המירוץ לפרופיל הצבאי מתחיל במעמד הצו הראשון, אז מגיע ה-מלש”ב (מועמד לשירות ביטחון) לבדיקות בבסיס המותאם לכך באזור מגוריו. בסיומן של הבדיקות ייקבע הפרופיל הצבאי שלו וכמובן שיש את האפשרות להגיש ערעור על פרופיל צבאי.
על פי רוב, הבדיקות נערכות סביב גיל 17 והן שיקבעו את הכשירות הרפואית של המלש”ב לשירות בצה”ל, כשירות שתלווה את המלש”ב במהלך כל תקופת שירותו בצה”ל – החל ממעמד הגיוס, דרך השירות הסדיר ועד שירות המילואים.
אין ספק כי הקביעה באשר לפרופיל הצבאי של כל אחד ואחת היא חשובה לאין שיעור והיא שתקבע במידה רבה היכן ישרת המועמד לגיוס ועל כן, כדאי להבין כי: היה ואתם חוששים שמא הפרופיל אותו קיבלתם לא מציג נאותה את המציאות, יש ביכולתכם לערער עליו.
כיצד נקבע הפרופיל שלכם?
על מנת לקבוע לכל אדם פרופיל, משתמשים הבוחנים בספר התקנות לקביעת כושר בריאותי או בשמו המקוצר “ספר הפרופילים”.
הספר מחולק לקטגוריות ופרקים. כל פרק מגדיר אבחנות רפואיות שונות ביחס לאזורים בגוף וביחס למחלות ספציפיות ועל כן יבצעו הבודקים התאמה לספר הפרופילים ויקבעו את חומרת הבעיה ואת המדרג שלה בין 1-7 כאשר 1 זו אבחנה הכי פחות חמורה ואילו 7 משקפת אבחנה חמורה יותר.
לכל ליקוי יש מספר בספר הפרופילים ותת מספר (בין 1-7) וכל תת מספר מציג את חומרת הבעיה והפרופיל שיקבע בעקבותיה.
ספר הפרופילים כאמור מחולק על פי פרקים לרבות: מחלות פנימיות ואורולוגיה, מחלות מערכת העצבים המרכזית, הפרעות אישיות ומחלות נפש, מחלות כירורגיות ואורתופדיות, מחלות אף, מחלות הפה, הלסת והשיניים, מחלות בית הבליעה והגרון, ליקויי שמיעה, מחלות אוזניים, ליקוי ראייה, מחלות עיניים, מחלות עור, מחלות מין, מחלות נשים, מצב לאחר מחלות חדות ותסמונות בלתי מוגדרות.
לאחר הבדיקה ואבחון הבעיה ממנה לוקה המלש”ב יכנס הרופא הבודק אל ספר הפרופילים (שנקבע בשנת 1949 ועודכן בשנת 1974) ויתאים למלש”ב פרופיל.
הפרופילים שקיימים כיום בצה”ל
כל מלש”ב שמגיע לצו ראשון, יזכה לדעת את הפרופיל שלו ובהתאם יתכנן את המשך שירותו הצבאי, על פי רצונותיו ובהתאמה לפרופיל, כך שמי שמחזיק בפרופיל 64 ומטה, לא יכול לשרת שירות קרבי ואילו את מי שמחזיק בפרופיל 97 יעדיפו ביחידות הקדמיות ובתפקיד קרבי.
נכון להיום נהוגים בצה”ל להשתמש בפרופילים הבאים:
- פרופיל 97 – הכשרה רפואית הגבוה ביותר. המלש”בים מיועדים לשרות ביחידות קדמיות ובתפקידים קרביים.
- פרופיל 82 – כשירות רפואית גבוהה. המלש”בים מיועדים לשרות ביחידות קדמיות ובתפקידים קרביים.
- פרופיל 72 – כשירות רפואית גבוהה. המלש”בים מיועדים לשרות ביחידות קדמיות ובתפקידים קרביים.
- פרופיל 64 – כשירות רפואית נמוכה. המלש”ב ישרת בעורף – תפקיד תומך לחימה.
- פרופיל 45 – כשירות רפואית נמוכה. המלש”ב ישרת בעורף – תפקיד תומך לחימה.
- פרופיל 30 – אי כשירות רפואית אך ניתן לשרת בתנאים מיוחדים ובכפוף למגבלות המלש”ב
- פרופיל 24 – אי כשירות זמנית לשרת בצה”ל, המלש”ב יקבל שחרור זמני משירות צבאי.
- פרופיל 21 – אי כשירות קבועה לשרת בצה”ל . המלש”ב יקבל פטור משירות צבאי.
קבלת החלטות בזמן
היה וקיבלתם פטור קבוע, דהיינו נקבע לכם פרופיל 21 ואתם מתעקשים שאתם כן יכולים לשרת בצה”ל ו/או לחילופין נקבע לכם פרופיל 97 (ככל הנראה ייעדו אתכם לשירות קרבי) ואתם חוששים שמא טעו באבחון, זה הזמן להבין כיצד אתם נלחמים ומשנים את הגזרה, וזאת בין היתר, על מנת שלא תזדקקו חלילה בעתיד לשכור את שרותיו של עורך דין פלילי מוביל בשל רשלנות.
הפרופיל של המלש”ב נקבע על פי רוב על ידי רופא אחד בודד בלשכת הגיוס של אזור המגורים של המלש”ב. הרופא הבודק הינו בדרך כלל רופא כללי והוא אינו מחזיק בהכשרה ספציפית או התמחות נקודתית, (לרבות פסיכיאטריה, אורתופדיה וכיוצא בזאת) ועל כן לעיתים עלולים להתגלות חילוקי דעות ואי התאמות בין קביעת הפרופיל לבין המצב הרפואי הייחודי ממנו סובל המלש”ב.
עוד לפני שהמלש”ב מתגייס, הוא יכול להגיש ערעור על קביעת הפרופיל וזאת בתנאי שהוא סבור כי הקביעה שגויה (לטוב או לרע גם יחד).
היה ומצא לנכון המלש”ב להגיש ערעור, עליו להבין כי הבקשה חייבת להיות מנומקת ונתמכת על ידי חוות דעת רפואית לא יאוחר מ- 30 יום לאחר קבלת הפרופיל.
על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת הערעור, נכון להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי המתמחה בתהליך הגשת ערעורים מהסוג הזה.
חשוב להבין כי ישנם רופאים רבים אשר מונו על ידי צה”ל לקבוע את פרופיל המלש”בים (על פי רוב אלו הם רופאים צבאיים כאמור כללים) והלכה למעשה אין הם מתמצאים בבעיות שדורשות התמחות ספציפית ועל כן הם טועים באבחון ובקביעת הפרופיל.
כך ניתן להימנע מקביעה שגויה של פרופיל המלש”ב
אז נכון, על כל קביעה ניתן לערער, אך האם יש לכם את היכולת/הרצון/הכוח להתמודד אל מול המערכת הצבאית? סביר שאתם מעדיפים להימנע מערעור ועל כן, היה ואתם מודעים לבעיה רפואית ממנה אתם סובלים והיה ואתם לא רוצים לשרת ביחידה שאינה תואמת את הפרופיל שיקבע לכם על ידי הרופא בלשכת הגיוס, נכון שתכינו עצמכם מראש לקראת הצו הראשון.
הכינו לעצמכם תיק רפואי מסודר אשר יכלול את כל המידע הרלוונטי לבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים. כל עוד תגיעו עם המידע הרפואי לצו הראשון, כך תגדילו את הסיכוי להתייחסות ממוקדת יותר בבעיה ממנה אתם סובלים.
מהרגע בו יקבל הרופא של לשכת הגיוס את התיק הרפואי שלכם, כך הוא יצליח לדייק יותר בקביעת הפרופיל.
בגשת ערעור חשש לרשלנות רפואית
היה וקיבלתם פרופיל שלא מתייחס לבעיה הרפואית שלכם ואתם חוששים שתתרחש רשלנות במהלך השירות הצבאי שלכם (שנובעת מאי התאמה בין אופן השירות לפרופיל שלכם), זה הזמן להרים דגל אדום ולהגיש ערעור באופן מקצועי.
את הערעור נכון להגיש עם עורך דין מקצועי ומוביל בתחומו ולא להתפשר על הפחות מהטוב ביותר, משום שהגשת ערעור הוא הליך מורכב ומסובך אשר מחייב מקצועיות.
המערך הצבאי הוא גוף בירוקרטי ומסודר וכל עוד יוגש ערעור שלא כדין, הוא לא יתקבל ובכך תפספסו את ההזדמנות שלכם לשנות את הפרופיל וחבל.
לסיכום
אם הצו הראשון המתין לכם בתיבת הדואר ואתם מכירים בבעיה רפואית ספציפית ממנה אתם סובלים, זה הזמן להכין תיק רפואי מסודר שיכלול את סך המסמכים הרפואיים שלכם.
היה ואתם אחרי הצו הראשון והפרופיל שלכם כבר נקבע על ידי הרופא הצבאי, והיה ואתם לא מסכימים איתו, יש לכם 30 יום להגיש ערעור כדין.
את הערעור ועל מנת להימנע מבירוקרטיה, נכון להגיש באמצעות עורך דין מקצועי אשר מכיר את התנהלות המערכת הצבאית וידע למקסם את זכויותיכם.
בין אם אתם מבקשים להעלות את הפרופיל שלכם, משום שכל חייכם שאפתם וביקשתם לשרת בשירות קרבי ובין אם אתם סבורים שבשל מצבכם הרפואי אתם לא יכולים לשרת המדינה, כדאי שתפעלו בהתאם ולא תתפשרו על אמונתכם ותקוותכם, ביחס לשרות הצבאי הקרב ובא.
ההמלצה החמה ביותר שניתן להעניק לכם לאחר קבלת הפרופיל, היא לגשת עם כל המידע לעורך דין צבאי, שיאפשר לכם להשיג את מבוקשכם בדרך הקלה והמהירה ביותר, וזו שתחסוך לכם לא מעט בירוקרטיה ואי נעימויות.
