המאבק באלימות בתוך המשפחה, ובפרט כלפי נשים, עבר מהפך ב-25 השנים האחרונות. המספר הגדול של מקרי אלימות – שרובם כלל אינם מדווחים – וכן המורכבות והרגישות המיוחדת שקיימת במקרים של אלימות בין בני משפחה, המתרחשים לרוב תוך ניצול של יחסי תלות פיזית או רגשית שימוש לרעה בצווי הגנה, הובילו לחקיקת חוקים ייעודיים.
מטרתם של חוקים אלה היא בראש ובראשונה להגן על קורבן האלימות ולמנוע את המשך הפגיעה, וזאת בין היתר באמצעות צווי הגנה והרחקה כנגד הגורם האלים.
שלושת צווי הגנה כנגד אלימות במשפחה
במאמר הקודם סקרנו את שלושת סוגי הצווים המשמשים לכך:
צו הגנה
צו ההגנה למניעת אלימות במשפחה, שיכול לשמש בכל מקרה של אלימות מצד בן משפחה אחד כלפי אחר.
צו הרחקה
הצו להבטחת מדור שקט ושלו (“צו הרחקה”), שמשמש להגנה על נשים וילדים מפגיעת הבעל/ האב, בעיקר כחלק מתהליך גירושין ותביעת מזונות.
הצו כנגד הטרדה מאיימת
הצו למניעת הטרדה מאיימת (stalking), שמתייחס למקרי אלימות, בדגש על אלימות שאינה בהכרח פיזית, בין אנשים בכלל ולאו דווקא בני משפחה.
צווי הגנה וניצול החוק לרע
אולם על אף חשיבותם ותרומתם החיונית של צווי ההרחקה להגנה על קורבנות אלימות והטרדה, הרי שכמו במקרים אחרים, גם כאן קורה לעתים שהחוק מנוצל לרעה ומשמש לא להגנה כי אם לפגיעה או נקמה באחר, על רקע סכסוך בין בני זוג, קרובי משפחה, שכנים או מכרים.
הצווים כאמצעי קיצוני
הצווים כשלעצמם, גם כאשר הם מוצדקים, נחשבים לאמצעי קיצוני שננקט רק בהיעדר חלופה אחרת, שכן הם יכולים לשמש להרחקת אדם מביתו-שלו, מסביבת החיים, העבודה והלימודים שלו, וכן להגביל את פעולותיו בדרכים נוספות המשבשות את שגרת חייו.
צווים שניתנים לא בצדק
לכן, במקרים שבהם הצווים ניתנים שלא בצדק, כתוצאה מתלונת שווא, ההשלכות כלפי האדם מושא התלונה שהואשם על לא עוול בכפו עלולות להיות הרסניות ממש.
טענות שווא
כך למשל קורה לא אחת שאשה שנמצאת בהליך גירושין, או טרום גירושין, מגישה בקשה למתן צו הרחקה בטענות שווא על אלימות, איומים וכיו”ב, וזאת במטרה להפעיל לחץ על בן זוגה ולאלץ אותו לצאת מהבית ו/או לוותר על זכויותיו במשמורת, ברכוש וכן הלאה.
צו מניעה או הרחקה
המצב בעייתי אף יותר בכל הנוגע לחוק למניעת הטרדה מאיימת, שבמסגרתו ניתן לבקש צו מניעה או הרחקה על רקע פגיעה של המטריד ביכולתו של המוטרד לנהל את חייו “באופן סביר ותקין”.
ניסוח כללי ומעורפל זה של החוק הוא פתח לשלל תלונות וטענות, חלקן מופרכות, שעליהן מבססים בני ובנות זוג שיחסיהם עלו על שרטון את בקשותיהם לצו הרחקה מהבית.
כלי ההתמודדות של מערכת המשפט
לרשות מערכת המשפט עומדים מספר כלים להתמודדות עם התופעה של תלונות סרק, ובראשם הניסוח הזהיר של החוקים עצמם. לגבי צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, וכן צו למניעת הטרדה מאיימת, נקבע למשל שתוקף הצו יהיה שלושה חודשים בלבד.
ועל מנת להאריך את תוקפו נדרש דיון מחודש בבית המשפט בנוכחות כל הצדדים, וזאת אחת לכל שלושה חודשים ולמשך תקופה מצטברת של שנה אחת לכל היותר, או שנתיים במקרים נדירים.
צו להבטחת מדור שקט
לעומת זאת, צו להבטחת מדור שקט ושלו יכול להינתן לאשה כנגד בן זוגה לשעבר לתקופה שאינה מוגבלת בזמן. עם זאת, התנאים למתן צו כזה כוללים נטל הוכחה משמעותי, ובמקרים שבהם קשה יותר להוכיח את הפגיעה או האיום באלימות – למשל כאשר הפגיעה היא לא פיזית אלא מתבטאת באיומים, השפלה, הפחדה וכדומה – בית המשפט ייטה להימנע ממתן צו הרחקה.
הגשת בקשה לצו
בנוסף לאמור לעיל, בעת הגשת בקשה לצו, על מגיש/ת הבקשה להפקיד עירבון למקרה שהתביעה תתברר כקנטרנית. שופטים שהובאו בפניהם ראיות לכך שהבקשה לצו הרחקה הוגשה בתואנות שווא, כחלק מטקטיקת גירושין, עשויים לפסוק לחובת מגיש/ת הבקשה פיצויים בסכומים לא מבוטלים.
מקרה מפורסם
כך למשל, במרץ השנה (2014) פורסם מקרה שבו אשה ביקשה צו הרחקה נגד בעלה לשעבר בטענה שניסה לדרוס למוות אותה ואת בתם המשותפת.
לאחר אישור בית המשפט
לאחר שבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן אישר את בקשתה הראשונית במעמד צד אחד, הועבר הדיון לבית המשפט בראשון לציון, שם התקיים כעבור מספר ימים בנוכחות שני הצדדים. בית המשפט בראשל”צ פסק שלאשה אין כל ראיות או הוכחות לביסוס טענותיה, וכי הן נטענו בחוסר תום לב, וכתוצאה מכך חייב אותה בתשלום 40,000 ש”ח – 30,000 ש”ח פיצויים לבעלה לשעבר ו-10,000 ש”ח לאוצר המדינה.
השופט, נחשון פישר, הסביר בפסיקתו שהעונש החריג שהטיל על האשה נובע מהעובדה שהיא עשתה שימוש ציני בזכותה לבקש צו הגנה, ובמעמד המיוחד שלו זוכות בקשות מסוג זה מצד המערכת המשפטית.
צווי ההגנה וההרחקה
צווי ההגנה וההרחקה הם כלי חשוב ורב עוצמה במאבק נגד עבירות אלימות במשפחה, אך יש להישמר גם מניצול לרעה של אותם צווים. הגשת בקשות לצווי הרחקה בטענות שווא היא מעשה שפוגע באופן חמור לא רק במושא הבקשה, אלא גם בבני משפחתו, ובעיקר בילדים, שלעתים קרובות מוצאים את עצמם לכודים בין ההורים הנאבקים זה בזה על גבם.
בפן החברתי
בהקשר החברתי הרחב יותר, בקשות כאלה פוגעות ביכולת של מערכת המשפט לעשות משפט צדק, וגורמות בטווח הארוך לחוסר אמון של הציבור במערכת ולזלזול בתלונות שעניינן אלימות והטרדה – ובכך פועלות פעולה הפוכה מהכוונה המקורית של החוק ומהאינטרס הציבורי להגן על קורבנות אלימות.
סיכום
על מנת להתגונן כראוי מפני תלונות שווא על אלימות והטרדה, המהוות בעצמן הטרדה, חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה, שידאג לעצור בזמן את כדור השלג שהשלכותיו עלולות להיות קשות ביותר, ולעלות למושא התלונה בשמו הטוב, בפרנסתו, בביתו ואף בקשר עם ילדיו.
