רישום פלילי על עריקות והשתמטות

עבירות היעדר משירות (עריקות, נפקדות והשתמטות) הן בין העבירות הנפוצות ביותר על  חוק השיפוט הצבאי. מאחר שמדובר בעבירות צבאיות מובהקות, שגם השיפוט והענישה בעקבותיהן מתבצעים במערכת הצבאית, יש נטייה לחשוב שעם השחרור מהצבא "נגמר הסיפור". זוהי טעות חמורה: עבירות צבאיות בכלל ועריקות בפרט משאירות, בנוסף לעונש, חותם בדמות רישום פלילי במשטרה, שמלווה את החייל גם לאחר השחרור, ועלול לפגוע בצורות שונות בחייו האזרחיים. במאמר הבא נרחיב על המשמעות של עבירות היעדר משירות, הרישום הפלילי הנלווה להן, וכיצד ניתן להימנע ממנו.

ענישה על עבירות היעדר משירות

עריקה היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בחוק השיפוט הצבאי. עפ"י סעיף 92 לחוק זה, חייל שערק מהצבא, כלומר עזב את השירות ללא רשות ומבלי כוונה לחזור, למשך תקופה העולה על 21 יום, דינו עד 15 שנות מאסר. עם זאת, במרבית המקרים, נשפטים חיילים שערקו מהצבא עפ"י סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, כלומר על עבירת היעדר משירות, שנחשבת לקלה יותר, ודינה עד שלוש שנות מאסר. עבירות נוספות שנכללות בסעיף זה הן נפקדות, שמשמעותה היעדרות מהצבא למשך תקופה של עד 21 יום; והשתמטות, כלומר אי התייצבות בבקו"ם במועד הגיוס.

ככלל, מבין השלוש, השתמטות נחשבת לעבירה הקלה ביותר ועריקה לחמורה ביותר. סוג וחומרת העונש מושפע בעיקר ממשך ההיעדרות מהצבא: מבחינה פורמלית, גם היעדרות או איחור של מספר שעות בהתייצבות בבסיס עלולה לגרור ענישה בגין נפקדות, אבל מובן שהעונש במקרה כזה יהיה קל יחסית ויסתכם לרוב בנזיפה או התראה. לעומת זאת, במקרים חמורים של השתמטות או עריקות, כאשר החייל או המלש"ב נעדרים לתקופה של חודשים ארוכים ואף שנים, יש נטייה להחמיר ולהטיל עונשי מאסר בפועל.

כיצד נשפטים על עבירות היעדר משירות?

במקרים פשוטים של היעדרות לא ממושכת, החייל יישפט לרוב בדין משמעתי ביחידה שלו, על ידי קצין שיפוט, שבסמכותו לגזור עונשים קלים יחסית של עד 35 ימי מחבוש. במקרה של היעדרות ממושכת יותר, יוגש נגד החייל כתב אישום, והוא יישפט בבית דין צבאי, המוסמך להטיל עליו את העונש המקסימלי של עד שלוש שנות מאסר, וכן מאסר על תנאי והורדה בדרגה.

השלב שבו סמכות השיפוט מועברת מהיחידה לפרקליטות הצבאית משתנה בהתאם לסוג העבירה. במקרה של השתמטות, לרוב יוגש כתב אישום רק בחלוף שנה ומעלה ממועד ההתייצבות לגיוס. בעבירות עריקות, מוגש כתב אישום לאחר היעדרות מצטברת של 75 יום ומעלה (בין אם ברצף או במספר הזדמנויות שונות).

רישום פלילי או רישום פלילי מופחת

נושא הגשת כתב האישום הוא קריטי עבור החייל, שכן הוא משפיע לא רק על חומרת העונש שהוא צפוי לקבל, אלא גם על הרישום הפלילי הנלווה להליך בבית הדין הצבאי. כאשר העונש שנגזר הוא עד שלושה חודשי מאסר בפועל, ילווה העונש ברישום פלילי מופחת. הרישום הפלילי המופחת, בדומה לרישום הפלילי ה"רגיל", מועבר למרשם הפלילי המשטרתי, אך בניגוד אליו, מספר הגורמים האזרחיים שנחשפים אליו בנוסף למשטרה הוא מצומצם ביותר. כמו כן, הרישום הפלילי המופחת נמחק כעבור חמש שנים.

לעומת זאת, רישום פלילי "מלא", הנלווה להרשעה בבית הדין הצבאי שבצדה עונש של למעלה משלושה חודשי מאסר בפועל (או במקרים מסוימים למעלה מששה חודשי מאסר בפועל), הוא בעל השלכות קשות בהרבה. הרישום הפלילי מלווה את החייל, ולאחר מכן את האזרח, למשך תקופה משמעותית ביותר – עד 17 שנים. במהלך תקופה זו, מוטלות על בעל הרישום הפלילי מגבלות רבות: הוא אינו יכול לעסוק בכל מקצוע הדורש רישוי, כמו עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון וכיו"ב; אינו יכול להוציא רישיון לנשק ורישיון נהיגה ברכב ציבורי; אינו יכול להיות עובד מדינה במוסדות ציבוריים וביטחוניים, ועוד. כמו כן, הרישום הפלילי יקשה עליו לקבל ויזה למדינות מסוימות ובכללן ארה"ב.

בני מהגרים והשתמטות

לא רבים יודעים זאת, אך חובת הגיוס חלה גם על מי שלא חי בישראל, כל עוד הוא מחזיק באזרחות ישראלית. פירוש הדבר הוא שגם ישראלים שעזבו את הארץ לפני שנים רבות, או אפילו כאלה שלא חיו כאן מעולם, אלא נולדו בחו"ל להורים ישראלים ולכן הם בעלי אזרחות ישראלית, נחשבים החל מגיל 16 וחצי למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) לכל דבר ועניין.

צעירים שעונים להגדרה הנ"ל, שלא יתייצבו בבקו"ם בתאריך המיועד לגיוסם, יוגדרו כמשתמטים, והצבא עשוי לנקוט נגדם בהליכים בהתאם. קורה לא אחת, למשל, שבן מהגרים או יליד חו"ל מגיע לביקור בישראל, גם שנים אחרי מועד הגיוס שלו, ונעצר בשדה התעופה על ידי ביקורת הגבולות בגין השתמטות משירות. בנקודה זו הצבא מתייחס אליו כאל משתמט לכל דבר, ועלול להעמיד אותו לדין ואף להטיל עליו עונש מאסר בפועל בכלא הצבאי. בנוסף לעונשים שצוינו קודם לרבות הרישום הפלילי, במקרה של בן מהגרים הדבר עלול להשליך גם על יכולתו לבקר בישראל בעתיד או לחזור למדינת מגוריו, שכן הצבא עלול למנוע את חידוש או את הארכת הדרכון הישראלי שלו.

על מנת להימנע מתרחישים עגומים מסוג זה, יש לפנות מבעוד מועד לקונסוליה הישראלית במדינת המגורים, ולהסדיר את מעמדו של המלש"ב, כך שיקבל פטור מגיוס (אם השהות שלו בחו"ל היא זמנית, למשל במקרה של שליחות דיפלומטית) או דחיית שירות (אם השהות היא קבועה).

לסיכום, בין אם אתם חיים בארץ או בחו"ל, אין להקל ראש בנושא הגיוס לצבא. גם במצבים שבהם יש סיבות טובות ומוצדקות להיעדר מהשירות, כדאי למצות את כל האפשרויות החוקיות על מנת לקבל פטור רשמי, ולא להסתבך בבריחה מהחוק; וגם אם כבר ברחתם – עדיין אפשר לעצור את התהליך בשלב מוקדם, לפני שיוגש נגדכם כתב אישום המלווה ברישום פלילי, שישליך באופן קשה על החיים שלכם – גם באזרחות. בכל מקרה ובכל שלב, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי מוסמך ומנוסה, שיוכל לסייע הן בהפחתת העונש והן בקיצור הרישום הפלילי.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.