תקיפה בנסיבות מחמירות

במסגרת שלל הדיווחים שזורמים אלינו מאמצעי התקשורת בדבר מקרי אלימות, קטטות ותקיפות שמתרחשים על בסיס יומיומי ברחוב, בבתי הספר ובמקומות הבילוי, אנו נתקלים לא אחת בביטוי "תקיפה בנסיבות מחמירות". ראוי אם כן להבהיר מהי ההגדרה החוקית לתקיפה, מה הופך תקיפה "רגילה" לתקיפה "בנסיבות מחמירות", ומהן ההשלכות מבחינת הענישה במקרים אלה.

תקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין כדלקמן: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה. הפעלת כוח כוללת הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

סעיפים 379-382 לחוק מחלקים את עבירת התקיפה למספר עבירות בדרגות חומרה שונות, ובצדן עונשים שחומרתם משתנה בהתאם. עבירת תקיפה בסיסית דינה עד שנתיים מאסר; עבירת תקיפה שגרמה לקורבן חבלה ממשית דינה עד שלוש שנות מאסר. עבירת תקיפה שבוצעה במהלך או לשם ביצוע פשע אחר – כמו גניבה, שוד, הכשלת מעצר חוקי או הפרעה לעובד ציבור בעת מילוי תפקידו – גם היא דינה עד שלוש שנות מאסר.

עבירת התקיפה שנחשבת לחמורה ביותר היא זו שמוגדרת כ"תקיפה בנסיבות מחמירות". מדובר בעבירה שכוללת את אחד מסוגי התקיפה שפורטו להלן, כאשר בנוסף לעבירה עצמה מתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים, שמהווים נסיבות מחמירות:

  1. קורבן התקיפה הוא בן משפחה של התוקף. הגדרת "בן משפחה" לעניין החוק כוללת, בנוסף להורים, אחים וילדים, גם בת או בן זוג, לרבות ידוע/ה בציבור, בהווה או בעבר; וכן קטין/ה שנמצאים תחת אחריותו של התוקף. החומרה המיוחסת למקרים מסוג זה נובעת מהפער ביחסי הכוחות ומהתלות המאפיינת בדרך כלל את היחסים בין בני משפחה מדרגה ראשונה, וכן מהעובדה שלרוב מדובר במצב שבו התוקף והקורבן חולקים את אותה קורת גג, מה שמערער באופן משמעותי את זכותו של הקורבן לביטחון ולסביבת מגורים הולמת.
  2. העבירה בוצעה על ידי שני אנשים או יותר, שחברו יחד לביצוע המעשה והיו נוכחים בעת ביצועו. במקרה זה, החומרה נובעת מיסוד הכוונה והתכנון של העבירה – כלומר לא מדובר בתקיפה ספונטנית שבוצעה בלהט הרגע, אלא במעשה שתוכנן מראש מתוך מודעות וכוונה לפגוע ולגרום נזק.

העונש על עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות הוא כפל העונש הקבוע בחוק לאותה עבירה בנסיבות רגילות. דהיינו, עבירת תקיפה ללא גרימת חבלה של ממש, שדינה בנסיבות רגילות הוא עד שנתיים מאסר, בנסיבות מחמירות יהיה דינה עד ארבע שנות מאסר; ואילו תקיפה חבלנית, שדינה עד שלוש שנות מאסר, בנסיבות מחמירות יהיה דינה עד שש שנות מאסר.

במקרים שבהם בוחרת הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין תקיפה בנסיבות מחמירות, עליה לציין זאת באופן מפורש בכתב האישום עצמו, ולא להסתפק בתיאור של נסיבות התקיפה, וזאת על מנת שבית המשפט יוכל להכריע באופן מושכל בסוגיית חומרת התקיפה, ובהתאם לכך חומרת העונש.

מאחר שתוספת הנסיבות המחמירות לאישום גורמת להבדל משמעותי ברמת הענישה והרישום הפלילי, הדיון המשפטי באישומי תקיפה בנסיבות מחמירות מתמקד באופן טבעי בשאלת ביסוסן של הנסיבות המחמירות. במקרים גבוליים עשויה להתעורר מחלוקת, למשל, סביב שאלת הנוכחות של שני אנשים או יותר בסיטואציה של התקיפה: האם מספיק להוכיח שאכן נכחו במקום שני אנשים או יותר, או שיש להוכיח שקורבן התקיפה ראה או היה מודע לנוכחותם? כמו כן, לא מספיק להוכיח שיותר מאדם אחד לקח חלק בביצוע התקיפה, אלא שמבצעי התקיפה "חברו יחד" לביצועה, כלומר תכננו את הפעולה מראש. יש לציין שעל פי הפסיקה, הטיעון בדבר תכנון מראש יכול להתקבל גם אם מדובר בתכנון שנעשה רק כמה דקות מראש.

לנוכח כל האמור לעיל חשוב להיעזר, כבר משלבי החקירה הראשונים, בעורך דין פלילי בעל רקע בתיקי תקיפה ואלימות. עו"ד דין פלילי מיומן יוכל לשים את האצבע על אותם פרטים שעשויים להתגלות כקריטיים במהלך הדיון, ולהצליח לטעת בבית המשפט ספק סביר שיעשה את ההבדל בין הרשעה בתקיפה לבין הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות, שמעבר לענישה המוגברת, גם הרישום הפלילי בצדה הוא חמור יותר וקשה יותר למחיקה בהמשך.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.