חוק העונשין הוא מסמך ארוך הכולל בתוכו עבירות רבות, כשהחמורות מביניהן נמצאות רובן בפרק י’ סימן א’ של החוק, העוסק בגרימת מוות, וכולל בתוכו את עבירות ההמתה על סוגיהן.
העבירות בפרק זה כוללות כמעט כולן את אותן הנסיבות – גרימת מותו של אדם, עם גיוון בנסיבות הנוספות של העבירה (קרבה משפחתית, תלות בין הממית למומת ועוד) ושונות עיקרית ביסוד הנפשי של הממית, המבדיל בין עבירות ההמתה העיקריות, הנושאות איתן עונשים שונים מאוד זה מזה בחומרתם.
בשל עובדה זו, ומכיוון שרוב הדיון ביסוד הנפשי של המואשם דורש מקצועיות ודיוק בדיני הראיות ובבורי החוק, אנו ממליצים להצטייד מראש בעורך דין פלילי מקצועי העוסק בתחום, שיוכל לייצג אותכם עוד לפני הגשת כתב האישום, וללוות אותכם לכל אורך הדרך המשפטית בה אתם עתידים לצעוד.
מהן עבירות המתה?
עבירות ההמתה הן מצבור של עבירות החולקות יסוד עובדתי משותף – גרימת מותו של אדם.
מוות זה יכול שיקרה בכל דרך (שכן ההתנהגות הספציפית לא מוזכרת בחוק, אלא רק התוצאה), כאשר נסיבות מיתה מסוימות (שיפורטו בהמשך) מהוות גרסאות מוחמרות או מופחתות לעבירות, ויכולות להחמיר או להפחית את העונש הניתן עליהם, בהתאמה.
עבירות ההמתה מתחלקות לארבעה סוגים עיקריים, שנבדלים ביניהם בנסיבות בהן ההמתה התרחשה (במקרה של עבירת ההמתה באחריות מופחתת) וביסוד הנפשי של הממית (במקרה של עבירת ההמתה בקלות דעת, עבירת הרצח ועבירת גרימת מוות ברשלנות).
מהי גרימת מוות לפי החוק?
גרימת מוות כוללת בתוכה מעשים שנעשו שיש ביניהם לבין מותו של אדם קשר סיבתי משפטי, כאשר המבחן הבסיסי המקובל בדיני העונשין בכדי להכריע אם קשר זה מתקיים הוא מבחן “הגורם שאין בלתו” – קביעה עובדתית לפיה אילולא התקיימה ההתנהגות שנעשתה על ידי האדם, לא הייתה מתקיימת התוצאה.
קשר זה כולל בתוכו מקרים קלאסיים שעולים לראשנו כאשר אנו מדמיינים גרימת מוות (כגון ירייה באדם, הרעלה, דריסה וכד’), אך גם מקרים “גבוליים” שמוגדרים בחוק העונשין כגרימת מוות, למרות שהקשר הסיבתי בין ההתנהגות לתוצאה הוא פחות מובן מאליו.
מקרים אלו מוגדרים בסעיף 309 לחוק העונשין, וכוללים את המצבים הבאים:
טיפול רפואי שגרם למוות
מי שהסב לאדם אחר נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי, והטיפול גרם למותו, יראה כגורם המוות כל עוד הטיפול נעשה בתום לב ובידיעה ומיומנות רגילה.
חבלה לאדם
מי שגרם חבלה לאדם אחר שלא הייתה מביאה למותו אילו היה מקבל טיפול רפואי / נהג יותר בזהירות באורח חייו.
מוות על ידי אלימות
מי שגרם לאדם לעשות מעשה שגרם למותו על ידי אלימות או איום לאלימות (אם המעשה נעשה בכדי להימלט מהאלימות או מהאיומים).
במעשה או בחוסר מעשה
מי שבמעשה או במחדל (חוסר מעשה) החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהייתה גורמת למותו בכל מקרה.
גרימת מוות של צירוף מקרים
מי שעשה מעשה או מחדל שלא היה גורם למוות בפני עצמו, אך גרם למוות בשל צירוף מעשים או מחדלים נעשו על ידי אחר (כולל ההרוג).
מהו אותו “יסוד נפשי” שמבדיל בין העבירות?
היסוד הנפשי של אדם המבצע עבירה מתייחס להלך רוחו בעת ביצועה, מודעותו לכלל המרכיבים של היסוד העובדתי ובעבירות מסוימות גם לרצייתו וכוונתו (האם ידע שהתנהגותו עלולה לגרום למוות? האם רצה שתוצאה זו תקרה?).
יסוד נפשי זה מתחלק למספר סוגים, המצביעים על רמת אשמה שונה ומשפיעים על פי רוב על חומרת העונש שהאדם יקבל, ובמקרים מסוימים קובעים גם אם האדם יואשם בעבירה כלל, ובאיזה עבירה הוא יואשם. היסוד הנפשי של האדם מביע את רמת הזלזול שלו בערך עליו העבירה מגינה, ולכן ככל שרמת הזלזול גבוהה יותר, כך גם חומרת הענישה.
היסודות הנפשיים הקיימים בעבירות ההמתה הם מחשבה פלילית (המתחלקת לכוונה, אדישות וקלות דעת) ורשלנות (שמהווה עבירה קלה פי כמה וכמה מן האחרות).
מהי מחשבה פלילית?
מחשבה פלילית היא מודעות לטיב המעשה, קיום הנסיבות ואפשרות גרימת תוצאת המעשה הנמנים עם פרטי העבירה.
במקרה של עבירות ההמתה טיב המעשה וקיום הנסיבות הוא זהה לכלל עבירות המחשבה הפלילית, ודורש מודעות לטיב התנהגות (כלומר שההתנהגות שגרמה למות האדם הייתה התנהגות רצונית מבחינה פיזית ונעשתה בשליטה), ומודעות לכך שמדובר באדם. המודעות לאפשרות גרימת התוצאה, לעומת זאת, היא מרכיב חיוני המבדיל בין העבירות.
מה ההבדל בין רמות המודעות לאפשרות גרימת התוצאה?
בעבירות ההמתה יש הפרדה בין המתה של אדם שנגרמה בכוונה או באדישות (המוגדרת כרצח), והמתה של אדם שנעשתה בקלות דעת (שמוגדרת כהמתה בקלות דעת).
עבירת רצח הכוללת המתה
עבירת הרצח כוללת בתוכה כל המתה של אדם שנעשתה במודעות לנסיבות העבירה וטיב ההתנהגות, ומתוך כוונה (מטרה או רצון לגרום למותו) או אדישות (שוויון נפש לאפשרות שימות).
עבירת הרצח הבסיסית כוללת בתוכה רק את הנסיבות הללו (גרימת מותו של אדם בכוונה או אדישות) ונושאת עימה עונש של עד מאסר עולם (שלא יעלה על שלושים שנה). עבירת הרצח בנסיבות מחמירות כוללת את כלל הנסיבות הללו, בתוספת של נסיבות נוספות, שהופכות את העבירה לחמורה יותר.
נסיבות אלו כוללות מגוון רחב של מצבים, הכוללים בתוכם בין השאר רצח שנעשה תוך תכנון מוקדם, רצח שנעשה בכדי להימלט לאחר ביצוע עבירה, רצח של עד במשפט פלילי, רצח על רקע גזענות או עוינות ועוד.
עבירה זו חמורה יותר, ועונשה מאסר עולם חובה (עד שלושים שנה), ללא אפשרות להקלה בעונש ללא נסיבות מיוחדות.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
למרות האמור לעיל, ישנם מקרים בהם אדם שביצע המתה בכוונה או אדישות לא יואשם ברצח. מקרים אלו נחשבים כעבירה נפרדת (המתה בנסיבות של אחריות מופחתת) ומתקיימים בהינתן נסיבות מיוחדות, ההופכות את הרצח ל”פחות חמור”.
נסיבות אלו כוללות ביניהן מצבים של גרימת מוות לאחר התגרות (עם סייגים מסוימים המצמצמים את המקרים בהם התגרות זו מצדיקה עונש מופחת), גרימת מוות על ידי אדם שלוקה בנפשו או בשכלו באופן המפחית את אשמתו אך לא פוטר אותו מאחריות פלילית.
כמו כן, מצבים בהם אדם “כמעט” זכאי לפטור מאחריות פלילית על סמך הגנה עצמית / הכרח (שאיימו עליו לבצע את המעשה ולא יכל לסרב), אך מדובר במקרה גבולי.
העונש על עבירה זו – עד עשרים שנות מאסר.
המתה בקלות דעת
עבירת ההמתה בקלות דעת כוללת בתוכה כל המתה של אדם שנעשתה במודעות לנסיבות העבירה ולטיב ההתנהגות, שנעשתה לא מתוך כוונה או אדישות, אלא מתוך חוסר רצון לגרימת התוצאה, יחד עם לקיחת סיכון בלתי סביר שתוצאה זו אכן תתרחש.
עבירה זו כוללת בתוכה למשל מקרים של משחק בנשק, תאונות דרכים ועוד. העונש על עבירה זו – עד שתים עשרה שנה.
מהי גרימת מוות ברשלנות?
גרימת מוות ברשלנות היא עבירת ההמתה הקלה ביותר, וכוללת בתוכה מקרים בהם אדם גרם למוות של אחר ללא מודעות כלל לכך שתוצאה זו יכלה להתרחש, כאשר אדם מן היישוב (אדם רגיל, נורמלי) היה יכול לצפות את האפשרות שתוצאה זו תתרחש.
לסיכום
ניתן לראות שעבירות ההמתה הן מורכבות ושונות זו מזו בניואנסים שלא ברורים בהכרח למי שאינו מעורה בחוק. מסיבה זו, ובכדי לוודא שתקבלו את העונש המינימלי ביותר, אנו ממליצים לכם לפנות לעו”ד מקצועי ואמין בהקדם האפשרי, בכדי לוודא שתזכו לייצוג טוב ועוטף.
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושדים שאתם עלולים להיות מואשמים באחת העבירות המפורטות לעיל, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת, ואנו נספק לכם שירות יעיל, מקצועי ומקיף. צרו קשר עם עו”ד אלון ארז.
