זמין 24 שעות ביממה

רשלנות רפואית בצבא

תוכן העמוד

תוכן עניינים

  1. עילות הרשלנות הרפואית השכיחות בצבא
  2. מה ניתן לעשות במקרים של רשלנות רפואית בצבא

חיילים המשרתים בצה"ל זכאים לקבל טיפול רפואי במסגרת מערכת הרפואה הצבאית בלבד, להבדיל ממערכת הרפואה האזרחית.

לפיכך, חייל אשר אינו חש בטוב מכל סיבה שהיא, אינו רשאי לפנות לקופות החולים הציבוריות, ולרבות קופת החולים אליה השתייך לפני גיוסו.

רשלנות רפואית

תחת זאת עליו לפנות לאנשי הצוות הרפואי שפועלים בצה"ל, כגון רופאים צבאיים, חובשים, פרמדיקים, ועוד.

ברם, כשם שבמסגרת הרפואה האזרחית מתרחשים, למרבה הצער, מקרים רבים של רשלנות רפואית, כך גם קורה במסגרת הרפואה הצבאית.

ישנם לא מעט חיילים שסובלים מבעיות בריאות אשר לא זוכים לקבל טיפול רפואי כלל, או מקבלים טיפול רפואי לא תקין, וזאת בנסיבות שעלולות להוות רשלנות רפואית.

ככלל, רשלנות רפואית מוגדרת כהתנהגות אשר חורגת מסטנדרט ההתנהגות הסביר ובאופן אשר גרם נזק למטופל.

כלומר, יש להוכיח שהמטפל הרפואי (ולמשל, הרופא הצבאי) התרשל, שלנפגע (החייל) נגרם נזק, וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלותו של המטפל לנזק שנגרם למטופל.

המקרים בהם מתרחשת רשלנות רפואית בצבא חלים לגבי כלל חיילי צה"ל, הן חיילים קרביים והן חיילים תומכי לחימה (חיילים קרביים שמבצעים פעילות פיזית נמרצת ואינטנסיבית מועדים במיוחד לבעיות אורטופדיות, כגון נקעים, שברי מאמץ, בעיות גב, בעיות ברכיים, כדומה).

כידוע, ישנם מקרים בהם המפקדים הצבאיים מתייחסים בחשדנות ובחוסר אמון לתלונות הבריאותיות של הפקודים שלהם, בשל החשש שמדובר במקרים של התחזות והתחלות וזאת כדי להשתמט ממשימותיהם הצבאיות.

מן הראוי להודות שלא פעם מדובר בחשד שהינו גם מוצדק. אולם ישנם גם מקרים בהם החשד אינו מוצדק, ואף עלול לפגוע מאד בחייל.

עילות הרשלנות הרפואית השכיחות בצבא

ניתן לסווג את עילות הרשלנות הרפואית השכיחות בצבא למספר קטגוריות, וזאת כפי שיפורט להלן:

(א) בעיות אבחון – אי אבחון בעיה רפואית, או אבחון מאוחר, או אבחון שגוי. מדובר במקרים בהם הגורם הרפואי מתעלם מתלונות החייל, ואינו מטפל בו כראוי כדי לאבחן את הסיבה לתלונתו, ובין היתר אינו טורח להפנות אותו לביצוע בדיקות חיוניות, כגון בדיקות מעבדה (כגון דם, שתן) או בדיקות הדמייה (כגון אולטרא סאונד, CT, MRI) או להפנות אותו לרופא שהינו בעל מומחיות ספציפית בנושא תלונתו של החייל. לחילופין, מדובר במקרים בהם הגורם הרפואי טורח לבצע פעולות אבחון, אולם הוא עושה זאת באיחור ניכר, או באופן שגוי.

כתוצאה מכך החייל סובל סבל רב ומיותר, ולעתים תוך החמרת מצבו, דבר שהיה יכול להימנע מלכתחילה לו הוא היה מופנה לביצוע הבדיקות במועד הרלוונטי ומאובחן כראוי ובמדויק בהקדם האפשרי.

לדוגמא, מדובר במקרה בו חייל מגיע למרפאה צבאית, מתלונן על בעיה רפואית כלשהי, ומבקש "גימלים" שיתירו לו להיעדר מהשירות הצבאי שלו עקב בעייתו הרפואית.

הרופא הצבאי שבודק אותו מוצא שאכן יש בסיס לתלונת החייל, אבל מעדיף להתעלם ממנה או להקטין את חשיבותה, מאחר שהוא בוחר לתת עדיפות לאינטרס הצבאי על פני האינטרס האישי של החייל.

בהקשר זה יש לקחת בחשבון גם את מערכת האילוצים והמגבלות שבמסגרתה פועל הרופא הצבאי, כגון כאשר עליו לקחת בחשבון מצבים בהם יש מחסור בכח אדם ביחידה הצבאית או כאשר יש עליה עומס משימות רב מהרגיל, שמכתיבים לו להמעיט ככל הניתן בשחרור חיילים מביצוע משימותיהם.

יחד עם זאת, ברור שאין באילוצים אלו כדי להצדיק מקרים שבהם הרופא התרשל ולא טיפל בחייל כראוי, וגרם לו לסבל מיותר ונזק רפואי.

(ב) ביצוע רשלני של הטיפול הרפואי. מדובר במקרים בהם הגורם הרפואי מטפל בחייל באופן שגוי.

ולמשל, רושם לחייל מרשם לתרופה שאינה מתאימה לו מבחינת הסוג או המינון, או קובע פרופיל צבאי שגוי.

(ג) אי ביצוע מעקב רפואי. מדובר במקרים בהם מצבו הרפואי של החייל מצריך מעקב רפואי שוטף והשגחה, כמו למשל לאחר ניתוח, או כאשר תוצאות הבדיקות שנערכו לו מעלות חשד או אינדיקציה לבעיה רפואית מסויימת שמצריך טיפול המשך, ולמרות כל זאת הגורם הרפואי אינו טורח לעקוב אחר מצב החייל.

מה ניתן לעשות במקרים של רשלנות רפואית בצבא

במקרה של רשלנות רפואית בצבא, ניתן לפעול במספר מישורים.

ניתן לפנות למוקד הטלפוני של חייל הרפואה, לצורך קבלת מידע רפואי ואף הפנייה לקבלת טיפול רפואי מחוץ לצה"ל. מדובר במוקד שהינו זמין 24/7, בטלפון 03-9489999/*6690 , או בטלפון מטכ"לי 0333-9999.

במסגרת מוקד זה ניתן גם להגיש תלונות על טיפול רפואי לא ראוי (מוקד פר"ח). בנוסף, ניתן להגיש תלונה גם בפני נציב קבילות החיילים.

במישור המשפטי, ניתן להגיש תביעה בגין הרשלנות הרפואית בצבא, וזאת בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]. לשם כך מומלץ מאד להיעזר בעו"ד צבאי, שבקי ומנוסה בתביעות מסוג זה.

את התביעה יש להגיש לא בפני צה"ל, כי אם בפני אגף קצין התמלוגים של משרד הביטחון, וזאת בכפוף לתקופת התיישנות של 3 שנים מיום השחרור משירות החובה, אם כי במקרים חריגים ניתן להכיר גם בתביעות לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

לנוסח התביעה יש לצרף חוות דעת רפואית אודות מצבו הבריאותי מטעם רופא מומחה, ותצהיר אשר מפרט את הקשר הסיבתי בין הנזק הרפואי שנגרם לו לבין ההתרשלות הרפואית שאירעה לו במהלך שירותו הצבאי.

מסמכי התביעה של החייל נבדקים על ידי וועדות רפואיות מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון, שגם מזמינות את החייל לבדיקה על ידן.

במסגרת בדיקה זו ייבחן מצבו הבריאותי של החייל, וייקבעו לו אחוזי נכות בהתאם לממצאי האבחון. בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לחייל, ייקבעו לו פיצויים כספיים.

במידה והחייל סבור שהחלטת הועדה הרפואית הינה שגויה, ניתן להגיש ערר על החלטה זו, בפניה.

במידה והחייל סבור שגם החלטת הערר הינה שגויה, ניתן להגיש ערעור על החלטת הערר בפני בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו לחייל, אך הוא מוסמך להורות על כינוס הועדה בפעם השלישית ולדרוש ממנה נימוקים ספציפיים.

נפגעתם מרשלנות רפואית במהלך השירות הצבאי? צרו קשר עוד היום עם עורך דין צבאי אלון ארז – לעזרה בהתמודדות עם מערכת החוק והמשפט הצבאית – 050-7368203

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
כפתור: חזור למעלה
דילוג לתוכן