זמין 24 שעות ביממה

עבירות אלימות במשפחה

תוכן העמוד:

בשנים האחרונות נושא האלימות במשפחה עלה לראש סדר היום הציבורי, וזאת נוכח גילויי אלימות קשים כנגד נשים, ילדים וגברים במסגרת התא המשפחתי. בעקבות מספרם הגואה של מקרי האלימות במשפחה נקטו המחוקק ורשויות האכיפה עמדה תקיפה: החמרה בענישה, חקיקת חוקים יעודיים ואינספור כללים דיוניים שמטרתם הרתעה ומניעה. על אף שהחמרת הכללים רצויה וראויה, היא טומנת בחובה גם השלכות שליליות: עליה במקרי תלונות השווא ונקיטת הליכים פלילים ארוכים ומטלטלים כנגד חפים מפשע.

כ- 20,000 תלונות אלימות במשפחה מוגשות בכל שנה, כ- 60% נסגרות, פעמים רבות לא לפני שהחשודים שילמו מחיר משפחתי, אישי וכלכלי כבד.

במאמר שבפניכם נבקש לעמוד על עבירות האלימות הנפוצות, נסביר מהו החוק למניעת אלימות במשפחה ונדגיש את הסיבות לחשיבותו של הייעוץ המשפטי בכל הנוגע לחשדות ואישומי אלימות במשפחה.

 

עבירות אלימות במשפחה

מהי אלימות במשפחה?

אלימות במשפחה מוגדרת כאלימות כלפי “בן משפחה”. החוק מפרט לנו מהו בן משפחה וכולל בהגדרה זו ידוע בציבור, בן זוג (גם לשעבר), ילד והורה. כך, אלימות כלפי של אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג השני, אלימות של הורה כלפי ילדיו וגם אלימות של אדם בוגר כלפי הורה קשיש – תעלה כדי אלימות במשפחה.

ואולם, החוק אינו מגדיר באופן ספציפי מהי “אלימות”. משכך, הפרשנות הינה רחבה ביותר וכוללת אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות מילולית, אלימות כלכלית ועוד. כל אחד מהמקרים הללו, כשהם נעשים כלפי בן משפחה כאמור לעיל, עלולים לעלות כדי אלימות במשפחה אשר תוצאתה אישום פלילי.

למעשה, בניגוד לתפיסה המקובלת, קשת העבירות המתייחסות באופן עקיף או ישיר לאלימות במשפחה הינה רחבה ביותר, ועשויה לכלול גם עבירות איומים, האזנת סתר, הטרדה ועוד.

 

עבירות אלימות במשפחה

כאמור, קיים מגוון רחב של עבירות שעשויות לשמש בעת אישום באלימות במשפחה, ואולם קיימות מספר עבירות נפוצות במיוחד: תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממש, חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה ותקיפת קטין או חסר ישע.

המחוקק מזהה באלימות בתוך המשפחה חומרה יתרה  וזאת, בין היתר, בשל הפגיעה בערך המוגן של “התא המשפחתי” וניצול יחסי האמון והתלות הקיימים בתוך התא המשפחתי. הפגיעה ביחסים אלו ובתחושת המוגנות של בני המשפחה, מצדיקה לתפיסת המחוקק החמרה בעונש לעומת עבירה דומה שלא נעשתה כלפי בן משפחה.

משכך, עבירות אלימות במשפחה מסווגות כעבירות בנסיבות מחמירות אשר לצידן עונש כפול:

 

תקיפה בנסיבות מחמירות

העונש הקבוע בעבירת תקיפה “רגילה” עומד על עד שנתיים מאסר לעומת 4 שנים כשמדובר בבן משפחה.

 

תקיפה הגורמת חבלה ממש

העונש בעבירה “רגילה” עומד על עד 3 שנות מאסר, לעומת 6 שנות מאסר כשמדובר באלימות כנגד בן זוג ועד 7 שנים כשמדובר בקטין.

 

חבלה חמורה

העונש בעבירה “רגילה” עומד על עד 7 שנות מאסר, לעומת 10 שנות מאסר כשמדובר בבן משפחה.

 

החוק למניעת אלימות במשפחה

לצד ההחמרה בענישה, המחוקק ראה לנכון לעגן בחקיקה ייעודית הגנות נוספות במקרה של אלימות במשפחה. החוק נגד אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, מעניק לבני משפחה אשר נפגעו מאלימות או שנמצאים בסכנת פגיעה, מעטפת הגנה נוספת.

במסגרת החוק ניתן, בין היתר, להוציא כנגד החשוד באלימות במשפחה צו הגנה אשר יחייב את החשוד להימנע מכניסה או התקרבות לביתו של הנפגע, להימנע מיצירת קשר עם הנפגע ולהימנע מכל הטרדה של הנפגע.

השלכות הצו הינן מרחיקות לכת שכן משמעותן פעמים רבות היא כי החשוד אינו יכול להיכנס לביתו שלו וכי נמנע הקשר המשפחתי עם ילדיו. הדברים כמובן חמורים במיוחד וגורמים לעוגמת נפש עצומה מקום בו מדובר בתלונת שווא.

 

חשיבות הייעוץ המשפטי לחשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה

הליך פלילי באשר הוא מחייב ייעוץ משפטי איכותי ורציף. ואולם, הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שמדובר בעבירות אלימות במשפחה, וזאת לאור כמה מאפיינים הייחודיים לעבירות אלו:

 

ריבוי תלונות שווא

תלונות שווא על אלימות במשפחה הן עניין שכיח מאוד, במיוחד בשל מאבקי גירושים בין הצדדים ורצונם של כל אחד מהצדדים לדחוק בצד השני ולשפר את מעמדם המשפטי בהליך הגירושים.

 

ענישה מחמירה

כפי שראינו, המחוקק, וגם בתי המשפט, רואים בחומרה עבירות אלימות כנגד בני משפחה ומשכך העונשים בעבירות אלו הינם עונשי מאסר כבדים במיוחד.

 

שלילת חירויות

ההליך הפלילי הינו הליך דרקוני אשר כבר בתחילתו עלולות להישלל מן החשוד חירויות בסיסיות, במיוחד ככל שמדובר בעבירות אלימות במשפחה. חשוד באלימות במשפחה – גם אם רק זה עתה נחקר – עשוי להיות מושא לצווי הרחקה, צווי הגנה, צווים למניעת הטרדה ואפילו מעצר עד תום הליכים.

משמעות הדבר פעמים רבות היא שלילת חירויות בסיסיות של החשוד עד כדי הרחקתו מילדיו וביתו הפרטי.

 

מניעת שימוע

בחלק מהעבירות הגשת כתב אישום נעשית רק לאחר שימוע לחשוד במסגרתו מקבל החשוד הזדמנות לשכנע את התביעה שלא להגיש כנגדו כתב אישום. ישנם חריגים לכלל זה, בין היתר, עבירות שהן מסוג פשע.

גם כשמדובר בעבירת אלימות במשפחה, לא יזכה החשוד בהזדמנות למנוע את הגשת כתב האישום.

הזדמנות זו הינה בעלת חשיבות היות וקל יותר לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום מאשר להגיע לזיכוי בבית המשפט.

 

מאפייני עבירת אלימות במשפחה

על פי רוב, אלימות במשפחה מתקיימת ב”חדרי חדרים” ללא כל עדים היכולים להפריך או לתמוך בגרסת הצדדים. התוצאה המסתברת היא מציאות משפטית מורכבת של “גרסה מול גרסה”. לאור היחס המקל בו נוקטים בתי המשפט כלפי נפגעי אלימות במשפחה, הרי שזהו מצב ראייתי בעייתי במיוחד עבור הנאשם.

 

לסיכום

אלימות במסגרת התא המשפחתי הינה תופעה שיש להוקיע ללא סייגים. ואולם, המצב המשפטי הנוכחי מאפשר לצערנו הגשתן של אלפי תלונות שווא. הליכי גירושים רבים כרוכים בהגשתן של תלונות שווא אשר נועדו למנף את מעמדו של המתלונן במסגרת הליך הגירושים.

משכך, אנשים נורמטיביים לחלוטין עלולים להיקלע להליך פלילי סבוך ומתמשך, ולשלם מחירים כבדים הן מבחינת יחסיהם עם המשפחה, הן מבחינה נפשית ורגשית, והן מבחינת הקלון אשר עשוי ללוותם גם במקרה של זיכוי.

על כן, קיימת חשיבות מרבית לקבלת ייעוץ משפטי איכותי ומקצועי בהקדם האפשרי בכדי להוציא את האמת לאור. עוה”ד אלון ארז הינו בעל ניסיון מוכח בניהול הליכים פלילים בכלל ועבירות אלימות במשפחה בפרט, והוא ישמח לייעץ ולעזור בכל שאלה בתחום.

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »
אי הרשעה פלילית

הכלל המשפטי באופן כללי וכברירת מחדל, מרגע שהוכחה אשמתו של אדם, הרי שהדרך לציין את הפסול שבמעשה הפלילי, היא על דרך הרשעה פלילית. זאת, על

קרא עוד »
כפתור: חזור למעלה