הסדר טיעון בבית המשפט – מהו, מתי כדאי?

הסדר טיעון זהו הסכם אשר נחתם בין התביעה לבין הנאשם במסגרת הליך פלילי. במסגרתו, הנאשם למעשה מסכים להודות באשמה בגין עבירות המיוחסות לו או בחלקן, והתמורה לכך ברוב המקרים היא, שימחקו עבירות חמורות יותר מכתב האישום וחומרת העונש תופחת.

הסדר טיעון, אשר מוכר גם בשם "עסקת טיעון", יכול להתגבש במהלכו של המשפט הפלילי או עוד לפני שהחל.

בעזרת הסדר טיעון שני הצדדים מגיעים לעמק השווה ויותר מכך: ההגעה להסכם מייתרת מהם את הצורך להילחם בין כתלי בית המשפט, חוסכת משאבים רבים וכן מקטינה את הסיכון להרשעה או לזיכוי בדיון המשפטי.

הסדר טיעון ייחשב לאטרקטיבי כאשר גזר הדין שצפוי לנאשם במידה ויורשע לאחר ניהול ההוכחות, יהיה חמור יותר מהעונש אשר נגזר עליו כפועל ישיר מן ההסכם.

מתי יש לערוך משא ומתן על מנת להגיע להסדר?

למרות שפעמים רבות הסדר טיעון נועד על מנת להקל על הנאשם, לא זו הסיבה היחידה לקיימו ולא פעם ישנם שיקולים הנחשבים למורכבים יותר.

כאמור, אין חוקים בנושא, פשוטו כמשמעו ולכן כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות האישום. ישנן פעמים רבות בהן לפני התחלת המשפט ובעת בחינת הראיות יחתרו הצדדים או אחד מהם להסדר, פעמים אחרות, ההסדר נרקם דווקא במהלכו של משפט קיים, כמו למשל במקרים בהם נחשפו ראיות חדשות שבכוחן להשפיע על מהלך המשפט.

הסדר טיעון בבית המשפט - מהו, מתי כדאי?

מתי כדאי להסכים להסדר?

לפני חתימה על הסדר טיעון מומלץ כי הנאשם ישקול סיכויים אל מול סיכונים על מנת להבין לאן ההליך הפלילי מוביל: באם להרשעה או לזיכוי וזאת בהתאם לראיות שהוצגו, לעדויות, אופן התנהלות המשפט, ההיסטוריה השיפוטית של השופט, סוג העבירה או העבירות וכן תנאי ההסדר עצמו.

הסדר כדאי הוא כזה אשר מקל עם הנאשם ומוביל לענישה קלה יותר מזו אשר הייתה בהינתן ויתנהל הליך פלילי ויורשע.

גם התביעה מבחינתה, תבחן את מידת הכדאיות של ההסדר בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה, הראיות שקיימות בתיק, חולשתן או חסרונן או כל נסיבות אחרות אשר צפויות להשפיע לטובת הנאשם בהליך הפלילי.

עיקרי ההסדרים

היות והסדר טיעון אינו קבוע בחוק או מוגבל על ידי תקנות כלשהן ישנם סוגים שונים של הסדרים, ביניהם:

  • הסדר סגור: בו קיימת הסכמה על כל הפרטים החל בתיקון כתב האישום, דרך הסכמה על העובדות והנסיבות ועד להסכמה הנוגעת לענישה.
  • הסדר פתוח: בהסדר זה מתקיימת הסכמה על העובדות והנסיבות של כתב האישום ותיקונו במידת הצורך אולם אין הסכמה מפורשת הנוגעת לעניין הענישה ולא פעם ההכרעה בנושא היא של בית המשפט.
  • הסדר טווח מינימום – מקסימום: במסגרתו הגיעו שני הצדדים להסכמה על כתב האישום, נסיבותיו והעובדות בו אך לא הגיעו להסכמה בנושא עונש סגור, אלא על טווח ענישה, עם עונש מינימלי ומקסימלי.

לסיום, יש לציין כי לא כל מקרה הוא מקרה קלאסי להסדר טיעון ולכן יש להיוועץ בעורך דין פלילי מקצועי, אשר יבחן את נסיבות התיק וכן את הסיכויים אל מול הסיכונים תוך שמסביר לנאשם את עיקרי ההסדר על המשמעויות שלו.

יותר מכך, זה המקום לומר כי בית המשפט אינו כפוף להסדר שגובש ולכן כל הסדר חייב לקבל את אישורו על מנת להיות בר תוקף.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.