הגשת תלונת שווא אלימות במשפחה היא, לצערנו הרב, תופעה הולכת וגוברת, שמשמשת צדדים לגירושים מורכבים וקשים ככלי להשגת יתרון בבית המשפט בכל הקשור לסוגיית המשמורת על הילדים המשותפים ולרכוש משותף.
למרות העובדה שמדובר בתלונות בדויות, ההשלכות שלהן על חייו של מי שהתלוננו נגדו יכולות להיות משמעותיות ורבות, ולכלול בתוכם הגשת כתב אישום ועונש מאסר.
בשל כך, ובשל העובדה שמדובר בעדות שווא, המהווה עבירה פלילית במשפט הישראלי, נלקחות תלונות אלו ברצינות, ויכולות לפגוע משמעותית במי שהגיש אותם מרגע שהתברר שהן אינן אמיתיות.
במאמר זה תוכלו למצוא פירוט על התופעה, הסבר על ההשלכות שלה, וכן הסבר על כל מה שניתן לעשות היה ומצאתם את עצמכם קורבן של בדיה זו.
מהן תלונות שווא?
תלונת שווא מוגדרת בחוק העונשין כמסירת ידיעה על עבירה, לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, כאשר המוסר יודע שמדובר בידיעה כוזבת, והעבירה לא התקיימה בפועל או התקיימה באופן שונה מזה שתואר.
מהו העונש על הגשת תלונת שווא בנוגע לאלימות במשפחה?
העונש על עבירה זו (מסירת ידיעה כוזבת) תלוי בסוג העבירה הבדויה עליה דיווח המתלונן, כאשר עבירת האלימות במשפחה (שמוגדרת כעבירת פשע שהעונש עלייה נע לפי סוג האלימות), היא עבירה שדיווח כוזב לגביה יכול “לזכות” את מתלונן השווא בעד חמש שנות מאסר.
עונש זה (וקיומה של עבירה זו) אינו מותנה בהגשתה של תביעה פלילית בפועל, ויכול להתקיים גם אם חקירת המשטרה הושלמה לפני שלב זה.
מהן ההשלכות האזרחיות של תלונת שווא?
מעבר ליכולת למצות את הדין הפלילי עם מתלונן השווא, קיימת אפשרות נוספת, והיא הגשת תלונה אזרחית על הוצאת לשון הרע כנגד המתלונן/ת, בנוסף לתביעה נזיקית על כלל הפגיעות שנעשו לאדם בעקבות הגשת התלונה (מאסר, צו הרחקה מהבית, הסדרים מוגבלים לראיית הילדים המשותפים וכד’).
טיפול בנושא ברגישות יתר
תביעות אלו נוטות עד עתה לזכות לפיצויים נמוכים יחסית, וזאת משום שמדובר בנושא רגיש, אך מגמה זו נוטה לשינוי בשנים האחרונות, במיוחד במקרים בהם ברור ומובן כי מדובר בתלונה שנעשתה בחוסר תום לב.
אדם שהוכח שהגיש תלונת שווא נגד בן / בת זוג נחשב כפחות אמין בבית הדין הרבני / אזרחי בו מתנהל הליך הגירושים, ועלול להיפגע משמעותית מתלונה זו, ואף לאבד את זכות המשמורת על ילדיו או שיהיה זכאי לפגוש את ילדיו רק במרכז קשר תחת פיקוח הדוק.
מתי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית / פלילית כנגד המתלונן/ת?
בתי המשפט נוטים לייחס משמעות רבה להלך הרוח של המתלונן כאשר הגיש את תלונת השווא.
תלונות שהוגשו בחוסר תום לב (מתוך רצון לפגוע בצד השני) יטו להתקבל על ידי בית המשפט, בעוד שמקרים גבוליים, בהם היה למתלונן/ת פחד או חשש אמיתי שקיימת סכנה לו/ה או לילדים המשותפים של הזוג, ייטו שלא להתקבל, ויחשבו כמקרים בהם מערכת המשפט מעדיפה שיהיו תלונת שווא על פני העלמת עין / חשש להגיש תלונה שאין לה בסיס איתן.
כיצד יכולה תלונת שווא להשפיע על מי שהתלוננו נגדו?
מי שהתלוננו נגדו על תלונת שווא בגין אלימות במשפחה יכול (במקרה בו לא יוכל להוכיח מיידית כי מדובר בתלונה שקרית) להיחשף למגוון הסנקציות הרחב שקיים בחוק למניעת אלימות במשפחה. סנקציות אלו יכולות לכלול:
צו הגנה
האוסר על האדם נגדו הוגשה התלונה להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה שהתלונן עליו (גם אם הדירה בבעלות חלקית או מלאה שלו), להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, ולעשות כל פעולה שנועדה למנוע את שימושו של בן המשפחה בנכסים משותפים.
צו הרחקה
האוסר על האדם נגדו הוגשה התלונה ליצור קשר עם הנפגע בכל אמצעי, להימצא המרחק מסוים מדירתו / רכבו / מקום מגוריו / לימודיו , להטריד את הנפגע בכל דרך ולשאת או להחזיק נשק.
הגבלת מפגשים / חובת פיקוח בעת מפגש עם הילדים המשותפים
הגבלת המפגש עם ילדי הזוג המשותפים למרכזי קשר / זמנים קצובים כפי שיקבע על ידי בית המשפט.
עונש מאסר
במקרה שהתלונה תבשיל לכתב אישום והרשעה פלילית, העונש יכול להגיע לשנות מאסר רבות, בהתאם לחומרת העבירה עלייה הוגשה תלונת השווא. כלל הסנקציות הללו יכולות להינתן במעמד צד אחד בבית המשפט לענייני משפחה, כל עוד שופטי בית המשפט חשים כי קיים חשש אמיתי לאלימות כלשהי.
גם תלונה שלא הבשילה לכדי כתב אישום, ונסגרה מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור יכולה לפגוע משמעותית במי שהתלוננו נגדו, ולהוביל לפגיעה או פיטורים ממקום העבודה, הרחקה חברתית, ביטול רישיון נשק ונזק משמעותי בהליך הגירושים, שיכול לכלול שינוי מהותי בסוג המשמורת שתינתן על הילדים המשותפים.
גם אם הצד שהגיש את התלונה מתחרט ומשנה את דעתו ומבקש לבטל את התלונה, אין בכך משום ודאות כי התיק ייסגר, וזאת משום שכל עבירה פלילית אינה מהווה סכסוך בין האדם לזולתו, אלא בין האדם למדינה, שאליה עוברת השליטה המלאה בתיק מרגע הגשת התלונה.
עניין זה נכון ביתר שאת במקרים של אלימות במשפחה, בהם יש חשש שמתלוננים ומתלוננות יבטלו את התלונה לאחר איומים בידי הצד הפוגע.
מה ניתן לעשות בכדי להימנע מהשלכות אלו?
הרבה בני זוג שמוגשות עליהם תלונות שווא במשטרה בשל אלימות במשפחה נוטים לחשוב ששקריות התלונה פוטרת אותם מהצורך להשיג ייעוץ משפטי ולהגן על עצמם ועל האינטרסים שלהם.
עובדה זו איננה נכונה כלל וכלל, ואנו ממליצים לכל מי שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על אלימות במשפחה ליצור קשר באופן מהיר עם עורך דין, שיוכל להגן עליהם במהלך ההליכים, לזרז את הליך גילוי הבדיה ולוודא שכל פגיעה שתעשה להם במהלך ההליך תהיה מינימלית ככל האפשר, ותשקף את המציאות, לפיה אין עוול בכפיהם.
חשוב להתמודד עם כל תלונה שכזו באופן נמרץ, וזאת בכדי לוודא ששקר זה לא יצא מכלל שליטה ויפגע פגיעה שאינה ברת תקנה בתא המשפחתי ובצד הנפגע.
כפי שראיתם במאמר זה, תלונות שווא על אלימות במשפחה הן עניין רציני, שיכול לפורר את חייו של מי שהוגשה נגדו התלונה. בשל כך, ובשל העובדה שיש מה לעשות כנגד הצד שהגיש את התלונה השקרית, אנו ממליצים לכל מי שהוגשה נגדו תלונת שווא בגין אלימות במשפחה לפנות ללא דיחוי לייעוץ משפטי.
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם הוגשה נגדכם תלונה שכזו, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולזכות לטיפול אמין, יעיל ומקצועי בעניינכם.
