בקשת עיכוב הליכים פליליים – משמעות ושיקולים

על פי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 ליועץ המשפטי לממשלה ישנה הסמכות לעכב את הליכי המשפט במתן הודעה מנומקת לבית המשפט. לאחר מתן ההודעה יוקפאו כל ההליכים המתקיימים בעניינו של הנאשם. כמובן שהחלטה זו תלויה בסוגיות אותן על היועץ המשפטי לבחון טרם ההחלטה, על מנת למנוע הקפאת הליכים בכל הליך פלילי. את הבקשה יש להגיש לאחר שהוגש כתב אישום ובטרם נתקבלה הכרעת דין.

לצד הסמכות שניתנה ליועץ המשפטי בחוק לעכב הליכים משפטיים פליליים, ישנה הנחיה מפורטת בנושא אופן ותנאי הפעלת הסמכות. בהנחיה נכתב במפורש, כי נדרשים טעמים יוצאי דופן לעיכוב הליכים בידי היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מספר 4.3030).

הגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים

טרם הגשת בקשה לעיכוב על הסנגור לבדוק ראשית כל באם מתקיימות העילות אשר עשויות להוביל לאישור הבקשה. לאחר בחינת העילות השונות על עורך הדין לפנות אל התביעה ולשכנעה כי העילות הקיימות מצדיקות מתן עיכוב. במידה והתובע שוכנע עליו לכתוב המלצה לפרקליטות וזו תיבחן על ידי מספר פרקליטים. לאחר מכן תועבר ליועץ המשפטי לממשלה בצירוף חוות דעתו של התובע והתיק המקורי. במקביל ישלח גם מכתב מהפרקליטות. חשוב לציין כי אל הבקשה יש לצרף כל מסמך אשר עשוי לתמוך בה ולחזק אותה ולפרט את כל הטעמים והעילות אשר מצדיקים את הגשתה.

כאמור רק היועץ המשפטי לממשלה יכול להורות על עיכוב הליכים פליליים, לכן ההכרעה תלויה בו ובאישורו. במקרים מסוימים היועץ המשפטי יחליט להציב תנאים לעיכוב כמו התחייבות מצד הנאשם שלא לבצע שוב את העבירות המיוחסות לו, התחלת הליך שיקומי, הבעת חרטה בפומבי על מעשיו, פיקוח מטעם קצין מבחן ועוד.

מהם התנאים לעיכוב הליכים?

כדי להחליט באם לאשר את עיכוב ההליכים כנגד נאשם, היועץ המשפטי לממשלה יבחן את העילות הבאות:

  • חומרת המעשה – ככל שהעבירה חמורה יותר כך הסיכוי לאישור העיכוב הנו קטן יותר.
  • עבר פלילי – היעדר עבר פלילי עשוי לתרום להחלטה על אישור הבקשה.
  • השלכות ההליך הפלילי – כאשר ההליך הפלילי צפוי לפגוע בשמו הטוב של האדם ובאפשרויות התעסוקה שלו גוברים הסיכויים שהבקשה תאושר.
  • נסיבות אישיות – כגון פגיעה חמורה בתא המשפחתי או בילדים כתוצאה מההליך הפלילי.
  • התיישנות – פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה גם הוא מהווה שיקול מרכזי שכן העניין הציבורי קטן יותר.
  • כוונה פלילית – היועץ המשפטי יבחן באם בטענתו לחפות הנאשם טען כי לא הייתה כוונה פלילית למעשיו.
  • תדמית צדק – באם אישור הבקשה יוביל לעיוות הדין, ופגיעה בצדק, אפליה כלפי נאשמים ועוד.
  • נסיבות נוספות – מצב בריאותי קשה, מצוקה כלכלית, שיתוף פעולה עם החוקרים, גיל מתקדם ועוד.

מעבר לעילות הנ"ל, נכתב בהנחית היועץ המשפטי לממשלה הדנה בנושא, כי תיתכן גם קבלת עמדת קורב העבירה (ככל שיש), עמדת שירות המבחן או אף פנייה לפסיכיאטר המחוזי.

לאחר בחינת כל הנסיבות המצוינות לעיל תתקבל ההחלטה באם לאשר או לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים. בכל עת רשאי היועץ המשפטי לחדש את ההליכים עם מתן הודעה לבית המשפט כל עוד לא עברו חמש שנים על עבירת פשע ושנה על עבירת עוון מיום העיכוב. על עבירת חטא לא ניתן לחדש הליכים.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.