תאונות דרכים קטלניות: בדרך לשינוי ענישה

תאונות דרכים קטלניות הן, לצערנו, דבר שכיח יחסית במדינת ישראל. נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים בעלת תוצאה קטלנית צפוי, ברוב המקרים, לעמוד לדין.

כיום קיימות שתי עבירות בהן ניתן להאשים נהג שגרם לתאונת דרכים קטלנית: עבירת ההריגה ועבירה של גרימת מוות ברשלנות. שתי העבירות שונות זו מזו הן בתנאים הנדרשים לקיום העבירה והן בעונש המוטל בגינן.

מאחר שההבדל בין שתי העבירות הוא משמעותי ביותר, פעמים רבות אף אחת מהן אינה מתאימה במדויק לסיטואציה של תאונת דרכים. נושא זה אינו ייחודי אך ורק לתאונות דרכים אלא גם למקרים נוספים של גרימת מוות שאינם רצח, כגון תאונות עבודה קטלניות או מוות כתוצאה מצריכת מוצרים פגומים.

בעקבות כך הוקמה לפני מספר שנים ועדה בראשותו של פרופסור קרמניצר שמטרתה הייתה לבחון את עבירות ההמתה בישראל. בעקבות המלצות הוועדה, הונחה על שולחו הכנסת הצעת חוק ממשלתית המציעה רפורמה ושינוי בעבירות ההמתה בישראל.

במידה והצעת חוק זו תתקבל, יהיו לכך גם השלכות על העמדה לדין של נהגים שגרמו לתאונות דרכים קטלניות.

תאונות דרכים קטלניות: בדרך לשינוי ענישה

המצב כיום – עבירת גרימת מוות ברשלנות

ההגדרה של גרימת מוות ברשלנות מתייחסת למקרי מוות לא רצויים שניתן היה למנוע על ידי פעולה והתנהגות סבירה. כאשר נהג היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית אשר נגרמה מפעולה רשלנית שלו במהלך הנהיגה (להבדיל מפעולה מכוונת כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים) הוא יואשם בגרימת מוות ברשלנות.

מדובר במקרים בהם לא הייתה כוונה, רצון או אפילו אדישות לתוצאה של תאונה דרכים אלא מקרים בהם תאונת דרכים נגרמה עקב רשלנות. העונש על גרימת מוות ברשלנות הוא עד שלוש שנות מאסר, כאשר בהרשעה של גרימת מוות ברשלנות במסגרת תאונת דרכים יש עונש מינימום של חצי שנת מאסר. רוב הנהגים המועמדים לדין בעקבות תאונת דרכים קטלנית יואשמו בעבירה זו.

המצב כיום – עבירת ההריגה

עבירת ההריגה נחשבת לעבירה חמורה מאוד והעונש עליה הוא עד 20 שנות מאסר. בכדי להרשיע אדם בעבירת ההריגה יש להוכיח כי מאחוריו עומדת כוונה פלילית, אדישות או קלות דעת בקשר לתוצאה של גרימת מוות.

בהקשר של תאונות דרכים יואשם נהג בהריגה רק במקרים מאוד חריגים, בהם תוכח, כי נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים או נהיגה תחת התעלמות מוחלטת מחוקי התעבורה, הן אלו שהובילו לתאונת דרכים קטלנית.

הצורך בשינוי בהקשר של תאונות דרכים

מאחר שהגורמים המובילים לתאונות דרכים קטלניות והנסיבות שבהן מתרחשות תאונות כאלו הם מגוונים ביותר, המצב הנוכחי, בו ניתן להאשים בגרימת מוות ברשלנות, שהעונש על עבירה זו יחסית נמוך, או להאשים בהריגה, שהיא עבירה חמורה ביותר, מוביל לעיתים לעיוותים שונים בהיקף הענישה הראוי על תאונות דרכים עם תוצאה קטלנית.

הצעת החוק מבקשת להוסיף שתי עבירות המתה נוספות שנמצאות במדרג שבין הריגה (שגם חלק ממאפייניה ישונו והיא תכונה עבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת) ובין גרימת מוות ברשלנות, אשר יכולות להתאים למקרים של תאונות דרכים קטלניות.

השינוי המוצע – עבירת המתה בקלות דעת

העבירה הראשונה שמוצע להוסיף לספר החוקים הינה עבירה של המתה בקלות דעת שהעונש עליה יהיה עד 9 שנות מאסר. עבירה זו תתאים למקרים בהם הנהג פעל תוך נקיטת סיכון בלתי סביר אך ללא רצון או אדישות כלפי האפשרות של תאונת דרכים קטלנית.

גם בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי עבירה זו מתאימה למרבית המקרים של תאונות דרכים קטלניות שבהן הנהג אינו מעוניין או אדיש לתוצאה של תאונת דרכים אך בכל זאת פעל בצורה מסוכנת ולא סבירה. עוד מצוין בדברי ההסבר שהעונש של 12 שנות מאסר משקף את הנורמה הקיימת כיום בענישה של נהגים שהורשעו בהריגה.

השינוי המוצע – עבירת גרימת מוות בהתרשלות רבתי

העבירה השנייה שמוצע להוסיף לספר החוקים ושהינה רלוונטית לתאונות דרכים הינה העבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי. הענישה על עבירה זו תהיה עד חמש שנות מאסר.

אולם בכדי להרשיע בעבירה זו יהיה צורך להוכיח שלא רק שנהג פעל באופן רשלני אלא שהמעשה הרשלני שלו מהווה הפרה של הדין, סוטה באופן ניכר מהתנהגות סבירה בנסיבות העניין ושהנהג מגלה מודעות לטיב המעשה שלו.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.