שמרו נפשכם: על צווי הגנה למניעת אלימות במשפחה

לפני שבועיים (14 באוגוסט 2014 ) , נרצחה דפנה בר ציון, מוזיקאית ומסעדנית תל אביבית, בידי בן זוגה לשעבר, אילן בן עמי. בר ציון הייתה האשה השביעית שנרצחה מאז תחילת השנה על ידי קרוב משפחה או בן זוג בהווה או בעבר, ואחת מכמעט מאתיים נשים שמצאו את מותן בדרך זו בעשור האחרון.

רוב הנשים הללו זוכות במקרה הטוב לידיעה קצרה או אזכור במהדורת החדשות, שאחריו הן שוב נשכחות, עד הרצח הבא. במקרה של בר ציון ובן עמי, בגלל היותם דמויות ציבוריות מוכרות, זכה האירוע לפרופיל תקשורתי גבוה יחסית, וכך נפתח מחדש הדיון המוכר בנושא הכואב של אלימות במשפחה ודרכי ההתמודדות איתה בין היתר באמצעות צו הגנה למניעה.

במישור החקיקתי, החל מתחילת שנות ה-90' ישנה מגמה ליישם בחוקים הנוגעים לתחום עבירות אלימות במשפחה, כמו גם בנושא הטרדה ותקיפה מינית, גישה ששמה דגש על סיוע והגנה על הקורבן, לרבות באמצעות כלים מניעתיים. אחד מהכלים החשובים בתחום זה הוא צווי ההגנה השונים, המהווים סעד ראשוני שנועד להרחיק את הגורם האלים באופן זמני או קבוע על מנת להבטיח את שלומו של קורבן האלימות.

קיימים שלושה סוגי צווים: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת וצו להבטחת מדור שקט ושלו (הידוע בכינויו "צו הרחקה").

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו הגנה זה מקורו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, המאפשר לבית המשפט לענייני משפחה, בית משפט השלום או בית הדין הרבני לתת צו חירום שימנע מאדם לפגוע או לאיים על בני משפחתו וירחיק אותו מסביבתם באופן מיידי, לרבות מבית המגורים המשותף. עפ"י סעיף 2(א) לחוק, הצו יכול לאסור או להגביל את האדם מלעשות את הפעולות הבאות: להיכנס או להתקרב עד מרחק מסוים לדירה בה מתגורר בן משפחתו, אף אם יש לו זכות בדירה; לפעול באופן שמונע או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בני משפחתו, אף אם יש לו זכות בנכס; ולהטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.

יש לציין שלעניין החוק, "בן משפחה" מוגדר באופן רחב וכולל בני משפחה בעבר ובהווה, לרבות בן או בת זוג, הורה או בן/ בת זוג של הורה, צאצא או צאצאית של בן/ בת זוג, סב או סבתא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. צו הגנה למניעת הטרדה מאיימת יכול להינתן לבקשתו של בן משפחה, וכן לבקשת היועץ המשפטי לממשלה; תובע משטרתי; או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער או על פי חוק ההגנה על חוסים.

סעיף 3 לחוק קובע מהם התנאים שבהם יהיה בית המשפט רשאי לתת צו הגנה. לא מדובר בתנאים מצטברים, אלא מספיק שהאדם מושא הבקשה נהג באחת מהדרכים הבאות:

  1. נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין, בסמוך לפני הגשת הבקשה.
  2. התנהג באופן שמהווה בסיס סביר להניח כי הוא מעמיד את בן משפחתו בסכנה גופנית ממשית, או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
  3. התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או מנע ממנו לנהל את חייו באופן סביר ותקין.

צו הגנה כמו צו למניעת הטרדה מאיימת למשך שבעה ימים יכול להינתן במעמד צד אחד. בהמשך ניתן להאריך את תוקף הצו לשלושה חודשים בכפוף לקיום דיון נוסף במעמד כל הצדדים, ולהמשיך להאריך אותו מפעם לפעם, עד לתקופה מירבית של שנה.

צו הרחקה  – צו להבטחת מדור שקט ושלו

צו זה מקורו בדיני האישות של המשפט העברי, המעגנים את מערכת היחסים שבין הבעל לאשה. אחת מחובותיו של הבעל במסגרת יחסים אלה, היא הבטחת זכותה של האשה למדור (= דירה, מקום מגורים) שקט ושלו, מבלי שתהיה חשופה למעשי אלימות, התגרות, הטרדה או התנכלות מצדו. האלימות יכולה להתבטא באופן פיזי, אך גם באופן מילולי – צעקות, קללות, איומים וכדומה, וכן בכל צורה אחרת של הפחדה, השפלה ודיכוי.

אשה שסובלת מאלימות במשפחה כמתואר לעיל יכולה להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לצו הגנה, צו הרחקה מהבית ביחד עם תביעת המזונות שלה. כמו כן, הבקשה יכולה להתייחס גם להגנת הילדים, במקרה שהאלימות מופנית כלפיהם.

יש לציין שצו ההרחקה לא נועד לשמש כצו של עורך דין גירושין להפרדה בין בני זוג שרבים או לא מסתדרים ביניהם, אלא מהווה אמצעי חירום קיצוני להגנה על האשה והילדים מפגיעה ואיום שלא ניתן למנוע אותם בדרך אחרת.

בניגוד לשני הצווים האחרים, צו זה לא יכול להינתן במעמד צד אחד, ומרגע שניתן הוא עשוי, במקרים קיצוניים, לשמש סעד קבוע ולא מוגבל בזמן. לכן, על מנת לקבל צו כזה יש להוכיח שסכנה מוחשית ומיידית מרחפת מעל ראש האשה; שמעשי האלימות שהוכחו הם חמורים במיוחד; ושהצד הפוגע אכן אחראי למריבות ולפגיעה.

כמו כן, במקרים שבהם בית המשפט סבור שהרחקה מוחלטת היא לא נחוצה או לא מידתית, הוא עשוי לפסוק על פתרונות חלופיים, כגון צו הרחקה בתוך הבית, באמצעות חלוקת הבית לשניים והפרדה פיזית בין הצדדים.

צו למניעת הטרדה מאיימת

בדומה לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה, גם צו למניעת הטרדה מאיימת יכול להתקבל במעמד צד אחד, אך זאת רק למשך שבעה ימים שלאחריהם יש לקיים דיון נוסף במעמד כל הצדדים.

במסגרת הצו רשאי בית המשפט להגביל את פעולותיו של האדם המטריד, מאיסור על יצירת קשר עם קורבן ההטרדה ועד איסור על נשיאת נשק, ובמקרים מסוימים אף איסור להתקרב לקורבן ההטרדה, לרכבו, למקום מגוריו, עבודתו, לימודיו ולכל מקום אחר שבו הוא נוהג להימצא בקביעות. למידע נוסף היכנסו למאמר: צו למניעת הטרדה מאיימת

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.