ערעור פלילי : לצאת זכאי בפעם השנייה

טעות היא אינה רק נחלתו של האדם מן השורה, אלא גם של השופט היושב בדין. אך להבדיל משגיאה טריוויאלית ויומיומית שכולנו מבצעים מפעם לפעם, טעות שנעשית על ידי שופט, עשויה להביא להשלכות כבדות על הנאשם שעומד לפניו בפרט, ועל הציבור בכלל.

בדיוק לשם כך נועד הליך ערעור פלילי.

ערעור הוא הליך משפטי המאפשר למי שנפגע מהכרעה שיפוטית לפנות לערכאה גבוהה יותר כדי שזו תבחן את הכרעתה של הערכאה הנמוכה שנתנה את ההכרעה השגויה.

הליך הערעור קיים גם בתיקים פליליים וגם בתיקים אזרחיים. הליך הערעור הוא הליך חוקתי המוסדר בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע שכל בעל דין רשאי לערער בזכות על פסק דין הניתן בערכאה הראשונה, הן בתיקים אזרחיים והן בתיקים פליליים.

ככלל, כללי ערעור פלילי פשוטים יותר מכללי הערעור האזרחי שמתפרשים ומשתנים בהתאם לסוג ההליך האזרחי.

בנוסף, כללי הערעור הפלילי מוסדרים בחוק בתי המשפט, (נוסח חדש), התשמ"ד-1984, ובחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח חדש), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") שעוסק בכללי הפרוצדורה הפלילית מתחילתם ועד סופם.

כשהזמן לערער מגיע

כאשר נאשם בתיק פלילי סבור כי בית המשפט טעה בהחלטתו לגביו, הוא רשאי לערער לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר. בישראל ישנן שלוש ערכאות שיפוטיות: בית משפט השלום שמהווה את הערכאה הראשונה, בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון.

לכל נאשם יש זכות לערער בפעם הראשונה על ההחלטה השיפוטית שניתנה בעניינו בהליך פלילי. יתרה מכך, לכל נאשם שמורה גם הזכות לבקש לערער פעם נוספת, גם כאשר החלטתה של ערכאת הערעור הראשונה לא מצאה חן בעיניו.

עם זאת, להבדיל מהערעור הראשון שניתן בזכות לכל נאשם בהליך פלילי, ערעור פלילי שני שמוגש על ערכאת הערעור, יכול להיעשות רק ברשות שתינתן על ידי הערכאה הנוספת שאליה מבקשים להגיש את הערעור. לכן מכונה ערעור פלילי שני – "ערעור ברשות".

ככלל, ניתן לערער כמעט על כל סוג של החלטה בהליך פלילי. לדוגמא, אפשר לערער על הרשעה פלילית, ואף על העונש שנגזר, וכן, ניתן גם לערער על קנס שניתן ועל שיעורו.

המקרה היחיד בו לא ניתן לערער בהליך פלילי הוא בהליך ביניים. כלומר, אם בית המשפט נתן החלטה במהלך ההליך הנוגעת להתנהלותו השוטפת של ההליך שמתקיים בפניה, הרי שאז לא ניתן לערער על אותה החלטה, אלא רק בסוף ההליך.

דוגמא להליך ביניים במשפט פלילי היא החלטה בנוגע למועדי דיונים, או החלטה שדוחה בקשה להזמנת עדים.

עם זאת, למרות שלא ניתן לערער על הליכי ביניים, לעיתים ניתן לעקוף את האיסור הזה באמצעות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בתנאים ובמקרים מסוימים שלא כאן המקום לפרטם. אך האחרון לא נוטה להתערב בהחלטות ביניים בהליכים פליליים, אלא במקרים חריגים ביותר.

יסודות הערעור

נשאלת השאלה מתי כדאי לערער, ומתי עדיף להימנע מערעור פלילי.

התשובה הקצרה היא שכל מקרה נבחן לגופו, ובזמן אמת כאשר קיימת התלבטות בנושא, מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה.

ניתן למנות מספר מקרים שבהם רצוי לבחון אפשרות לערער. לדוגמא:

  • כאשר הכרעת דין ניתן בניגוד להלכה משפטית.
  • כאשר העונש שהוטל לא עולה בקנה אחד עם עונשים שהוטלו במקרים דומים.
  • כאשר הרשעה מבוססת על ראיות נסיבתיות, ולא על עדויות ישירות.
  • כאשר מתגלות ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין.

בדוגמה האחרונה אפילו רצוי מאוד לערער. הכלל הוא שיש להציג את כל הראיות בשלב המשפט המתנהל בערכאה הראשונה, שכן לא ניתן לערוך מקצה שיפורים בערכאת הערעור. אך החריג לכך הוא במקרים בהם מתגלות ראיות שלא ניתן היה לאתר מבעוד מועד.

מנגד, ישנם גם מקרים שבהם ככלל עדיף להימנע מהגשת ערעור פלילי. לדוגמא, כאשר הכרעת דין מבוססת על ממצאים עובדתיים כגון: מהימנותם של עדים או ראיות מדעיות. אולם, גם כאן יש לבחון כל מקרה לגופו על ידי היוועצות בעורך דין פלילי אלון ארז.

חשוב מאוד לזכור שתפקידה של ערכאת הערעור היא לבחון את המסקנות המשפטיות שהסיקה הערכאה הראשונה בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניה, ולא לקיים משפט מחדש.

לכן, ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בממצאים עובדתיים ובמהימנות העדים שנשמעו בפני הערכאה הראשונה.

הזמן, המקום והנוהל להגשת ערעור

בתיקים פליליים מניין הימים לערעור הוא 45 ימים מהיום שניתן פסק הדין. ספירת הימים תחל מיום שניתן גזר הדין, קרי: היום בו קבעה הערכאה הראשונה את עונשו של המבקש לערער.

ככלל כאשר מערערים, מגישים את הודעת הערעור לערכאה הגבוהה יותר באותו המחוז. לדוגמא, אם מבקשים לערער על פסק דין של בית משפט השלום בעכו, הערעור הפלילי יוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה.

את הודעת הערעור יש להגיש בכתב, למזכירות בית המשפט המחוזי הרלוונטית. במקביל יש למסור העתק מהודעת הערעור לפרקליטות המחוזית.

לאחר הגשת הערעור ייקבע מועד לדיון, וזמן קצר לפני הדיון יכולים הצדדים להגיש "עיקרי טיעון" שמהווים את תמצית טענות הצדדים.

הדיון בערעור יתקיים ככלל בפני הרכב של שלושה שופטים. למעט בערעורים על תיקי תעבורה ועבירות ברירת קנס שנדונות בפני בית משפט לעניינים מקומיים, אשר יידונו בפני שופט אחד.

לערכאת ערעור פלילי מגוון סמכויות. היא רשאית לבטל לחלוטין את פסק הדין של הערכאה הראשונה והיא רשאית להורות על החזרת הדיון לערכאה הראשונה.

ערעור לבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא הערכאה השיפוטית האחרונה בישראל. פסקי הדין שניתנים על ידי בית המשפט העליון מחייבים את כל הערכאות השיפוטיות האחרות, ובכללם, כמובן, פסקי דין שניתנים על ידו בערעורים.

כפי שצוין לעיל, ערעור ראשון בהליך פלילי הוא תמיד בזכות, אין צורך לקבל שום רשות כדי לערער בפעם הראשונה. לדוגמא: כאשר מבקשים לערער על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי שדן בתיק פלילי כערכאה ראשונה, הערעור הוא בזכות לבית המשפט העליון.

מנגד, כאשר בית המשפט המחוזי דן בתיק כערכאת ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום, אז הערעור לבית המשפט העליון הוא בעצם ערעור פלילי שני, הדורש רשות, שתינתן ע"י שופט של בית המשפט העליון.

הרשות לערער בפעם השנייה לבית המשפט העליון ניתנת במקרים חריגים, שכן היא שמורה למקרים ייחודים בהם עולה שאלה משפטית חשובה, או כאשר הערעור נסב על טעות מהותית. בית המשפט העליון משמש כערכאת ערעור לכל דבר ועניין על החלטות של בית המשפט המחוזי.

חשוב לדעת, כי בית המשפט לא יכול להחמיר בעונש של מי שמגיש את הערעור, אלא רק להקל בעונש.

ערעור הוא אומנם הליך משפטי מורכב אך חשוב מאוד, המשקף את יכולתה החשובה והבריאה של המערכת המשפטית לבקר ולבחון את עצמה. מעבר לכך, זכות הערעור היא זכות חוקתית ששמורה לכל אדם, בבחינת זכות טבעית.

השאלה האם יש מקום לערער או להימנע מכך נבחנת תמיד בהתאם לנסיבות העניין תוך מתן משקל למגוון השיקולים הרלוונטיים בכל מקרה ומקרה.

דעתם של עורכי דין פליליים בעלי ניסיון היא הכרחית כבר בשלב שבו מתלבטים אם להגיש ערעור או לא ומה סיכויי ההצלחה שלו.

חושבים שהמשפט הסתיים בפסיקה לא הוגנת? מתלבטים לגבי הגשת ערעור פלילי ?

פנו עוד היום – 050-7368203

צרו קשר – עו"ד פלילי אלון ארז זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.