זמין 24 שעות ביממה

זיוף מסמכים

תוכן העמוד:

ישנם סוגים רבים של זיוף מסמכים שעבריינים נוהגים לזייפם כגון תעודות זהות, תעודות לידה, תעודות פטירה, תעודות נכה, רשיונות, דיפלומות מטעם מוסדות להשכלה גבוהה, דרכונים, שטרות כסף, צ’קים, חוזים, מכתבי המלצה או צוואה. במקרה זה, נידרש להשתמש בשירותיו של עורך דין צוואות, אשר בקיא בתחום ובעל ניסיון רב שנים.

 

זיוף מסמכים

 

זיוף מסמכים – ההגדרה הפלילית

מבחינת ההגדרות הפליליות, סעיף 416 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 מגדיר “מסמך” כך: “תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה.” כלומר, מדובר בהגדרה מרחיבה, מעבר למסמכים בכתב, כך שהיא גם יכולה לכלול, לדוגמא, זיוף כרטיסי אשראי, חפצי אמנות, תכשיטים, דיסקים, תמונות, וכדומה.

אגב, י”ב לחוק העונשין עוסק בעבירות ספציפיות של זיוף שטרות כסף, מטבעות, ובולי דואר.

“זיוף” מוגדר במסגרת סעיף 416 לחוק העונשין, כאחת משלוש הפעולות הבאות:

עשיית מסמך

עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות. כלומר, מדובר ביצירת מסמך מזוייף לחלוטין, מתחילתו ועד סופו. לדוגמא, זיוף חוזה, או צוואה, או צ’ק.

 

שינוי מסמך

שינוי מסמך לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין.

כלומר, מדובר בהוספת או השמטת פרטים במסגרת מסמך מקורי ואותנטי. לדוגמא, שינוי פרט בתוך חוזה או צוואה או צ’ק, לרבות סכומים ותאריכים.

 

זיוף חתימה על מסמך

חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני.

כלומר, מדובר בזיוף של חתימה בלבד על גבי מסמך כלשהו. לדוגמא, זיוף חתימה במסגרת טיוטת חוזה או צוואה, או זיוף חתימה על גבי שיק.

מן האמור לעיל נובע, איפוא, כי שילוב שתי ההגדרות החוקיות של “זיוף” ו-“מסמך” מרחיב מאד את הנסיבות שבהן יכולה להתגבש עבירת זיוף מסמך, וזאת הרבה מעבר למחשבה המקובלת של זיוף מסמך בכתב מתחילתו ועד סופו.

 

מהן סוגי עבירות זיוף המסמכים

חוק העונשין מגדיר מספר עבירות זיוף מסמכים, בהתאם לדרגות חומרה שונות, ולנסיבות המקרה. מטבע הדברים, ככל שמדובר בנסיבות מחמירות יותר, כך גם עולה רמת הענישה הקבועה בצידן של עבירות אלו.

להלן פירוט עבירות הזיוף המרכזיות:

עבירת זיוף

סעיף 418 לחוק העונשין קובע כי “המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.”

כלומר, סעיף 418 לחוק העונשין קובע שלוש דרגות חומרה לביצוע עבירת הזיוף.

 

החטא ועונשו

תחילה נקבע כי עצם ביצוע זיוף המסמך, גם אם בדיעבד לא נעשה כל שימוש במסמך המזוייף, מהווה עבירה כשלעצמה, שעונשה הינו שנת מאסר.

במידה והמסמך זוייף גם בכוונה לקבל באמצעותו דבר, העונש עולה לשלוש שנות מאסר. המונח “דבר” יכול לכלול כל הטבה שהיא, לרבות הטבה כלכלית, שיווקית, הכרתית, או כל הטבה אחרת.

 

מסמך המלצה מזוייף כדוגמא

לדוגמא, שימוש במסמך המלצה מזוייף כדי לאפשר קבלת מועמדות לעבודה.

במידה והעבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש עולה אף לחמש שנות מאסר.

החוק אינו מגדיר מהן אותן “נסיבות מחמירות”, אולם בפסיקה נקבע כי הנסיבות המחמירות בעבירת הזיוף זהות לנסיבות המחמירות בעבירה של קבלת דבר במרמה.

המדובר, לדוגמא, בהיקף מימדי הזיוף, מידת התחכום של הזיוף, תפקידו של המזייף, מעמדו ואופיו של המקום בו בוצע הזיוף, העובדה כי המעשה בוצע במשך תקופה ארוכה כשמספר אנשים חברו יחד, ועוד.

כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע”פ 35/77 בור נ’ מדינת ישראל.

כך, לדוגמא, קיים הבדל מהותי בין אדם נורמטיבי באופן כללי שזייף מסמך אחד בלבד ובאופן חד פעמי, לבין זייפן מקצועי, שעוסק דרך קבע בזיוף מסמכים ומתפרנס מכך למעשה.

 

עבירת שימוש במסמך מזוייף

סעיף 420 לחוק העונשין קובע כי “המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

סעיף זה מטיל אחריות פלילית גם על מי שהשתמש במסמך מזוייף, וזאת גם אם הוא עצמו לא זייף את המסמך בפועל.

כלומר, החוק אינו מבדיל בין מי שמזייף את המסמך לבין מי שרק משתמש בו בפועל.

היסוד העובדתי של עבירה זו מצריך שימוש במסמך מזוייף, לרבות בדרך של הנפקה, הגשה, וכדומה, ואילו היסוד הנפשי מצריך שלמשתמש הייתה ידיעה ממשית בדבר היות המסמך מזוייף, פזיזות בלבד אינה מספקת, אם כי די גם ב-” עצימת עיניים” השקולה כנגד ” ידיעה ממשית”.

 

עבירת זיוף המשפיע על עסקאות

סעיף 419 לחוק העונשין קובע כי “המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.”

סעיף 419 עוסק בזיוף מסמך מתוך כוונה ספציפית לרמות באופן שישפיע על עסקה כלשהי. לדוגמא, כאשר מזייפים חוזה מטעם חברה מסויימת על מנת לשכנע משקיע להשקיע מכספיו באותה חברה.

 

עבירת זיוף בידי עובד ציבור

סעיף 421 לחוק העונשין קובע כי “עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.”

עבירת זיוף מסמך על ידי עובד ציבור, ולמשל, פקיד ממשלתי, שוטר, עובד סוציאלי, וכדומה, נחשבת לעבירת זיוף חמורה מהרגיל, מאחר שהמדובר באנשים שזוכים לאמון רב יחסית מעצם תפקידם, ושיש להם גישה למידע רב, פרטי, ורגיש.

לפיכך, הפגיעה שנגרמת בשל הניצול לרעה של עובדי הציבור את מעמדם נחשבת לפגיעה חמורה יותר, אשר גם פוגעת קשות באינטרס הציבורי בכללותו.

בשל החשיבות הרבה שמייחס המחוקק לעבירות הזיוף והעונשים הימורים הקבועים בצידן, והמשאבים הרבים שמקדישה משטרת ישראל לצורך פיענוח עבירות אלו וביצוע חקירות מאומצות לגביהן, לרבות במסגרת יחידות משטרה ספציפיות שמתמחות בהן, מומלץ וחשוב מאד להיעזר בייעוץ וייצוג של עו”ד פלילי שמתמחה בעבירות זיוף במידה והינך נחשד או נאשם בביצוע עבירות אלו.

זקוקים לייעוץ ראשוני? עורך דין פלילי אלון ארז מייצג ומייעץ ללקוחותיו בתל אביב ובכל רחבי הארץ.

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »
אי הרשעה פלילית

הכלל המשפטי באופן כללי וכברירת מחדל, מרגע שהוכחה אשמתו של אדם, הרי שהדרך לציין את הפסול שבמעשה הפלילי, היא על דרך הרשעה פלילית. זאת, על

קרא עוד »
כפתור: חזור למעלה