם הוחלט לעצור אדם ולהביאו לתחנה, על המשטרה החובה לבדוק בכל שלב את האפשרות לשחרור לחלופת מעצר. בנוסף, יש לזכור כי תנאי המעצר רעים מתנאי אסירים בכלא. מכאן החשיבות בקבלת עזרה מיידית מעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה כדי לנסות ולמנוע הגעה למעצר, לשמור על זכויות החשוד ולנסות לשכנע את בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה, להורות על חלופת מעצר, כמו מעצר בית, כחלופה למעצר מאחורי סורג ובריח.

תקופת המעצר: כמה זמן?

שופט רשאי להורות על הארכת תקופת מעצרו של החשוד לתקופה שלא תעלה על 15 ימים. בסיום תקופת מעצר הימים הראשונה רשאי השופט להורות על המשך המעצר לבקשת המשטרה פעמיים נוספות כל עוד אורך כל תקופת המעצר לא יעלה על 30 ימים. יש לציין שאם הבקשה להארכת המעצר הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי השופט להאריך את תקופת המעצר לתקופות נוספות ובלבד שסך תקופת המעצר לא תעלה על 75 ימים לפני הגשת כתב אישום. בחלוף 75 ימים, רק שופט בית המשפט העליון מוסמך להורות על המשך מעצרו של החשוד לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת.

כאשר מוחלט על הגשת כתב אישום הופך החשוד לנאשם והתביעה רשאית לבקש מבית המשפט מעצר עד תום ההליכים – קרי, מעצר עד מתן פסק הדין בלא צורך לחדש את המעצר מדי כמה ימים, אלא אם בית המשפט פסק אחרת. מעצר עד תום ההליכים, המכונה גם העמדה לדין, נחשב לאקט משפטי קיצוני אך שכיח בהליך הפלילי בישראל. בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של הנאשם לפי סעיף 21 לחוק המעצרים אך אם תוך 30 ימים מרגע הגשת כתב האישום לא החל המשפט ישוחרר הנאשם בערבות או ללא ערבות על פי סעיף 60 לחוק המעצרים. עם זאת, בית המשפט העליון רשאי להורות על הארכת המעצר לתקופות של 90 ימים כל אחת לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.

3 תנאים מצטברים למעצר עד תום ההליכים

ישנם הבדלים משמעותיים בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים.

מטרת בקשת מעצר ימים היא השלמת חקירת החשוד בעוד מעצר עד תום ההליכים נועד לשמור על תקינות ההליך הפלילי ומטרתו לשים מאחורי סורג ובריח את הנאשם עד למתן פסק הדין. כדי להגיש בקשה למעצר ימים נדרשת המשטרה לטעון כי קיים חשד סביר לביצוע עבירת עוון או פשע אך למעצר עד תום ההליכים יש להציג בפני בית המשפט ראיות לכאורה המהוות בסיס עובדתי לצורך מעצרו של הנאשם.

הבדל נוסף הוא חובת הסנגור: כלומר, בקשת מעצר עד תום ההליכים מחייבת למנות לנאשם סנגור, עורך דין פלילי שייצג את טובת הנאשם, אם הוא טרם מיוצג על ידי סנגור לפי בחירתו. כמו כן, לאחר הגשת כתב האישום יכולים הסנגור והנאשם לעיין בחומר הראיות. עורך דין פלילי מנוסה יבקש לרוב לדחות במספר ימים את הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לבחון לעומק את הראיות ולהתכונן לדיון היטב. 

פגיעה בחירות האדם נחשבת לאקט קיצוני לכן החוק קובע כי נדרשים שלושה תנאים מצטברים על מנת שבית המשפט יצווה על מעצר עד תום ההליכים:

  • ראיות לכאורה - התובע נדרש להציג בפני בית המשפט כי קיים בסיס עובדתי וראיות לכאורה להוכחת האשמה ולהרשעתו של הנאשם. בהתאם להלכה המשפטית שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון ב"הלכת זאדה", על המאשימה להראות, שיש בראיות משום פוטנציאל לסיכוי סביר להרשעה.
  • עילת מעצר - בית המשפט יצווה על מעצר עד תום ההליכים רק אם קיימת עילה למעצרו של הנאשם. לדוגמה: אם ישוחרר הנאשם הוא עלול לסכן את הציבור או לסכן אדם ספציפי, כמו אדם שהעיד או התלונן נגדו. ניתן להוכיח עילה למעצר גם אם יש חשש שבמקרה שישוחרר הנאשם הוא יפעל להדחת עדים, להעלים ראיות או לשבש חומרי חקירה. עילה נוספת למעצר היא קיום חשד סביר כי הנאשם עלול להתחמק מהדין ולא להתייצב להמשך המשפט או לריצוי עונשו במידה וימצא כי הוא אשם. בהקשר זה ראוי לציין, כי קיימות עבירות אשר מקימות עילת מעצר סטטוטורית, אשר בהתקיימן, אין המדינה צריכה בכלל להוכיח עילת מעצר. כך למשל, בעבירות אלימות במשפחה, סמים ועוד.
  • היעדר חלופת מעצר- כדי להקטין את הפגיעה בחירות הנאשם החלו לאחרונה שופטים רבים לצוות על מעצר בית כחלופה למעצר עד תום ההליכים. התובע נדרש גם בקיום ראיות לכאורה ועילת מעצר כדי לשכנע את בית המשפט להורות על מעצר מאחורי סורג ובריח.
  • חלופות מעצר אפשריות יכולות להיות: מעצר בית תחת פיקוח מלא של אדם קרוב, מעצר בית עם אזיק אלקטרוני, מעצר בית חלקי במהלכו יכול הנאשם לצאת לעבודתו אל עליו לשוב לביתו בערב ולשהות כל הלילה בבית, מוסד לגמילה מסמים, ערבות כספית ועוד. נרחיב על כך בהמשך.

בחינת ראיות והחלטת בית המשפט

סעיף 21 ב' לחוק סדר הדין הפלילי קובע על בית המשפט לא למהר לקבוע מעצר עד תום ההליכים וכי עליו לשמוע את התובע והסנגור על מנת לבדוק קיומן של ראיות לכאורה. יש לזכור כי בידי המשטרה ראיות גולמיות שטרם נבדקו לעומק וטרם נבחנו על ידי חקירה נגדית בבית המשפט, לכן רק אם יוכחו הראיות כמהימנות בבית המשפט יהיה בהן להביא לכדי הרשעתו של הנאשם. לפיכך, נדרש בית המשפט לקבוע האם יש בראיות שהוצגו בפניו בבקשה להארכת המעצר עד תום ההליכים בסיס עובדתי מוצק שיביא להרשעת הנאשם.

ישנם מקרים גבוליים בהם על בית המשפט לקבוע האם יש עילה להארכת המעצר עד תום ההליכים או לקבוע חלופה למעצר. דוגמה לכך ניתן למצוא בדרישת המדינה בינואר 2010 לעצור עד תום ההליכים נאשם שהרג את חברו במהלך משחק בנשק. הנאשם התנגד למעצר עד תום ההליכים מכיוון שטרם נקבע האם להאשימו בהריגה או בגרימת מוות ברשלנות.

על פי הראיות גילה בית המשפט כי הנאשם הזעיק את המשטרה ואת מד"א מיד לאחר מותו של חברו ואף הודה במקרה ושחזר את המעשה. בית המשפט נדרש לקבוע האם הנאשם אלים ומסוכן לשחררו למעצר בית מכיוון שהוא מהווה סכנה לציבור, לכן דרש תסקיר משירות המבחן. קצינת המבחן התרשמה שהנאשם אינו מסוכן אך הצהירה כי לדעתה חלופת המעצר אינה ראויה מאחר והנאשם עלה לארץ בגפו ולמעט חברים שמשך ההכרות עמם קצרה אין לו משפחה בארץ שיכולה לפקח עליו במעצר בית. בית המשפט טען כי היותו עולה בודד נזקפת לזכותו ואינה צריכה לשלול ממנו את זכויותיו. לכן, קבע בית המשפט כי אין עילה למעצרו ויש לשחררו למעצר בית בפיקוח חבריו המוכנים לסייע לו.

חלופות המעצר

החוק מטיל על בית המשפט לבחון חלופות למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, ובכך למנוע פגיעה בחירותו של הנאשם. חלופת מעצר נמשכת עד לתום ההליך המשפטי נגד הנאשם ושלא כמו מעצר רגיל, היא אינה מוגבלת בזמן. חלופת המעצר הומאנית יותר מאשר החזקת הנאשם במעצר ארוך מאחורי סורג ובריח תוך שלילת זכויותיו וזאת עוד לפני הכרעת בית המשפט בתיק. בית המשפט יקבע חלופת מעצר בהתאם לראיות לכאורה שנמצאות בתיק ועל פי עילת המעצר. על בית המשפט להבטיח כי חלופת המעצר מבטיחה את מטרת המעצר – הנאשם לא יסכן את הציבור או אדם ספציפי, לא ישבש את החקירה, לא יעלים ראיות ולא יתחמק מההליך הפלילי (התייצבות למשפט ו/או למאסר).

יש מקרים בהם בית המשפט יבקש תסקיר של שירות המבחן כדי לבחון את הנאשם והחלופה המוצעת למעצר. פעילות שירות המבחן מטעם משרד הרווחה מעוגנת בחוק הפלילי וגוף זה אחראי לאבחן, לפקח, לטפל ולשקם חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה אשר מעורבים באירוע פלילי. נאשם המופנה לשירות המבחן נפגש ומשוחח עם קצין מבחן. קצין המבחן משוחח גם עם ערב לנאשם במקרה והחלופה המוצעת הינה מעצר בית בפיקוח מלא עם ערב. קצין המבחן יגיש תסקיר לבית המשפט עם המלצותיו אך בית המשפט אינו חייב לקבל את המלצת שירות המבחן.

ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

אם הנאשם ועורך דינו סבורים כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים יגיש עורך הדין הפלילי ערר לערכאת הערעור. אם בית משפט השלום קבע מעצר עד תום ההליכים על הנאשם, עורך הדין יגיש את הערר לבית המשפט המחוזי (ערעור בזכות). אם גם בית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום למעצר עד תום ההליכים יהיה על עורך הדין להגישה בקשה לערעור לבית המשפט העליון (ערעור ברשות).

כלי נוסף העומד לרשות עורך הדין הוא עיון חוזר בקביעת בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים. עורך הדין יגיש בקשה לעיון חוזר בהתקיים אחד התנאים הבאים: נתגלו עובדות חדשות, הנסיבות השתנו, חלף זמן ניכר מאז הורה בית המשפט לעצור את הנאשם. את הבקשה לעיון חוזר יש להגיש לאותה ערכאה אשר דנה בתיק ולא לערכאת הערעור. כמו כן, אין מגבלה למספר הפעמים שניתן להגיש בקשה זו.

חשיבות עורך הדין הפלילי שילווה אותכם לאורך התהליך

סוגיית מעצר עד תום ההליכים הינה חשובה מאוד בהליך הפלילי ונחשבת למורכבת וסבוכה. חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה כדי להגן על זכויותיו וחירותו של הנאשם. עורך הדין יפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לשמור על זכויותיו של הנאשם ולהקל עליו תוך ניסיון לשכנע את בית המשפט כי אין עילה למעצר או להציג עמדה משכנעת לטובת חלופה למעצר.

האם המשטרה עצרה אתכם והתביעה דורשת מעצר עד תום ההליכים? מרגישים שזכויותיכם נפגעו? עורך דין פלילי אלון ארז זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

צלצלו עוד היום: 050-7368203

עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203