עורך דין פלילי

המשפט הפלילי בישראל מעוגן במספר חוקים, אך שני חוקים עיקריים, הם בעיקרם הבסיס ל"מטריה" הפלילית: חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), שהוא למעשה הקודקס הפלילי הישראלי. מנגד, הדין הפרוצדורלי הפלילי, קבוע בעיקרו בחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). על מנת להכיר את עולמו ועיסוקו של עורך דין פלילי, יש להכיר את אופיו של המשפט הפלילי וההליך הייעודי הקיים בו, על כל המשתמע מכך.

צפו בעו"ד פלילי ארז מסביר כיצד להיערך לחקירה פלילית

למידע נוסף צרו קשר 24/7

מכאן, במסגרת מאמר זה, נדון בתחומים הבאים: ההליך הפלילי וחלוקתו לשלושה שלבים, הליך החקירה המשטרתית ומעמדו של החשוד. נסביר מהו תיק פלילי ובשל אילו עילות הוא יכול להיסגר, מתי ניתן למחוק רישום משטרתי וכן עיסוקו של עורך הדין בהליכים הללו וכיצד ניתן לבחור עורך דין פלילי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, אולם קוראים/ות יקרים/ות, כמובן שאין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי – שלושה שלבים:

ההליך הפלילי מתואר לפרטים בחוק סדר הדין הפלילי, אשר מחלק את ההליך לשלושה: שלב החקירה המשטרתית, שלב העמדה לדין אשר עוסק בהחלטה האם להגיש כתב אישום ושלב המשפט, שהוא אופן ניהול התיק בבית המשפט, שסופו יהיה בהרשעה או זיכוי. להלן, תיאור של כל אחד מהשלבים:

1. שלב ראשון – שלב החקירה:

שלב החקירה – ראשית, במקרה הרגיל, תוגש תלונה על ידי אדם כנגד אחר, או על ידי הגוף המשטרתי עצמו, זאת על ידי תפיסה על חם או קבלת מידע מודיעיני. אז, על המשטרה לחקור את התיק המובא לפניה, בהתאם לחובתה של המשטרה (אם כי יש סייג לחובת החקירה, זאת בעבירות של חטא ועוון ועל ידי קצין בכיר). בשלב הראשוני, שהוא החקירה, יכולה המשטרה לחקור את החשוד או מי מהעדים, במידה ויש כאלו. מטרת החקירה – להביא לכמות ראיות מספקת ומבוססת, במטרה לגבש את התיק ולהעבירו הלאה (על כך – בהמשך).

על מנת לקיים את המטרה האמורה, יכולה המשטרה להפעיל את האמצעים הבאים: לחקור את החשוד או החשודים מספר פעמים וכן לעצור את החשוד למעצר ראשוני, שהוא מעצר עד 24 שעות. כאשר המשטרה מבקשת לעצור חשוד לתקופה ארוכה מ-24 שעות, עליה לפנות לבית המשפט. הבקשה תעשה על ידי המשטרה, כאשר יידרש זמן נוסף לחקירה, ברציפות. כמו כן, על המשטרה להציג כי קיימת תשתית ראייתית ועילת מעצר כפי שקבוע בחוק וכי השימוש במעצר הינו מידתי לקיום החקירה. המידתיות הנמדדת, הינה בין חירותו של אדם לבין הצורך לקיים את חקירת המעשה הפלילי.

לאחר כל אלה ובעזרת כלל דרכי הפעולה הנתונות על פי חוק לגוף האכיפה, דהיינו, משטרת ישראל, יחליטו במשטרה, האם מדובר בתיק בדרגת חומרה נמוכה או גבוהה. במידה וחומרתו נמוכה, אזי הוא יועבר למחלקת תביעות משטרה ויטופל על ידם. במידה ומדובר בדרגת חומרה גבוהה, יועבר התיק לפרקליטות המדינה, בצירוף המלצת המשטרה האם להגיש כתב אישום או לאו. במידה ואין צורך בהמשך טיפול, יסגרו את התיק מאחת מהעילות לסגירת תיק משטרתי (על כך – בהמשך מאמר זה).

2. שלב שני- שלב העמדה לדין:

כאמור, המשטרה תעביר לתביעה או לפרקליטות, במידת הצורך, את התיק כנגד החשוד. שם, יחליט הגוף התובע, האם להגיש כנגד החשוד, כתב אישום. אז, יהפוך החשוד לנאשם. ההחלטה האם להגיש את כתב האישום, תעשה לאחר שקילת כלל הראיות המובאות, האם ניתן לגבש את רכיבי העבירה הנטענת בהתאם להמלצת המשטרה, אם כי זו, אינה מחייבת את הפרקליטות ולא תמיד ילכו על פיה.

חשוב לציין, כי במידה ובזמן העברת התיק מן המשטרה לגוף התובע, החשוד שוחרר בינתיים ממעצר, הרי שבמידה והחשד הוא לביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש בצידה הוא מעל לשלוש שנים), קיימת חובה של הגוף התובע, ליידע את החשוד, כי תיק החקירה הגיע לידה. אז, עומדת לחשוד זכות, הנקראת "זכות השימוע", לנסות ולשכנע את הגוף התובע, בדרך כלל בכתב, מדוע אין להגיש נגדו כתב אישום.

3. שלב שלישי – שלב המשפט:

לאחר הגשת כתב אישום והפיכת החשוד לנאשם, ינוהל ההליך הפלילי בבית המשפט, בערכאה התואמת את העבירה שבגינה הוא מואשם. ראשית, יתחיל ההליך בהקראת כתב האישום לנאשם, בהתאם לסעיף 143 לסדר הדין הפלילי. לאחר ההקראה, ישאל בית המשפט את הנאשם, האם הוא מודה באשמה, כופר באשמה, או מאשר חלק מהעובדות. לאחר תשובתו ועל פיה, יועלו על ידי הנאשם טענות מקדמיות, במידה וקיימות כאלה. הטענות המקדמיות שיכולות לעלות בשלב הזה, בהתאם בסעיף 149 לחוק סדר בדין הפלילי, הן: התיישנות, חסינות, הגנה מן הצדק ועוד.

לאחר השלב המקדמי, ייחקרו עדים משני הצדדים (במידה וקיימים כאלו) ויוגשו סיכומי תביעה על ידי הפרקליטות וסיכומי הגנה על ידי בא כוחו של הנאשם. על בסיס סיכומי התביעה, יקבע בית המשפט את הכרעת הדין והיא זיכוי או הרשעה (במידה והוא מואשם בכמה סעיפים, יכול בית המשפט להרשיעו רק בחלק מהסעיפים ולזכות בחלקם). במידה ויורשע על הסעיף או הסעיפים, יעבור לשלב הסופי והוא גזר הדין, שבו ייקבע עונשו על ביצוע העבירה וזאת בהתאם למתחם הענישה באותה עבירה שבה הורשע ובהתאם לנסיבות נוספות.

חשוב לציין כי קיימים הליכים משפטיים גם לאחר שלב גזירת הדין, הסופי לכאורה, שהם: ערעור במידה ורוצה בכך המורשע או המדינה במקרה של זיכוי, דיון נוסף במידה ויאושר ערעור שני וכן משפט חוזר, במידה והתגלו עובדות חדשות שלא הועלו במהלך המשפט הראשון.

חקירה משטרתית:

החקירה המשטרתית הינה סיטואציה שבה קיים פער כוחות גדול ומובנה, בין המשטרה ככלל והחוקרים בפרט, לבין החשוד, שלעיתים אף לא מכיר בזכויותיו ויכול להרע את מצבו לאור אמירותיו בחקירה. אי לכל אלה, על החשוד, בטרם הוא מועבר לחקירה משטרתית, להבין את זכויותיו ואת מעמדו ועל כך – בפרק זה.

1. תחילת החקירה:

יש לדעת כי המשטרה מתחילה באיסוף הראיות, כבר במפגש הראשוני עם האזרח. לדוגמא: כאשר אדם נעצר ברחוב לאחר שעולה חשד שביצע מעשה עבירה, כל מילה שיאמר או כל התנהגות שיבצע, יכולה לשמש כראיה שתהיה מחומר החקירה לכל דבר ועניין. אך חקירה, במלוא מובנה של המילה, כאמור בפרק שלבי ההליך הפלילי, תתבצע על ידי צו זימון לחקירה או בעיכוב פיזי. לאותה חקירה משטרתית יש משקל רב, בקביעה האם יוגש כתב אישום או לאו. כל תיאור, הודאה וניסוח שלא לצורך, יכולים להוביל לשינוי משמעותי בניהול התיק – ויש לו, כראוי להליך פלילי, השלכות הרות גורל על חייו של האדם (עד לכדי שלילת חירות על ידי מאסר).

2. מודעות לזכויות הנחקר

אחת הזכויות המהותיות ביותר, הניתנות לחשוד, לאור הפערים הגדולים ביחסי הכוחות, היא "זכות השתיקה". זכות זו מאפשרת לחשוד שלא "לשתף פעולה" לכאורה בחקירה, או שלא לענות על שאלות מסוימות שאותן נשאל במהלך החקירה.

הסיבה לזכות השתיקה, היא לאפשר לעורך דין, בא כוחו של החשוד, לשמש כדוברו. במקרה זה פערי הכוחות מצטמצמים, לאור ידיעותיו של עורך דין ובקיאותו בהליך הפלילי, בשונה מהאזרח הפשוט. יש לציין כי על המשטרה ליידע את החשוד על זכותו לשמור על שתיקה. דבר זה יאמר לחשוד כבר בשלב הראשון, בעת הקראת החשדות נגדו.

זכויות נחקר בהליך פלילי

זכות נוספת שיש להכיר, היא שהחשוד זכאי לדעת שהוא חשוד והחקירה הנעשית היא נגדו. בעבר, אירעו מקרים בהם חשבו חשודים שהם משמשים כעדים בלבד ולכן, ענו על החקירה בצורה כזו שהביאה להפללתם. דבר זה אינו מקובל במשפט הפלילי. זכותם של החשודים חשובה מאין כמוה. הפרה של זכויות החשוד על ידי המשטרה, יכולה להביא לביטול חקירתם ולעיתים אף לביטול התיק בכללותו.

זכות קרדינאלית נוספת, היא כמובן הזכות להיוועץ בעורך דין בטרם ובמהלך החקירה. מדובר בזכות שחייבים להשתמש בה, אם לא מעוניינים לקחת סיכונים מיותרים בחקירה. ייעוץ בעורך דין בטרם החקירה יכול להיות "משנה משחק" אמיתי לגבי התיק הפלילי כולו.

3. מעמד הנחקר כחשוד

מעמדו של הנחקר כחשוד ייאמר בקצרה לחשוד, על ידי אחד הגורמים בגוף המשטרתי, טרם תחילת החקירה. חקירה ראשונה זו תיקרא "חקירה באזהרה" והיא הסברתו של החוקר על זכויות, על מעשיו שבהם הוא חשוד ועל העבירה הפלילית המתארת את מעשיו. לאחר כל אלה, תתחיל החקירה, כמתואר לעיל.

תיק פלילי

1. באילו מקרים יפתח תיק פלילי

על מנת להבין מהו תיק פלילי, יש להבחין בין שני המושגים הבאים: תיק פלילי ורישום פלילי. תיק פלילי הינו האשמה כנגד אדם, בגין עבירה פלילית, המתועדת במאגרים המשטרתיים. רישום פלילי הינו רישום משטרתי בעצם והוא תיעוד של ההליכים הפליליים כנגד אדם, שנדונו בבית המשפט, לרבות צווי אשפוז שניתנו במהלך הליך פלילי. אלו, ירשמו ברישום הפלילי. הרישום יכיל את הדברים הבאים: פירוט עבירות שנעברו על ידי האדם, הרשעות קודמות במידה וקיימות, עונשים שהוטלו ותיקים פתוחים הנמצאים בהליכי חקירה כנגד אדם. מנגד, חשוב להעיר כי קיים גם רישום משטרתי, שהוא למעשה רישום מנהלי של המשטרה, שם ניתן יהיה למצוא חקירות פליליות שהיו נגד אדם מסוים ושהתיקים בעניינו נסגרו. אך חשוב להעיר כי רישום משטרתי הוא אינו רישום פורמלי, להבדיל מהרישום הפלילי. עם זאת, גם רישום משטרתי, לעיתים עשוי להפריע לאנשים אשר רוצים להתקבל למשרות מסוימות.

2. סגירת תיק משטרתי:

משטרת ישראל יכולה לסגור תיק פלילי פתוח, בעזרת 3 עילות עיקריות ובלעדיות והן: היעדר אשמה, היעדר ראיות והיעדר עניין לציבור. בחירת העילה לסגירת התיק, משמעותית להמשך התנהלותו של בעל הרישום. סגירתו בעקבות העילה הראשונה, תוביל למחיקת הרישום ואילו האחרות, ישאירו לאדם רישום משטרתי, גם אם לא הצליחה המשטרה להוכיח את אשמתו. להלן – העילות:

היעדר אשמה – העילה הרצויה ביותר לסגירת תיק משטרתי. מדובר ב"ניקוי" מלא של הנחשד, מביצוע העבירה. בפועל, קצין משטרה יבדוק כי אכן החשוד לא עבר כל עבירה פלילית וכי אין ספק בדבר חפותו. אז, הקצין ימחק לחלוטין את רישומו וזאת על ידי סגירת התיק בגין עילת היעדר אשמה. משמעות סגירת תיק בעילה זאת הינה, כי התיק יימחק אף מהרישום המשטרתי הפנימי. סגירת תיק בעילה זו, תותיר רישום פלילי במאגרים המשטרתיים.

היעדר ראיות – כאשר המשטרה מגיעה למבוי סתום בחקירה. כלומר, לא ניתן לזכות לחלוטין את אותו אדם, שקיימות נגדו ראיות הקושרות אותו לביצוע עבירה, אך לא ניתן להוכיחן, בשל היעדר ראיות מספקות ומגובשות, באופן כזה שלא יותיר ספק סביר.

היעדר עניין לציבור – כאן מדובר על סבירות מסוימת לביצוע עבירה, כאשר חשיבות העבירה, בהתאם לנסיבות ולסוג העבירה, אינה מחייבת פנייה לערכאות המשפטיות או עיסוק בהליך הפלילי התובעני. בעבר, כונתה עילה זו "חוסר עניין לציבור", אך מטעמים טרמינולוגיים וכדי שלא להפחית בערכן של עבירות מסוימות, שונתה המילה הפותחת. סגירת תיק בעילה זו, תותיר רישום פלילי במאגרים המשטרתיים.

יש להוסיף ולציין, כי מעבר לשלוש העילות הקלאסיות הנ"ל, קיימת עילת סגירה נוספת, והינה עילה סגירה "בהסדר מותנה". נוכח חשיבות עילה זאת, יוחד לכך מאמר נפרד, אותו ניתן לקרוא באתר זה.

3. מתי ניתן למחוק רישום משטרתי?

כאמור, רישום משטרתי הוא רישום פנימי בעיקרו, להבדיל מהרישום הפלילי, שהוא מרשם שניתן הציגו במקרים מסוימים בבית המשפט. בעבר, הייתה חשיבות קריטית לאותו רישום משטרתי, לאור יכולתם של מקומות עבודה לדרוש רישום זה, כתנאי לקבלה לעבודה. לאחרונה, נאסר לבקש את האמור, אם כי בגופים ביטחוניים ומוסדיים מסוימים, עדיין ניתן לבקש זאת מטעמי ביטחון. לרישום משטרתי קיימת אפשרות להימחק, מכוח תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט-2009 (להלן: "תקנות ביטול הרישום"). המחיקה תעשה באחת מהאפשרויות הבאות:

התיישנות – לאחר 7 שנים, יימחק הרישום באופן אוטומטי וזאת כאשר מדובר בעבירות של חטא ועוון בלבד.

חוסר אשמה – כאמור, כפי שתואר לעיל, סגירת תיק משטרתי בגין עילה זו, תוביל למחיקת הרישום המשטרתי. במקרים מסוימים, יהיה ניתן לבקש באופן מודע לסגור את התיק בעילה זו, במטרה שלא להותיר רישום. ניתן לעשות זאת על ידי פנייה לקצין חקירות הממונה על התיק מטעם המשטרה ולבקש לשנות עילה.

פנייה בכתב למטה הארצי של משטרת ישראל – בעת רישום משטרתי, ניתן לפנות בכתב, למטה הארצי של משטרת ישראל, בבקשה פורמלית למחיקת רישום פלילי, שתבוסס ותלווה באסמכתאות התומכות במחיקת הרישום. רצוי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי במסגרת פניה מעין זו ובכלל.

עורך דין פלילי

לאחר שקיים בסיס כללי להליך הפלילי בישראל, ניתן להבין את תפקידו של עורך הדין הפלילי ולאחר מכן להשכיל בבחירתו:

1. עיסוקו של עורך דין פלילי

עורך דין פלילי הינו משפטן (בוגר לימודי משפטים), בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין, אשר תחום התמחותו הוא הדין הפלילי, לרבות הכרת הדין המהותי (חוק העונשין ונספחיו) והדין הפרוצדורלי (חוק סדר הדין הפלילי ועוד). לאור השוני בהליך האזרחי, שבו ישנם שני צדדים ניצים, בהליך הפלילי, מצדו האחת ניצבת המדינה, כנגד החשוד או הנאשם, מצדו השני. הקורבן אינו חלק מההליך מבחינה פורמלית, למרות שכיום, יש לקורבן העבירה מקום נרחב להביע את עמדתו בהליך הפלילי.

להליך הפלילי יש השלכות משמעותיות. ניהולו אינו מתעסק בפיצוי או השבה, אלא בחירותו של אדם, במקרים מסוימים. מלבד זאת, הרשעה במקרים מסוימים, תוכל להוביל לקלון, שיוכל להביא לשינוי הסטטוס החברתי של האדם, על כל המשתמע מכך. עורך הדין הפלילי ילווה את החשוד בתחילה, החל משלב החקירה והכנה אליה. במידה וההליך ימשיך לבית המשפט, הוא ילווה את הנאשם במשפט וינסה להיטיב עמו בכתב האישום המוגש או במתחם הענישה בסופו של תהליך. אפשרות נוספת, היא להפריך את טענות פרקליטות המדינה (הצד שכנגד), או להגיע להסדר טיעון, באישור בית המשפט.

2. כיצד לבחור עורך דין פלילי

כאמור, לעורך דין פלילי יש השפעה רבה בניהול הליך משפטי ותוצאותיו. לכן, יש חשיבות רבה לבחירתו. עורך דין פלילי פרטי, בעל ניסיון, צריך להיבחר בצורה שקולה ביותר, בהתאם לניסיונו, הופעותיו בבתי המשפט, הצלחות בתיקים קודמים ואף התמקצעות בנושא התואם את סעיפי העבירה שבה הנך מואשם/ת.

עורך דין פלילי מומחה

סיכום:

עורך הדין הפלילי הינו אדם בעל תפקיד משמעותי בניהול ההליך הפלילי בישראל. כפי שציינו במאמר זה, ההליך הפלילי מצריך הכרה ובקיאות באופן ניהולו ובהליכי המשנה, החל משלבי החקירה המשטרתית והגשת כתב האישום ועד לניהול ההליך בבית המשפט. אז, יהיה על עורך הדין להיטיב עם האדם שאותו הוא מייצג, על ידי הפרכת ראיות ו/או טענות לא נכונות נגד הנאשם וכן לנסות להקל או להפחית את סעיפי העבירה ובמקרה של הרשעה, לנסות להשפיע על קביעת העונש, בעזרת פסיקת העונש הנמוך ביותר במתחם הענישה של העבירה שבה הורשע.

בליווי על ידי עורך דין פלילי, חשוב להיות נאמנים/ות ופתוחים/ות לעורך הדין. כל פרט שייאמר על ידכם/ן, בצורה כנה ואמינה, יוכל לסייע לעורך דין הפלילי לעזור לכם/ן בהליך הפלילי.