השתמטות: פטור משירות צבאי לחיילים שערקו או השתמטו מהשירות

עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין צבאי אלון ארז

השירות הצבאי לא מתאים לכל אחד ואחת, ובמקרים מסוימים הוא עלול להביא ליותר נזק מתועלת – הן לצבא והן לחייל/ת עצמו/ה. לעתים קורה שצעיר/ה מתגייסים לצבא מתוך מטרה לשרת ולתרום, אך מוצאים את עצמם במצב שמזיק לרווחתם האישית או לבריאותם הפיזית או הנפשית – מצב שאין להם כלים להתמודד אתו מתוך הצבא ואותו חייל לא מוצא פתרון אחר מלבד השתמטות.

השתמטות מהצבא

במאמר פטור מהצבא דיברנו על עילות שונות למתן פטור – או שחרור מוקדם – לחיילים בשירות סדיר. אבל מה לגבי חיילים שלא יודעים איך, או לא מסוגלים לפעול לקבלת הפטור תוך כדי השירות הצבאי ונוטשים את הצבא באמצע השירות  או שאינם מתייצבים אליו מלכתחילה? מדובר בחיילים שנפקדו וערקו, או השתמטו מהצבא, כלומר עברו על חוק השיפוט הצבאי: חוק הנפקדות, עריקות או השתמטות.

אולם על אף שהדבר מסובך יותר, גם במקרים כאלה ניתן לקבל פטור מהשירות ולצמצם את הענישה למינימום, בהתחשב בנסיבות האישיות של החייל/ת, שהביאו אותם לערוק או להשתמט.

במקרים כאלה חשוב מאד להתייעץ עם עורך דין צבאי, כיוון שייצוג נכון יכול לפעמים לעשות את ההבדל בין עונש כבד ולאחר מכן המשך השירות במקום שגורם סבל ומצוקה לחייל/ת, לבין הקלה בעונש, ובמקרים הרלוונטיים גם שחרור מהיר מהצבא.

פטור לאדם שהשתמט משירות צבאי

השתמטות פירושה אי התייצבות במועד הגיוס לצבא, והיא נחשבת לעבירה קלה יחסית לעבירות הנפקדות והעריקות, שבהן ניגע בהמשך.

ישנם מסלולים לקבלת פטור משירות צבאי עוד בטרם מועד הגיוס – למשל על רקע בריאותי, על רקע משפחתי, בשל אמונה דתית, או בשל התנגדות מצפונית לשירות. אבל יש מועמדים לגיוס שאינם מכירים את הנהלים לקבלת פטור, או שלא הצליחו לפעול בדרך הנדרשת להשגתו, ולכן בסופו של דבר הם בוחרים פשוט לא להופיע לבקו”ם.

זוהי לא בחירה מוצלחת במיוחד, אבל מצד שני האופציה של גיוס ולאחר מכן נטישת השירות היא לרוב גרועה יותר, כאמור.

על המשתמט יש לדעת

מי שהשתמט משירות למעשה לא עבר חיול, אך עם זאת חשוב לדעת שהחוק הצבאי חל עליו, כך שאם ייתפס, הוא ייעצר במתקן כליאה צבאי ויישפט במערכת הצבאית – וגם העונש שיוטל עליו ירוצה במסגרת הצבא. יתר על כן, הפרקליטות הצבאית נוטה להחמיר בכתב האישום ובעונש ככל שמתארכת תקופת ההיעדרות (ההשתמטות) מהצבא.

מסיבה זו, כדאי לפנות כמה שיותר מהר לייעוץ משפטי מתאים מעורך דין צבאי, כדי להתכונן מראש לכל תרחיש. מטבע הדברים, משתמטים שנתפסים או מסגירים את עצמם מושמים ברוב המוחלט של המקרים בכלא הצבאי, כדי שלא יברחו עד תום ההליכים.

עם זאת, עורך דין צבאי מנוסה יוכל לדאוג לכך שמעבר לתקופת המעצר הראשונית, יוטל עונש מאסר קצר מאד אם בכלל, שבסופו, בהתאם לנסיבות, הנאשם עשוי לקבל פטור מהשירות לצמיתות. פטור כזה יכול לבוא על רקע של חוסר התאמה לשירות מסיבות רפואיות – לרוב מחלות נפשיות כמו חרדה או דיכאון, שעלולות להחמיר בצבא, ואף יותר מכך, בכלא הצבאי; או על רקע הליך גיוס לא תקין, צווי גיוס פגומים וכיו”ב.

פטור בנסיבות של נפקדות או עריקות

לעומת השתמטות משירות, נפקדות או עריקות הם מצבים שבהם חיילים במהלך שירותם הצבאי נוטשים את השירות, או לא חוזרים אליו לאחר שיצאו לחופשה. היעדרות שנמשכת עד 21 יום נחשבת לנפקדות, והעונש עליה מגיע עד 35 ימי מחבוש; היעדרות ארוכה יותר, ובפרט עזיבת השירות שלא על מנת לחזור, נחשבת לעריקות, וגוררת עונשים חמורים יותר.

חייל שערק, כל עוד לא הסגיר את עצמו לרשויות, יכול להיתפס גם חודשים ארוכים ואפילו שנים לאחר ששירותו הצבאי אמור היה להסתיים, להישפט ולהיענש במסגרת המערכת הצבאית. גם כאן, ככל שתקופת ההיעדרות ארוכה יותר, כך היחס כלפי החייל מצד המערכת הצבאית יהיה נוקשה יותר, והענישה חמורה יותר.

גם החיים כעריק נמלט הם לא אטרקטיביים במיוחד, כאשר כל מפגש אקראי עם הרשויות עלול להוביל לתפיסה ומעצר, וכאשר גם בני משפחתו של העריק חשופים ללחצים ואיומים מצד הצבא.

לכן, למרות הקושי הכרוך בכך, מוטב להפסיק להימלט, ולהסגיר את עצמכם לצבא.

ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי

חשוב לקבל ייעוץ משפטי כצעד מקדים, עוד לפני שפניתם לצבא ולפני שפנו אליכם, כיוון שכל מה שתגידו ותעשו לאורך הדרך יכול לשמש לרעתכם – או לטובתכם – במסגרת ההליך המשפטי.

כך למשל, אם תגישו לצבא, עוד לפני או במהלך המעצר, מסמכים שמעידים שמצבכם הרפואי הידרדר כך שהמשך השירות הצבאי מסכן אתכם, או לחילופין שנוצרו נסיבות משפחתיות שמאלצות אתכם להיות בבית ולתמוך בהורים – הדברים יילקחו בחשבון על ידי הפרקליטות, ויוכלו אפילו להשפיע על ההחלטה האם לשפוט אתכם בכלא, או להגיש כתב אישום בבית דין צבאי (הליך שגורר רישום פלילי, ולרוב גם עונש חמור יותר).

שחרור מהצבא בעזרת מערך גחל”ת

בשנים האחרונות, לאחר שנרשמה עלייה משמעותית במספר החיילים שערקו משירות סדיר, הקים הצבא מסלול מיוחד לטיפול בעריקים, בשם מערך גחל”ת (גיוס חזרה לשירות תקין). מדובר במעין מערך ת”ש חלופי, שמיועד בעיקר לברר את הסיבות לעריקות בכל מקרה ומקרה, ולפעול לכך שחיילים שיש להם מוטיבציה לשרת אך מתקשים בכך בגלל בעיות אישיות כאלה ואחרות, יקבלו סיוע ובמקרים מסוימים גם הקלות בתנאי השירות, על מנת שיוכלו לחזור ולהשתלב בצבא.

לעומת זאת, במקרים שבהם צוות מערך גחל”ת משתכנע שמצבו הרפואי ו/או האישי של החייל אינו מאפשר לו לחזור לשירות תקין, הוא ימליץ לרשויות הצבא לשחרר אותו – המלצה שמתקבלת, ברוב המקרים.

ואם בשירות הסדיר ישנה עלייה במגמת הנפקדות והעריקות, הרי שבשירות המילואים מדובר כבר מזה שנים בתופעה נפוצה ביותר.

רבים הם הנעדרים משירות המילואים, אך רק מעטים טורחים להסדיר פטור משירות מילואים באופן רשמי.

שתפו בקליק
Picture of עורך דין אלון ארז
עורך דין אלון ארז

בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב . מאז שנת 2009, עו”ד ארז חבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ישראל ובנוסף מחזיק באישור מטעם בית המשפט העליון לשמש כסנגור צבאי.

את ניסיונו העשיר והידע המשפטי הרחב רכש עורך דין ארז במסגרת ייצוגם המוצלח של מאות לקוחות מרוצים בבתי המשפט השונים.

להמשך קריאה

עוד מהבלוג הצבאי שלנו