החזקת סכין

החזקת סכין שלא כדין – כלומר מחוץ לתחום הבית והחצר – נחשבת בחוק העונשין לעבירה פלילית חמורה מסוג פשע, שדינה עד חמש שנות מאסר. בשנים האחרונות, עקב מגמת העלייה באלימות הרחוב בכלל ובתקריות אלימות שמערבות דקירות באמצעות סכין בפרט, זוכה הנושא לתשומת לב מיוחדת מצד מנגנוני האכיפה במדינה. הדבר מתבטא בריבוי מעצרים בגין עבירת החזקת סכין, גם במקרים שבהם לא נעשה בסכין כל שימוש, וכן בהחמרת הענישה המוטלת על המורשעים בעבירה זו, לרבות מאסר בפועל.

מהי ההגדרה החוקית ל"סכין"?

הגדרת המחוקק למונח "סכין" היא רחבה למדי, כך שהיא חלה על כל מכשיר מחודד שיכול לדקור או לחתוך, לרבות סכין מטבח או סכין יפנית, וכן חפצים אחרים ותמימים לכאורה, כגון מברג, מספריים וכיו"ב. החזקת אולר, לעומת זאת, נחשבת לחוקית ובלבד שהלהב שלו הוא באורך שאינו עולה על 10 ס"מ, ושלא ניתן לקבע אותו באמצעות קפיץ או בדרך אחרת. יחד עם זאת, ישנם מקומות מסויימים, כגון מוסדות חינוך, שבהם החזקת אולר היא אסורה.

החזקת סכין

הוכחת אשמה בהחזקת סכין

ההוכחות בתיק החזקת סכין מתחלקות לשניים: ראשית על התביעה להוכיח את קיומו של היסוד הפיזי, כלומר להוכיח שהנאשם אכן החזיק בכליו חפץ שעונה להגדרה של סכין בהתאם לאמור לעיל, בשטח שמחוץ לתחום ביתו וחצריו ("חצריו" לעניין החוק יכול להיות גם מקום העבודה). בשלב השני נדרש הנאשם עצמו להוכיח שהחזקת הסכין נעשתה "למטרה כשרה"; זאת, בניגוד לנהוג ברוב המוחלט של העבירות הפליליות, שבהן נטל ההוכחה נופל אך ורק על כתפי המדינה. עם זאת, הנאשם לא נדרש להוכיח את חפותו "מעל לכל ספק סביר", כפי שנדרש במקרים של הוכחת אשמה מטעם התביעה, אלא רק בסבירות של 50%.

מהי "מטרה כשרה"?

לנוכח השימוש הגובר בסכינים בקטטות ובמקרי תקיפה באופן כללי, שמסתיימים פעמים רבות בפציעות קשות ואף במוות, הציבה הפסיקה מבחנים משמעותיים בפני נאשם שנדרש להוכיח שהחזקת הסכין נעשתה על ידו למטרה כשרה. כלומר, על הנאשם לספק סיבה הגיונית וקונקרטית להימצאות הסכין בכליו, וזאת גם במקרה שמדובר בסכין פשוט כמו סכין מטבח או בכלי פונקציונלי אחר. טיעונים כלליים וערטילאיים כמו "למקרה הצורך" אינם מספקים את בית המשפט בהקשר זה. גם טענת ההגנה העצמית כשלעצמה אינה נופלת בגדרי המטרה הכשרה, אלא אם הנאשם יכול להוכיח שהוא חשוף לאיומים או לסכנה קונקרטית, ושהסכין חיונית לשמירה על בטחונו.

חיפוש משטרתי – רק אם יש חשד סביר

אישומים בהחזקת סכין הם בדרך כלל תוצאה של חיפוש משטרתי יזום בכליו של הנאשם. על מנת למנוע מצב ששוטרים יערכו חיפוש גופני על אנשים באופן שרירותי, מה שעלול לעלות כדי הטרדה ופלישה לפרטיותם של אזרחים חפים מפשע, נקבע שלשוטר יש זכות לערוך חיפוש על גופו של אדם רק אם מתעורר חשד סביר שהחשוד נושא נשק או סמים. אם השוטר דורש לערוך חיפוש שלא בנסיבות של חשד סביר, לחשוד יש זכות להתנגד לחיפוש (באופן מילולי), ועל השוטר מוטלת החובה ליידע אותו בדבר זכות זו. יתרה מזאת – סכין שיימצא על גופו או בכליו של נאשם כתוצאה מחיפוש שנערך שלא כדין, לא ייחשב לראיה קבילה להצגה בבית המשפט, וכבר קרה שנאשמים זוכו לאחר שנמצא שהמשטרה השיגה את הראיות נגדם שלא כדין. לכן, מומלץ למי שנעצר או מעוכב על ידי המשטרה למטרת חיפוש לשים לב לפרטי ההליך ולהתנהגות השוטרים במהלך האירוע, שכן אלה פרטים שעשויים לשמש את הנאשם מאוחר יותר, אם התיק יגיע לבית המשפט – ואף להביא לזיכויו.

האכיפה המוגברת הנהוגה כיום בעבירה של החזקת סכין, יחד עם הפרשנות המורחבת למונח "סכין", מביאה לעתים לכך שאנשים תמימים, שאין להם כל כוונה פלילית, עלולים להסתבך באישומים חמורים על לא עוול בכפם. בכל מקרה של אישום או חקירה בגין החזקת סכין, חשוב לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מנוסה שמתמחה בעבירות מסוג זה, על מנת לנקוט בצעדים שעשויים להפחית את האישום או אף לבטלו כליל.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.