בקשת חנינה

לאדם שהורשע בדין ועומד בפני ריצוי תקופת מאסר, הזכות לבקש חנינה מהווה מוצא מיוחל מהמצב הקשה בו הוא נמצא.

הגוף המוסמך לכך – ובהמשך נפרט מיהו גוף זה – רשאי לבטל את העונש שנקבע לאדם שהורשע בדין או להמתיק את העונש שנקבע לו, דהיינו לקצר אותו. ישנה גם חנינה שמטרתה למחוק עבירה מהרישום הפלילי. במקרה שבו הוענקה חנינה לאדם, לא ניתן לערער עליה. מסיבה זו, במדינות רבות מחויבת החלטת מתן חנינה בהסכמה נוספת של ועדה מיוחדת או של שר משפטים.

סמכות החנינה מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן. מוסד החנינה עומד בנפרד ממערכת המשפט ואינו בא לערער על החלטות בתי הדין.

הסמכות לחון בישראל

בישראל, על פי "חוק יסוד: נשיא המדינה" לנשיא המדינה יש סמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל על ענשם על ידי הקלה בעונש או המרתו. על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א – 1981 לנשיא המדינה גם נתונה הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק לעבירות שונות. המחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראית לטיפול בבקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה.

מקרה מפורסם מאוד בו מוסד הנשיאות עשה שימוש בסמכותו לחון היה בשנת 1986, כשהנשיא דאז, יצחק הרצוג ז"ל, החליט לחון אנשי שב"כ, שהיו מעורבים בפרשת הנודעת לשמצה, "פרשת קו 300".

מלבד הנשיא, גם הכנסת מוסמכת להעניק חנינה במקרים מסוימים, כפי שנראה להלן.

מי רשאי להגיש בקשה לחנינה?

כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו או באמצעות מיופה כוח: עורך דין או בן משפחה מדרגה ראשונה

כמו כן, כל אזרח רשאי לצדד במתן חנינה או לחילופין להביע התנגדותו לה ופנייתו תישקל על ידי הנשיא בעת תהליך קבלת ההחלטה בנוגע לחנינה.

החנינות השונות שניתן לבקש

בנושא עונשי מאסר:

  • הקלה בעונשי מאסר: בסמכותו של נשיא המדינה להקל על עונשי מאסר, לקצרם או להמירם בעבודות שרות או עונשים אחרים. בקשות להקלה בעונש יידונו לאחר תום כל ההליכים המשפטיים.
  • קציבת מאסרי עולם: בסמכותו של נשיא המדינה לקצוב עונשי מאסר עולם לתקופה מוגדרת. על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. עניינו של אסיר עולם יובא בפני הוועדה רק עם חלוף שבע שנים מיום המאסר. במקרה של אסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים ויותר, המקרה יוכל להידון בפני הוועדה רק לאחר ריצוי חמש עשרה שנות מאסר.

במקרה של עבירות תעבורה:

  • הקלה בפסילות רישיון נהיגה: בסמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט לתעבורה. מדובר במקרים של פסילה לתקופות ממושכות.
  • הקלה בעונשי קנסות תעבורה: בסמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשי קנסות שהוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה. הבקשה תידון עם תום ההליכים במרכז לגביית קנסות. רצוי כמובן להיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה בתחום התעבורה.

במקרה של קנסות שלא בדיני תעבורה:

  • הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט: בסמכותו של נשיא המדינה מוסמך להקל על עונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט. הבקשה תידון רק לאחר מיצוי ההליכים במרכז לגביית קנסות.

בנושא רישום פלילי:

  • קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של רישום פלילי: נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט שלא הסתיימו בזיכוי הנאשם.
    דוגמא לכך הינה מחיקת רישום פלילי של בני נוער שטרם מלאו להם 18. במקרה זה רצוי מאוד להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי הבקיא ומתמחה בהלכות נושא רגיש זה שכן השלכות מחיקתו של הרישום הפלילי או אי מחיקתו הינן בעלות השלכות משמעותיות על עתידו של הקטין בכל הנוגע לשירותו הצבאי, קבלתו למקומות עבודה ועוד.

במקרה של בקשת חנינה על ידי חייל שהורשע בבית דין צבאי או חייל המעוניין למחוק רישום פלילי טרם סיום השירות, בנוסף להגשת העתירה למתן חנינה לנשיא יועבר העתק הבקשה לרמ"ד חנינות בפרקליטות הצבאית אשר ייתן המלצותיו בעניינו של החייל.

סוגי חנינות

  • חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה: חנינה גורפת מבטלת הן את העונש והן את ההרשעה בעבירה שגרמה לעונש. חנינה זו חלה גם על עונשים מנהליים. לעומתה, חנינה קצובה מתייחסת לקיצור העונש המוטל על אדם.
  • חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה: יש הבדל מהותי בין חנינה הניתנת לאדם פרטי ובין חנינה הניתנת לקבוצת אנשים העומדים בקריטריונים מסוימים. נשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה פרטית בלבד. הסמכות להענקת חנינה קבוצתית נתונה לכנסת.
  • חנינה כללית: חנינה גורפת למספר רב של אסירים בכל בתי הכלא. בארצות רבות בעולם ניתנת חנינה כזאת עקב אירועים לאומיים ופוליטיים יוצאי דופן.

בניגוד לחנינה אישית שמוענקת על ידי ראש המדינה, החנינה הכללית מעוגנת בחוק. גם בישראל החנינה הכללית איננה בסמכותו של נשיא המדינה, אלא נקבעת בחוק של הכנסת. עד כה הוענקו שתי חנינות כלליות: פקודת החנינה הכללית, התש"ט-1949, לרגל הקמת המדינה; וחוק החנינה התשכ"ז-1967, לרגל הניצחון במלחמת ששת הימים. בחנינות אלו לא נכללו אסירים שנשפטו על ביצוע פשעים חמורים כגון רצח.

מה צריכה לכלול בקשת חנינה

על מנת לזכות בתשובה החיובית המיוחלת לבקשת חנינה מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה ובקיא בתחום בקשות חנינה שכן ניסיונו בתחום והיכרותו עם תקדימי העבר ועם האנשים המכהנים בוועדות הנוגעות בדבר עשויים לתרום באופן משמעותי ביותר להשגת המטרה. הליך הגשת בקשה לחנינה כרוך בביורוקרטיה רבה המוכרת היטב לעורך הדין.

בבקשת החנינה יש לפרט את סיבת הבקשה תוך ציון מהות העבירה והחלטת בית המשפט. את בקשת החנינה יש להגיש בשני עותקים שיועברו לנשיא המדינה ולמשרד המשפטים. את הבקשה יש לנמק על ידי סיבות שונות שיכולות להצדיק מתן חנינה. לדוגמה:

  • נסיבות מיוחדות בביצוע העבירה
  • נסיבות אישיות מיוחדות באם קיימות
  • מצב רפואי
  • מצב כלכלי וסוציאלי
  • תרומה מיוחדת לחברה כגון פעילות התנדבותית ותרומה לקהילה
  • חרטה מלאה ושיקום
  • שינוי במצב האישי ו/או המשפחתי מאז העבירה/ההרשעה

לנימוקים יש לצרף מסמכים רלבנטיים המאששים את נכונותם כגון חוות דעת רפואיות, מסמכים מגורמים סוציאליים ועוד. בשל ריבוי העתירות לחנינה המובאות לדיון בפני מוסד הנשיאות, ככל שהבקשה תהיה מנומקת כן יגדל הסיכוי להיענות לאישורה.

הזכות לבקשת חנינה שמורה לכל אדם שהורשע בדין. כאמור, מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין פלילי עתיר ניסיון בתחום זה שכן ההליך כרוך בביורוקרטיה מסועפת. עורך הדין יפעל באופן אופטימאלי תוך שימוש בידע הנרחב שצבר בתחום על מנת לזכות בחנינה ולאפשר לעותר להשתקם ולשוב במהרה לחיים נורמטיביים.

עורך דין פלילי אלון ארז, הבקיא בחוק ובפסיקה הנוגעים לכתיבת בקשות חנינה מנשיא המדינה, מייצג במקצועיות הגבוהה ביותר ובמסירות לקוחות שהורשעו בדין פלילי והמעוניינים לבקש כעת חנינה מנשיא המדינה. ליצירת קשר עוד היום, טלפנו : 050-7368203

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.