הרגע שבו בית המשפט גוזר את עונשו של הנאשם, הוא אולי השלב הקריטי ביותר במשפט הפלילי. זה השלב שמשפיע ביותר על חייו של הנאשם וקשה לחזות את שיעור העונש שיינתן במיוחד לאחר שלב הטיעונים לעונש.
שלבי ההליך הפלילי
ניתן לומר באופן כללי שהמשפט הפלילי מורכב מממספר שלבים שונים:
השלב הראשון
השלב הראשון הוא השלב שבו הנאשם משיב לכתב האישום. כלומר בשלב זה הנאשם מציג את עמדתו לאישומים הפליליים המיוחסים לו.
השלב השני
השלב השני הוא שלב הצגת הראיות. בשלב זה התביעה והנאשם מציגים את ראיותיהם בפני בית המשפט. התביעה מנסה להוכיח את אשמתו, והנאשם מנגד מנסה להוכיח את חפותו.
השלב השלישי
השלב הבא הוא שלב בירור האשמה שבמסגרתו דנים בעצם אחריותו הפלילית של הנאשם.
לאחר בירור האשמה
כאשר מסתיים שלב בירור האשמה, בית המשפט מכריע את הדין, וקובע האם הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו או זכאי.
השלב האחרון מתרחש רק אם בית המשפט קבע כי הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו – גזירת הדין על הנאשם המורשע.
אם הנאשם מורשע בעבירה
כאמור, אם הנאשם מורשע בעבירה, עוברים לשלב הבא והאחרון – שלב הטיעונים לעונש. בשורות הבאות נתרכז בשלב הזה.
שלב הטיעונים לעונש – מה קורה שם?
שלב הטיעונים לעונש הוא השלב שבו התביעה והנאשם טוענים בפני בית המשפט את טענותיהם בנוגע לעונש הראוי לנאשם.
שלב הטיעונים לעונש מתבצע לאחר שהנאשם כבר הורשע בעבירה שיוחסה לו, כך שלהבדיל משלב שמיעת הראיות בתיק הפלילי, בשלב הטיעונים לעונש חזקת החפות כבר לא עומדת לנאשם בשלב זה.
שני צדדים לשלב הטיעונים
ישנם שני צדדים בשלב הטיעונים לעונש. המדינה, שהיא מייצגת את כלל הציבור, וההגנה, שמייצגת את הנאשם. לשני הצדדים אינטרסים ברורים ומנוגדים.
לנאשם יש אינטרס שהעונש יהיה מקל ככל שניתן. מנגד, למדינה יש אינטרס להרתיע, ולחתור לעונש הולם בנסיבות העניין.
צד התביעה
התביעה בדרך כלל טוענת שהנאשם ראוי לעונש מחמיר יותר. כמו כן, במסגרת הטיעונים לעונש, התביעה מציגה בדרך כלל בפני בית המשפט, מקרים אחרים ודומים, כדי להמחיש מהו רף הענישה הראוי בנסיבות העניין.
בנוסף, התביעה הפלילית גם תציג את עברו הפלילי של הנאשם, על מנת להראות לבית המשפט תמונה מלאה בנוגע לאישיותו של הנאשם ועברו.
צד ההגנה
מנגד, ההגנה תנסה לטעון, ברוב המקרים, שהנאשם ראוי לעונש מקל יותר. ההגנה תציג בין היתר את מצבו המשפחתי של הנאשם, את עברו התעסוקתי ומצבו המשפחתי, והכל על מנת להשפיע על בית המשפט להקל בעונשו של הנאשם.
האסור והמותר
בשלב במשפט הפלילי שבו מתבררת אשמתו של הנאשם, בית המשפט והצדדים כבולים בכללים נוקשים של דיני ראיות וסדרי דין.
שכן בשלב בירור האשמה על המדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם, בהתאם לחוק ולפרוצדורה הפלילית.
שלב הטיעונים לעונש
לעומת זאת, שלב הטיעונים לעונש הוא מאוד ייחודי – הוא לא כולל כללים פרוצדורליים ומשפטיים נוקשים.
שלב הטיעונים לעונש הוא השלב שבו בית המשפט לא שוקל רק שיקולים משפטיים גרידא, אלא גם שיקולים מוסריים, שיקולים אישיים, ואף שיקולי צדק.
בקשה בהתחשבות במצב האישי
בשלב הטיעונים לעונש הנאשם רשאי לבקש שיתחשבו במצבו האישי, הפיננסי והמשפחתי.
בנוסף, הוא רשאי לבקש מבית המשפט להתחשב בנסיבות העבירה שביצע, אם זו לא נעשתה בנסיבות מחמירות או באכזריות.
המדיניות בשלב בירור האשמה
מנגד, המדינה רשאית גם היא לפעול כפי שהיא אינה רשאית לפעול בשלב בירור האשמה. כך לדוגמא, כאמור, המדינה רשאית להציג בפני בית המשפט את עברו הפלילי של הנאשם.
זאת בניגוד לשלב בירור האשמה, בו אסור לה לעשות כן. בנוסף, אם העבירה שעבר הנאשם היא עבירת מין או אלימות, המדינה רשאית לבקש את עדותו של נפגע העבירה בנוגע למצבו הנפשי, כל זאת על מנת להשפיע על העונש של הנאשם, וכדי להמחיש כמה חמורה הייתה העבירה שביצע.
שיקולי בית המשפט
כאשר בית המשפט דן בעונש שיש להטיל על נאשם, הוא שוקל טיעונים שונים לטובת הנאשם ולחובתו.
לחובת הנאשם, בית המשפט שוקל את חומרת העבירה, את התנהגותו של הנאשם בביצוע העבירה, את תרומתו לביצוע העבירה ככל שהיא בוצעה יחד עם אנשים אחרים.
טובת הנאשם
לטובת הנאשם, בית המשפט שוקל ככלל את נסיבותיו האישיות, את עברו הפלילי, ואף את התנהגותה של המדינה במהלך ההליך הפלילי: משך הזמן מיום ביצוע העבירה ועד למשפט, האם חקירת המשטרה בעניינו של הנאשם הייתה הוגנת ועוד.
שיקולי בית המשפט
לבית המשפט קיימים מגוון שיקולים אותם הוא רשאי לשקול במסגרת גזר הדין. שיקולים אלו ועוד רבים נקבעו לאחרונה בתור חקיקה מחייבת במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, תיקון זה נועד “להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט” במסגרת גזר הדין.
במסגרת התיקון התווספו אמות מידה רבות לאורן בית המשפט רשאי להקל בעונש או להחמירו. מדובר באחת התוספות החוקיות החשובות שהתווספו למשפט הפלילי בישראל. לקריאה בהרחבה על התיקון אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הזה:
שיקול דעת וענישה: על תיקון 113 לחוק העונשין
חשיבות התסקיר
במקרים רבים בשלב הטיעונים לעונש, מבקשים בתי משפט מרשויות הרווחה “תסקיר” בדבר מצבו של הנאשם.
תסקיר הוא חוות דעת שניתנת על ידי עובד סוציאלי בנוגע לאישיותו של הנאשם.
מטרת התסקיר
מטרתו של התסקיר היא להציג בפני בית המשפט תמונה רחבה בנוגע לנסיבות חייו של הנאשם, ולאופן שבו העבירה שביצע השפיעה עליו. בנוסף, נועד התסקיר לשמש כאמת מידה לבית המשפט בנוגע ליכולתו של הנאשם להשתקם בעתיד.
תפקיד התסקיר
התסקיר בודק את סביבת מגוריו של הנאשם, ואת חוסנו המשפחתי, כל זאת על מנת לבחון האם בכלל לנאשם יש בסיס לשיקום בעתיד.
עוד בודק את התסקיר את האופן שבו יושפע הנאשם אם יישלח למאסר מאחורי סורג ובריח, הן בפן הנפשי והן בפן המשפחתי והסביבתי.
חוק סדר הדין הפלילי
חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח חדש], התשמ”ב- 1982 קובע כי בית המשפט רשאי להורות על קבלת תסקיר.
אך אין בכך שום מניעה מהצדדים לבקש זאת מבית המשפט. כלומר, גם עורך דינו של הנאשם וגם המדינה רשאים לבקש מבית המשפט להורות על קבלת תסקיר בשלב הטיעונים לעונש.
בעת הגשת התסקיר
כדאי לציין שכאשר מוגש תסקיר לבית המשפט, הצדדים לא רשאים לחלוק עליו או להלין על תוכנו.
לדוגמא: אם נאשם מבקש תסקיר, וממצאי התסקיר הם דווקא לרעתו, או אז בנסיבות כאלו (ובכלל) לא ניתן לבטל את התסקיר או לא להציגו בפני בית המשפט.
כמו כן, לעורך דין ולמדינה אין השפעה על מה שייכתב בתסקיר, והצדדים (למעט הנאשם) אינם נוטלים חלק בשלב עריכתו.
נדון שגילו מתחת ל – 21
אגב, כאשר גילו של הנדון לעונש הוא מתחת ל-21, קיימת חובה לקבל תסקיר לפני מתן גזר הדין, חובה זו לא קיימת כאשר מדובר באדם שחצה את הגיל המתואר.
המציאות המשפטית מלמדת שתסקיר שמוגש לבית המשפט משפיע רבות על העונש המוטל לבסוף.
סוגי ענישה
לבית המשפט יש סמכות להטיל כל עונש הקבוע לצידה של העבירה שבגינה הורשע הנאשם.
חשוב לציין שבישראל העונש אותו רשאי בית המשפט להטיל הוא עונש מקסימלי, ולא מינימלי. לדוגמא: העונש על עבירת האיומים עומד על שתי שנות מאסר.
זאת אומרת, שהעונש המקסימאלי שבית המשפט יכול להטיל הוא שנתיים בלבד – ולא יותר.
עונש חינוכי
ככלל, העונשים שבית המשפט רשאי להטיל נעים בין עונש שהוא חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור, ועד לעונש מאסר בפועל. בין היתר, בית המשפט רשאי גם להטיל עונש מאסר על תנאי, קנס, ומאסר שיתבצע בעבודות שירות ולא במאסר מאחורי סורג ובריח.
חשיבות הייצוג המשפטי
לא אחת נוטים לחשוב כי שלב הטיעונים לעונש הוא שלב קל ופשוט יחסית. הגישה שרווחת בעיני רבים היא שדי בהצגת נסיבות מקלות לבית המשפט והבעת התנצלות כדי ליהנות מהקלה בעונש. אך חשיבה כזו היא שגויה מכל וכל – לעורך דין טוב ומיומן יש השפעה רבה על מידת העונש שיוטל על הנאשם.
עורך דין עם ניסיון מוכח
עורך דין טוב יידע להציג לבית המשפט היבטים משפטיים הנוגעים לעונשו של הנאשם תוך התאמתן לנסיבות האישיות של הנאשם.
בנוסף, עורך דין מיומן ובעל ניסיון ידע באילו טענות מוטב להתמקד בנסיבות העניין, בהכירו את השופט הספציפי היושב בדין.
דינים בבית המשפט
מדי יום בתי משפט גוזרים את דינם של נאשמים רבים, מוכרים יותר ומוכרים פחות. בהקשר שלנו, כדאי להסתכל עליהם מהזווית של הטיעונים לעונש. הנה מספר דוגמאות:
פרשה שמוכרת היטב, היא פרשת משה קצב, מי ששימש כנשיא המדינה. על מר קצב נגזרו 7 שנות מאסר עקב עבירות מין חמורות שביצע.
שלבי גזר הדין
בשלב גזר הדין, שקל בית המשפט לחובתו של מר קצב את חומרת העבירות שביצע, ואת העובדה שלא הביע חרטה על מעשיו.
לטובתו, שקל בית המשפט את תפקידיו הציבוריים ופועלו הציבורי במהלך חייו. בית המשפט גם שקל את העוול התקשורתי שנעשה לו, שהביא ליצירת דעה מוקדמת כלפיו על ידי הציבור.
בית המשפט שקל את כל הנסיבות הללו, לטוב ולרע, ולבסוף הטיל עליו את העונש, תוך שקבע כי בנסיבות העניין זהו עונש מידתי (הליך 09\1015).
עונש מידתי
בפרשה שנדונה בבית משפט השלום, הורשע אדם בשם גדעון מדמוני בעבירת אלימות כלפי בת זוגו.
מר מדמוני הורשע בכך שברגע של כעס הוא דחף אותה. לטובתו של הנאשם קבע בית המשפט כי מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי. בנוסף, נשקלה לטובתו העובדה שחלף זמן רב מיום האירוע עד לסיום ההליך המשפטי.
אולם, לחובתו של מר מדמוני נשקלה העובדה שמדובר בעבירה חמורה, שכן לא ניתן להתייחס בביטול לאלימות שנעשית כלפי בת זוג.
לבסוף, בית המשפט נתן משקל יתר לחומרת העבירה, ולכן בחר להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, ועבודות לתועלת הציבור. (הליך 09- 11- 37262).
פרשות מוכרות
עוד פרשה מוכרת, היא הרשעתו של מר אברהם הירשזון מי ששימש בעבר כשר אוצר, וכחבר כנסת.
מר הירשזון הורשע בבית המשפט בעבירות של גניבה ומרמה שנעשו בעת היותו איש ציבור. בנסיבות העניין בית המשפט שקל לחובתו של מר הירשזון את חומרת העבירות שנעשו תוך ניצול מעמד ואת הפגיעה בציבור בכללותו.
לטובתו של מר הירשזון שקל בית המשפט את פועלו הציבורי רב השנים, ואת הדברים החיובים שעשה למען החברה בישראל. לבסוף, בנסיבות העניין בית המשפט נתן משקל רב יותר לפועלו הציבורי של מר הירשזון, והקל בעונשו, על אף חומרת העבירות והיקפן.
העונש
לסוף, הועמד עונשו של הירשזון על 65 חודשי מאסר, קנס משמעותי, ומאסר על תנאי. (הליך 08- 40138).
סיכום
שלב גזר הדין הוא השלב הסופי בהליך הפלילי. להבדיל משלב המשפט לגופו שעוסק באחריותו הפלילית של הנאשם וכפועל יוצא בעניינים עובדתיים ומשפטיים, שלב גזירת הדין עוסק אומנם בהיבטים משפטיים, אך גם ובעיקר בהיבטים מוסריים של צדק, הגינות, וגמול. גזר הדין הוא השלב שבו עברו של אדם עשוי לסייע לו, אך גם להיות לו לרועץ.
עו”ד פלילי אלון ארז זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע
