תפריט

הגבול הדק שבין רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות

כאשר אדם מואשם בגרימת מותו של אדם אחר, חוק העונשין של מדינת ישראל מבדיל בין שלוש עבירות: עבירת רצח, עבירת הריגה וגרימת מוות ברשלנות.

כדי שהמעשה יוגדר כרצח צריכים להתקיים שני תנאים:

  • יסוד נפשי –  כוונה תחילה: על מנת להוכיח יסוד זה, על התביעה להוכיח:

    • 1. הנאשם לא פעל בלהט הרגע אלא התכונן למעשה (מרכיב "ההכנה").
    • 2. כי אצל הנאשם התקבלה החלטה להמית את הקורבן (מרכיב "ההחלטה").
    • 3. הקורבן לא  התגרה בנאשם לפני קטילתו (מרכיב ה"קינטור").
  • יסוד פיזי – מעשה: הנאשם גרם למותו של אדם על ידי פעולה ממשית. קיים קשר סיבתי בין המעשה של הנאשם לבין מותו של הקורבן

עבירת הריגה

כאשר התנאים הללו לא התקיימו, לא ניתן להאשים אדם ברצח אבל ניתן להאשים אותו בהריגה. כפי שציינו לעיל, רק כאשר אדם עשה מעשה אקטיבי ניתן להאשים אותו ברצח. לעומת זאת, אדם יכול להיות מואשם בהריגה גם אם לא עשה מעשה אלא רק נמנע ממעשה על דרך מחדל של אי מילוי חובה מכוח דין או חוזה – גם אם הנאשם לא הרג את המנוח במו ידיו אלא רק נמנע ממעשה שהיה יכול למנוע את מותו או שנהג בפזיזות מסוכנת, הרי שניתן להאשים אותו בהריגה.

למרות שסעיפי החוק המגדירים עבירות רצח ועבירות הריגה לכאורה ברורים, קו הגבול המבדיל בין רצח ובין הריגה איננו מובהק וחד-משמעי. ישנם מקרים רבים שבהם קשה לקבוע אם האומנם מדובר ברצח או בהריגה. במקרים שונים התביעה עשויה להחליט על הגשת כתב אישום שבו סעיף האישום הוא רצח למרות שהיא לא משוכנעת שכך הוא המקרה. כך היא מגלגלת לפתחו של בית המשפט את ההכרעה: האם זהו רצח או הריגה. במקרים שכאלה תפקידו של עורך דין פלילי הוא להחליט, בהתאם לידע שלו, ההיכרות שלו עם החוק והניסיון שלו בתחום, מהי הדרך הטובה ביותר עבור הלקוח שלו: לנהל הוכחות בתיק רצח; להגיע לעסקת טיעון עם התביעה על הפחתת האשמה להריגה כדי להשיג ללקוח עונש קל ולחסוך זמן יקר מבית המשפט.

ישנו תנאי נוסף שצריך להתקיים כדי שאדם יואשם בהריגה: מודעות בפועל. הכוונה היא שהנאשם ידע מהן התוצאות האפשריות של מעשיו ובכל זאת הוא נהג בפזיזות.

פסיקות בתי המשפט מצביעות על כך שהמודעות צריכה להיות מודעות של הנאשם לאפשרות של גרימת מוות. אם המודעות הינה רק לכך שתתכן פגיעה גופנית ואפילו קשה, הרי שייתכן מאוד שיסוד המודעות איננו מתקיים ולכן לא מדובר בעבירת הריגה. עם זאת, גם אם הנאשם לא היה מודע באופן מפורט לתוצאות האפשריות של מעשהו אלא רק באופן כללי – עדיין מדובר במודעות בפועל ולכן היסוד הנפשי הנדרש לעבירת הריגה מתקיים.

גרימת מוות ברשלנות

גרימת מוות ברשלנות היא עבירה נוספת שבינה ובין הריגה עובר קו גבול דק ולא תמיד ברור. ההבדל החשוב הוא שבעוד עבירת הריגה תלויה בכך שלנאשם הייתה מודעות בפועל לתוצאות מעשיו, גרימת מוות ברשלנות היא עבירה שבה יכול להיות מואשם אדם גם אם לא היה מודע בפועל לתוצאות מעשיו. למה הכוונה?

כפי שנכתב לעיל, כדי שאדם יואשם בהריגה, עליו להיות מודע בפועל לכך שמעשיו  יסתיימו בתוצאות קטלניות. אבל ייתכן שהיסוד המודעות בפועל לא התקיים – האדם, בעת ביצוע העבירה, לא היה מודע לתוצאות האפשריות. כך ייתכן והוא לא יואשם בהריגה אלא בגרימת מוות ברשלנות – עבירה שהיסוד הנפשי הנדרש עבורה הוא מודעות בכח: האדם הסביר יודע שההשלכות של מעשה מסוים הן כאלה. לדוגמה: מי שגרם לתאונה בזמן נהיגה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול. הנאשם אולי לא היה מדוע למעשיו בגלל השפעת הסמים או האלכוהול, אבל האדם הסביר יודע שנהיגה תחת סמים ו/או אלכוהול יכולה להוביל למוות ולכן הנהג יכול להיות מואשם בגרימת מוות ברשלנות.

בתי המשפט, כך ניתן להתרשם מפסיקות רבות שניתנו בתחום, נוטים להחמיר בעונשו של מי שמורשע בעבירת הריגה. הסיבה לכך היא שבית המשפט רוצה להדגיש את הערך של חיי אדם ושל קדושת החיים. הריגה היא עבירה חמורה שעלולה להוביל לעונש כבד ולכן ברורה החשיבות של קביעת הגבול הברור בין עבירת הריגה לבין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. סעיף האישום הוא, אם כן, בעל חשיבות גדולה ועל עורך הדין לעשות את כל שביכולתו כדי להגן על הלקוח שלו מהרשעה שעונש כבד בצידה.

כיוון שבהרבה מקרים קו הגבול שבין רצח ובין עבירת ההריגה, ובינה לבין עבירת גרם מוות ברשלנות איננו ברור, תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לסמן את קו הגבול בבירור. עליו להשתמש בידע שלו ובניסיון שלו, לבחון כל מקרה לגופו משפטית ועובדתית ולנסות לשכנע את בית המשפט שבפניו מתקיים ניהול הוכחות בתיק בצדקתו של הלקוח שלו.

אם אתם חושבים שבהתאם למצב המשפטי כיום, קשה מאוד לעשות אבחנה בין רצח להריגה ובין הריגה לגרם מוות ברשלנות, אז בקרוב המצב המשפטי עתיד להיות מסובך ומורכב עוד יותר. זאת, לאור העובדה שהמחוקק שוקד בימים אלו על הצעת חוק, שתביא לשינוי כולל בהגדות של עבירות ההמתה, תוך הוספת עבירות שאינו קיימות כיום בחוק. 

 

עורך דין פלילי אלון ארז, הבקיא ברזי החוק והפסיקה הנוגעים לעבירות המתה, מייצג במקצועיות הגבוהה ביותר ובמסירות, לקוחות החשודים או נאשמים בעבירת הריגה. צריכים עזרה או יעוץ? צלצלו עכשיו -  050-7368203. עורך דין פלילי אלון ארז זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

 

עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203