מבחן הראיות בשלב המעצר

בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של נאשם רק אם הוכחו נגדו קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. אך מהו טיבן של אותן ראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים? ומהו הרף הראייתי הנדרש על מנת לעמוד בדרישה של הראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים המשפטיים?

את התשובות לשאלות אלו, ניתן למצוא בהלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון והידועה בשם "הלכת זאדה". הלכה זאת, שהיא מסוף שנות התשעים, עודנה ממשיכה לשלוט בכיפה גם בימים אלו, והיא מהווה נר לרגלי בתי המשפט בכל הנוגע לבחינת קיומן של ראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים.

מהי ראיה לכאורה?

ראיה לכאורה היא ראיה גולמית, אשר עוד לא עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. לכן, אין אפשרות להכריע על פיה אשמה או חפות. ראיה לכאורה היא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, לצאת מן הכוח כיום אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי, לאחר תום החקירה הראשית והחקירה הנגדית. הראיות לכאורה נבחנות בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. על כן, בית המשפט ישאל את עצמו, לעניין הראיות לכאורה, אם יש בהן בכדי להקים סיכוי סביר לכך שבסוף ההליך השיפוטי, הראיות לכאורה תהפכנה לראיות רגילות אשר על פיהן, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם. מכאן, שלא יהא זה ראוי לעצור נאשם במידה ולא קיים סיכוי סביר לכך שהראיות הקיימות נגדו בשלב המעצר, לא יבשילו בסוף הליך לראיות ולא יוכיחו בסופו של ההליך השיפוטי את אשמתו.

השפעת הראיות לכאורה על המעצר עד לתום ההליכים המשפטיים

ברי, כי בטרם יכריע בית המשפט בשאלת המעצר עד תום ההליכים, עליו לתת דעתו לכל חומר החקירה, כולל לחומר התומך בעמדת הנאשם ולא רק לחומר הראיות המפליל את הנאשם. ואם על בסיס חומר החקירה הכולל, אין סיכוי סביר להוכחת האשמה בסיום המשפט, הרי שלא מתקיים הבסיס הנדרש לקיומה של עילת מעצר. יתר על כן, אם מתוך חומר החקירה עולה כבר בשלב המעצר, כי חל כרסום משמעותי בתזה של הפרקליטות או של התביעה המשטרתית, באופן כזה, שאין סיכוי סביר להרשעת הנאשם בסוף המשפט, הרי שמינייה וביה, שלא מתקיימת אף הדרישה בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

סיכום

לסיום חשוב להדגיש אם כן, כי השופט שבוחן את הראיות לכאורה, איננו קובע ממצאים מרשיעים או מזכים על פיהן, אלא הוא אך קובע את סיכוייהן של אותן ראיות להרשיע בסוף המשפט. בית המשפט בוחן את ערכן הראייתי הגולמי, את הפוטנציאל הראייתי הטמון בהן ואת אפשרויות התפתחותן בעתיד לראיות רגילות, אשר על פיהן ניתן יהיה להכריע לגבי אשמת הנאשם. בשלב המעצר עד תום ההליכים אם כן, בית המשפט איננו קובע ממצאים וודאיים, אלא הסתברותיים בלבד.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.