זמין 24 שעות ביממה

גרימת מוות ברשלנות

תוכן העמוד:

נהוג לדמיין את המשפט הפלילי ככזה ששופט אנשים על עבירות שהם עשו מרצון וביודעין, ומעניש אותם במלוא חומרת הדין על כך שזלזלו בערכים מוגנים וחשובים לקיומה של החברה. הגנב, הרמאי והרוצח הם כאלו שתכננו את פשעיהם מראש, בחרו את העת המתאימה והוציאו את זממם לפועל. עם זאת, תפיסה זו אינה נכונה לכלל התחומים הפליליים, ובמיוחד לא לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

מהי גרימת מוות ברשלנות?

גרימת מוות ברשלנות היא עבירת ההמתה הקלה ביותר, הגוררת עמה עונש של עד שלוש שנות מאסר.

עונש מופחת זה נובע ממאפייניה הייחודיים של עבירה זו, ומבדיל אותה מעבירות ההמתה האחרות, הנושאות איתן מאסרים ארוכים וממושכים היכולים להגיע לשתיים עשר שנות מאסר (במקרה של עבירת ההמתה בקלות דעת, עלייה לא נפרט בעת זו) ואף מאסר עולם (במקרה של גרימת מוות בכוונת תחילה).

סעיף 300 ו- 301ג לחוק העונשין, נכון ל 11/09/2020

 

מהן עבירות ההמתה?

עבירות ההמתה הן מצבור של עבירות המתייחסות למקרים בהם אדם גרם (בכוונה או בטעות) למותו של אדם אחר. עבירה זו כוללת בתוכה עבירות רבות, השונות זו מזו ביסוד הנפשי הנדרש להתהוותן.

 

מהו יסוד נפשי?

כל עבירה בחוק העונשין כוללת בתוכה שני מרכיבים – יסוד עובדתי ויסוד נפשי:

 

היסוד העובדתי

כשמו כן הוא – עובדות המקרה – מהם המעשים או התוצאות שנעשו או נגרמו על ידי האדם, שמוגדרים כפליליים. בעבירת ההמתה – גרימה למותו של אדם. בעבירת הגניבה – לקיחת רכוש ששייך לאחר.

 

היסוד הנפשי

הוא יסוד נוסף על היסוד העובדתי, המתייחס לא למה שהאדם עשה, אלא להלך רוחו בעת ביצוע המעשה, ומודעותו לכלל המרכיבים של היסוד העובדתי (האם ידע שהתנהגותו עלולה לגרום למוות? האם רצה שתוצאה זו תקרה?).

יסוד נפשי זה מתחלק למספר סוגים, המצביעים על רמת אשמה שונה ומשפיעים על פי רוב על חומרת העונש שהאדם יקבל, ובמקרים מסוימים קובעים גם אם האדם יואשם בעבירה כלל, ובאיזה עבירה הוא יואשם.

ניתן לומר, כי היסוד הנפשי של האדם מביע את רמת הזלזול של האדם בערך עליו העבירה מגינה, ולכן ככל שרמת הזלזול גבוהה יותר, כך גם חומרת הענישה.

 

מהו יסוד נפשי של רשלנות?

במדינת ישראל קיימים שלושה יסודות נפשיים עיקריים – מחשבה פלילית, רשלנות ושגגה:

 

מחשבה פלילית

מודעות לכלל רכיבי היסוד העובדתי – מודעות להתנהגותי ולהשלכות האפשריות לה – ירי לעבר אדם אחר הגורם למותו ייחשב על פי רוב ככזה שנעשה במחשבה פלילית – אני מודע להתנהגותי ולאפשרות שתגרום לתוצאה זו.

 

קפידה

חוסר מודעות מוחלטת לגבי אחת מנסיבות העבירה.

 

 

רשלנות

מתארת מצב בו האדם אינו מודע לנסיבות האירוע או לאפשרות שהתנהגותו תוביל לתוצאה פלילית, אך חוסר מודעות זו אינה מתקבלת על הדעת, ונוגדת את הציפייה מהאדם הנורמלי/הסביר. בפסיקה – אדם שזרק מקרר בחצר ביתו הואשם בגרימת מותם של שני ילדים ששיחקו בתוכו וננעלו בפנים.

האשמה זו בגרימת מוות ברשלנות התקיימה בשל כך שביהמ”ש החליט שהאדם היה צריך לחזות את האפשרות שדבר זה יקרה ולנהוג במשנה זהירות הכולל את פירוק דלת המקרר בטרם השלכתו.

 

מה זה אומר בפועל?

יסוד נפשי של רשלנות מתייחס למודעותו של האדם לכך שביצע את העבירה, ורלוונטי למקרים בהם אדם לא היה מודע כלל לכך שהוא מבצע עבירה, אך היה צריך להיות מודע לכך – מודעות בכוח.

במקרה של גרימת מוות ברשלנות העבירה מתייחסת לכלל המקרים בהם אדם גרם במעשיו למותו של אחר, ללא כוונה וללא צפייה שזאת תהיה התוצאה, כאשר האדם הרגיל “מן היישוב” היה צריך להיות מודע להתנהגותו ולהשלכות האפשריות שלה. עיקר מטרת העבירה היא לעודד משנה ביטחון בקרב הציבור, ולחייב את מי שמבצע התנהגות שעלולה להיות מסוכנת להתנהל בזהירות.

התשובה לשאלה “האם הייתי צריך להיות מודע” אינה שאלה בעובדה (שעולה מעובדות המקרה), אלא שאלה שבדין, ונקבעת על ידי בית המשפט, שקובע אם האדם הסביר היה צריך לצפות את הנזק שההתנהגות שננקטה עלולה לגרום.

כיוצא מכך, מטרתו של עורך הדין המגן על מי שמואשם בגרימת מוות ברשלנות אינה רק להעלות ספק סביר בנוגע לקשר בין התנהגותו של המואשם למותו של הקורבן, אלא גם לטעון באופן משכנע שמדובר בהשתלשלות עניינים שהאדם הסביר לא היה מצליח לחזות, או כי האדם אותו עורך הדין מייצג נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת שהמעשה לא יתרחש.

 

כיצד אדע שנהגתי ברשלנות?

בפסיקות קודמות בנושא, בית המשפט אימץ את מבחן ההתרשלות מדיני הנזיקין, שכולל בתוכו שלושה שלבים:

 

הוכחת קיומה של חובת זהירות

הוכחה שאדם סביר היה צריך לצפות את הנזק שנגרם. הוכחה שמי שנוהג ברכב שיכור צריך לצפות את האפשרות שיפגע בהולך רגל.

 

הוכחת קיומה של התרשלות מחובה זו

הוכחה שהאדם סטה מרמת ההתנהגות הסבירה שניתן לצפות לה לפי המתחייב מחובת הזהירות ולא נקט באמצעי הזהירות הנכונים. הוכחה שהאדם השתכר ואז נהג, ובכך הפגין חוסר זהירות וסטה מההתנהגות הצפויה מציבור הנהגים.

 

הוכחת גרימת נזק

הוכחה של קשר סיבתי ישיר בין ההפרה של חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם (במקרה זה – מותו של האדם). הוכחה שהתאונה התרחשה בשל שתייתו, ולא בשל סיבה אחרת.

 

בעצם שואלים כאן שאלה אחת מרכזית

האם הנאשם סטה מההתנהגות המצופה מאדם רגיל במצבו וגרם למוות בשל כך. אם התשובה לכך היא חיובית, האדם יורשע בגרימת מוות ברשלנות. אם היא שלילית – הוא יזוכה.

כפי שראיתם בפירוט קצר זה, עבירת גרימת המוות ברשלנות היא עבירה הנבדלת מעבירות ההמתה האחרות ביסוד הנפשי שלה. בשל כך, ישנו מנעד רחב של פסקי דין שיכולים להינתן לגבי אותה העבירה בדיוק, הנעים בין מאסר קצר למאסר ארוך ומשמעותי ואף הרשעה בעבירת המתה חמורה יותר.

ההחלטה השיפוטית שתינתן בעניינכם תלויה בעיקר באיכות הייצוג המשפטי שתבחרו לכם, ולכן אנו ממליצים לבחור את העורך דין שייצג אותכם בקפידה, ולפנות אך ורק למשרדים מקצועיים המתמחים התחום, בדומה למשרדנו. צרו קשר עם עורך דין אלון ארז.

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »
אי הרשעה פלילית

הכלל המשפטי באופן כללי וכברירת מחדל, מרגע שהוכחה אשמתו של אדם, הרי שהדרך לציין את הפסול שבמעשה הפלילי, היא על דרך הרשעה פלילית. זאת, על

קרא עוד »
כפתור: חזור למעלה