תפריט

נשארים בארץ: על צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק פלילי

לרוב, כאשר מדברים על צו עיכוב יציאה מהארץ, הדבר נעשה בהקשר של הוצאה לפועל וחובות מסוגים שונים. חשוב לדעת שגם כנגד מי שהואשם בביצוע עבירה פלילית ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. מהו צו זה? מי רשאי להוציאו? האם ישנן מגבלות על הצו? וכיצד ניתן לבטלו? על כך בשורות הבאות. 

 

מה זה צו עיכוב יציאה מהארץ?

זהו צו שמונע יציאה מהארץ מהאדם שהצו כנגדו הוא הוצא. מי שהוצא כנגדו צו שכזה, כשהוא יבקש לעבור בביקורת הגבולות הצו יופיע במחשב ומהאדם תמנע היציאה מהארץ – ולא משנה אם יש לו כרטיס טיסה וכמה הוא עלה לו.

 

מתי ניתן צו עיכוב יציאה במסגרת הליך פלילי?

קודם כל חשוב להבהיר: צו עיכוב יציאה איננו עונש אלא סעד – כלי שבית המשפט, הפרקליטות והמשטרה יכולים לעשות בו שימוש בעת הצורך ובנסיבות שמחייבות זאת. חשד בעבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, איננו מצדיק באופן מיידי הטלת איסור יציאה מהארץ על החשוד. צריך לזכור, שלכל אדם וגם לחשוד בעבירה פלילית יש זכות יסודית להתהלך באופן חופשי. לכן, רק במקרים שבהם יש הצדקה להגבלת חופש התנועה של החשוד – כפי שנראה להלן – ניתן להחליט על צעד שכזה.

בהליך פלילי, הצו ניתן לבקשת המשטרה, הפרקליטות או בית המשפט. ברוב המקרים האדם שכנגדו מוצא הצו נוכח בהליך שבו נקבע שנאסר עליו לצאת מהארץ. אם הוא לא היה נוכח בהליך, על המשטרה לעדכן אותו שנאסר עליו לצאת מהארץ.

נתחיל עם המשטרה. במקרה של חקירה פלילית שבה יש חשד מבוסס כנגד אדם, המשטרה יכולה לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • המשטרה חוששת שיציאת החשוד מהארץ תזיק לחקירה
  • המשטרה חושדת שהוא עשוי לברוח מהארץ ולחמוק מהעמדה למשפט

לרוב מדובר בתנאי מגביל לשחרור ממעצר. מי שנעצר על ידי המשטרה, הקצין הממונה יכול להטיל מגבלות שונות על השחרור שלו בהסכמת החשוד שאחת מהן היא הגבלה על יציאה מהארץ. כאשר התנאי ניתן בהסכמת החשוד, הגבלה זו הינה לתקופה של 3 חודשים לכל היותר ויש לבקש הארכה מבית המשפט אם רוצים תקופה נוספת של איסור יציאה מהארץ.

חשוב להוסיף שלפי פסיקת בית המשפט העליון, אם הוגש כתב אישום כנגד החשוד לפני תום שלושת החודשים הרי שהאיסור על יציאה מהארץ תקף עד תום ההליך המשפטי – גם אם זה נמשך יותר משלושה חודשים.

המשטרה גם יכולה, באמצעות הפרקליטות, לבקש מבית המשפט בעת דיון על שחרור ממעצר תנאים מגבילים שאחד מהם יכול להיות צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החשוד. אם בית המשפט משתכנע שיש יסוד סביר לבקשה הוא יאשר אותה ויוציא את הצו.

החוק קובע שעל מנת שבית המשפט יחליט על איסור יציאה מהארץ על שני תנאים להתקיים, בדומה למה שהזכרנו בנוגע למשטרה:

"(1) קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב לחקירה, לדיון במשפט או לנשיאת עונשו;

(2) לא ניתן להבטיח את התייצבותו בהמצאת ערובה מתאימה, או בקביעת תנאי שחרור מתאימים."

במקרה זה, איסור היציאה הוא עד תום ההליך המשפטי שכן המטרה שלו היא למנוע מהחשוד לפגוע בחקירה או לברוח מפני החוק. 

 

האם ניתן לבטל צו? כיצד?

במקרים מיוחדים ניתן לבקש מבית המשפט לאפשר לנאשם לצאת מהארץ למרות הצו – בין אם מדובר בביטול מוחלט ובין אם מדובר בביטול מוגבל בזמן כדי לאפשר נסיעה מסוימת. כדי שהבקשה תאושר על המבקש לעמוד בכמה תנאים:

  • להציג ערובות חלופיות לכך שהוא אכן יחזור מחוץ לארץ כדי להתייצב לחקירות נוספות ו/או לעמוד למשפט.
  • להראות שמטרת הנסיעה הינה חשובה: לדוגמה, טיפול רפואי חשוב או ביקור שאי אפשר לדחות.
  • להוכיח שהוא איננו מהווה סיכון לחקירה או להימלטות ממשפט. לדוגמה: מי שמרכז חייו בישראל פחות סביר שיברח מהארץ כדי להימנע ממשפט.

דוגמה לכך ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון משנת 2012. חשוד באונס שוחרר בתנאים מגבילים עד לתחילת המשפט שלו. אחד מהתנאים היה איסור יציאה מהארץ. החשוד ביקש לנסוע לבקר את חברתו בשווייץ אך בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו. החשוד ערער לבית המשפט העליון וזה פסק לטובתו ואישר לו לצאת מהארץ לשווייץ למרות איסור היציאה מהארץ. הנימוקים של בית המשפט היו שלטובתו של החשוד ניתן לזקוף מספר גורמים "ובכלל זאת תסקירי שירות המבחן החיוביים מאוד שהוגשו בעניינו והמלצתו העדכנית של שירות המבחן לבטל כליל את התנאים המגבילים שהוטלו עליו; עברו הנקי; והעובדה כי רכש את אמונו של בית המשפט עמד בכל המגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליך המשפטי הנמשך קרוב לשנה" ולכן אין למנוע ממנו את הנסיעה. עד המשפט לנאשם עומדת חזקת החפות "וההגבלות המוטלות עליו בטרם ההרשעה אינן "מקדמה" על חשבון העונש אלא נועדו להבטיח את שלום הציבור ואת התייצבותו לדין." אם היציאה מהארץ איננה מאיימת על שלום הציבור ואיננה מסכנת את העמדתו לדין, הרי שאין למנוע ממנו את היציאה מהארץ. 

דוגמה נוספת מוכרת יותר, שבה בית המשפט אסר את יציאתו של אדם מן הארץ, היא בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

אין זה דבר קל לקבל את הסכמת בית המשפט לביטול צו או להשהייתו – כאן נדרשת עזרתו של עורך דין בעל ניסיון וידע כדי להגיש בקשה מנומקת שיש לה סיכוי להתקבל על ידי בית המשפט.

 

לפעמים, צו עיכוב יציאה יכול להיות כלי בידי ההגנה

למרות שמניעת יציאה מהארץ מזיקה למי שהצו הוצא כנגדו, ניתן להשתמש במניעת היציאה ככלי בשירות ההגנה. בדיון על הארכת המעצר, ההגנה יכולה להסכים לתנאי מגביל זה על מנת שהחשוד יוכל להשתחרר ממעצר בערבות. ללא ספק, מוטב להישאר בארץ מבלי יכולת לצאת ממנה מאשר להישאר במעצר מבלי יכולת לצאת ממנו. השימוש בצו העיכוב צריך להיות מושכל וזהיר – זהו תפקידו של עורך הדין הפלילי שבעזרת הידע והניסיון שלו מסייע ללקוח שלו בצורה המיטבית. 

 

על מי מוטלת החובה לדווח על ביטול צו העיכוב?

ניתן למצוא תשובה חלקית לשאלה זו כשבוחנים מקרה שאירע בשנת 2012. במקרה זה תבע אדם פיצויים מהנהלת בתי המשפט כיוון שזו לא עדכנה את משטרת הגבולות שצו העיכוב שהוצא כנגדו במסגרת הליך פלילי בוטל. כיוון שלא נעשה עדכון, על התובע נאסר לצאת מהארץ למרות שהצו כבר בוטל – הוא תבע פיצויים על ביטול הטיסה והחופשה ועל עגמת הנפש. בית המשפט קיבל את הטענה שעל הנהלת בתי המשפט הייתה מוטלת החובה לעדכן את משטרת הגבולות ולכן הוא פסק פיצויים לתובע – עם זאת הוא קבע שלא מגיע לו פיצוי על עגמת נפש.

הדבר ראוי לציון כיוון שבצו העיכוב נכתב שהאחריות על ביטול העיכוב מוטלת על מי שהצו הוצא כנגדו. אולם גם בפסקי דין אחרים (למשל, בפסק דין מ-20007) קבע בית המשפט שאי ביטול הצו על ידי הנהלת בתי המשפט מהווה רשלנות ועל המדינה להקפיד בעצמה על ביטול הצו שמהווה פגיעה בזכויות היסוד של כל אדם: הזכות לנוע בחופשיות ממקום למקום. 

למרות האחריות שמוטלת על הנהלת בתי המשפט, מי שמתכנן נסיעה לחוץ לארץ מוטב לו שלא יסמוך על אף אחד. יש לבדוק לפני הנסיעה (ברשות האוכלוסין וההגירה) אם כנגד הנוסע תלוי ועומד צו עיכוב יציאה מהארץ. במקרה שאכן יש צו כזה כדאי לפנות לעורך דין פלילי שיכול לסייע בביטול הצו ולהדריך אתכם כיצד להתמודד עימו בדרך הטובה ביותר.

עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203