תפריט

הטרדה מינית בצבא

ההטרדות המיניות רווחות בכל מקום, ועל פי הנתונים הרשמיים אחת מכל שלוש נשים בישראל חווה הטרדה מינית מסוג כלשהו לפחות פעם אחת במהלך חייה. ואולם בצבא קיימים תנאים שהופכים את הנשים המשרתות בו לחשופות במיוחד למקרים כאלה – החל מההיררכיה הנוקשה וחובת הציות לפקודות, ועד השהות האינטנסיבית והממושכת עם חיילים אחרים בבסיסים סגורים. בשנים האחרונות אמנם גדלה המודעות, החוקים חודדו והטיפול התייעל, אבל אם מישהו חשב שהנושא מאחורינו ואפשר לישון בשקט – הרי שרק לפני כמה חודשים קיבלנו תזכורת לכך שיש עוד דרך ארוכה לעבור, כאשר צה"ל דיווח שנרשם גידול במספר המתלוננות והמתלוננים על הטרדה מינית בצבא, וכי 561 תלונות בנושא התקבלו בשנת 2013 בלבד. 
 
בשורות הבאות נבהיר מה בדיוק נכלל בהגדרה של הטרדה מינית, מהן אפשרויות הטיפול והסיוע הפתוחות בפני חייל או חיילת שנפגעו ממנה, ומהם הצעדים המשפטיים שניתן לנקוט בהם.
 

הטרדה מינית, תקיפה מינית או אונס?

 
"פקודת מטכ"ל – איסור פגיעה על רקע מיני" מבוססת על החוק האזרחי למניעת הטרדות מיניות, ומפרטת את המעשים המוכרים כפגיעה מינית. על אף שרוב הפגיעות נעשות על ידי גברים כלפי נשים, אין זו הגדרה מחייבת, ובחוק – הן האזרחי והן הצבאי – אין כל התייחסות למין התוקף/ת או למין הנפגע/ת.
 
נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של פגיעות מיניות: הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס. הטרדה מינית מתייחסת להתנהגות מילולית בלבד, שיכולה לכלול התייחסויות והערות מבזות בנוגע למינו או לזהותו המינית של אדם, וכן הערות מיניות, הצעות ואפילו ניסיונות חיזור, שחוזרים שוב ושוב, למרות שהנפגע/ת הבהיר/ה, באופן מילולי או מעשי, שאינו/ה מעוניין/ת. כלומר, גם אם מישהו מחמיא לך שוב ושוב בנוגע למראה שלך או ללבוש שלך, או שולח לך הודעות בטלפון ומציע לך להיפגש, ואת מבקשת ממנו שיפסיק או מבהירה לו בדרך אחרת שזה לא מקובל עלייך, והוא ממשיך – זה ייחשב להטרדה. יחד עם זאת צריך שיודגש, כי אם הדבר נעשה על ידי אדם שנמצא ביחסי מרות עם הנפגעת, הוא ייחשב להטרדה בכל מקרה, גם אם הנפגעת לא הביעה התנגדות.
 
הקטגוריה השנייה, של תקיפה מינית, מתייחסת למעשים הכוללים מגע פיזי בעל אופי מיני שנעשים ללא הסכמת הנפגע/ת. מגע כזה יכול להתבטא למשל בליטוף או בנשיקה לא רצויים, בהתחככות של התוקף בנפגעת, או במה שנקרא בלשון העם "שליחת ידיים", ועד למקרים קיצוניים יותר של אלימות מינית. נשים וגברים נמנעים לעתים מלהתלונן על תקיפות "מתונות" יחסית, מתוך מחשבה שהתוקף "לא התכוון" להזיק להם, או שהתלונה תיתפס כקטנונית; אבל זהו בדיוק חלק מהמנגנון שמאפשר לתוקפים להמשיך במעשיהם, ולכן החוק מנוסח ומיושם היום בצורה מאד נרחבת – בדיוק כדי לכסות גם מקרים כאלה. 
 
ולבסוף, הסוג החמור ביותר של פגיעה מינית הוא אונס, כלומר קיום יחסי מין עם אשה בניגוד לרצונה, או "מעשה סדום" – אם הנפגע הוא גבר. בעבר היה מקובל שהמעשה נחשב לאונס רק אם הנפגע/ת הביע/ה התנגדות באופן מפורש ואף בכוח פיזי, אולם בשנים האחרונות השתרשה התפיסה שאם הנפגע/ת לא הביעו את הסכמתם או את רצונם בקיום היחסים, בצורה מפורשת או מובלעת, די בכך כדי להגדיר את האירוע כאונס.
 

הטיפול במקרי פגיעה מינית בצבא – לאן פונים?

 
בכל מקרה של אלימות מינית – פיזית או מילולית – על הטיפול להיעשות אך ורק בכפוף ובהתאם לרצונו/ה של הנפגע/ת, וחייל/ת יכולים לבחור שלא לדווח או להתלונן על פגיעה מינית. עם זאת, בשנים האחרונות נעשים מאמצים בצה"ל לשפר את מנגנון הטיפול במקרים כאלה, באמצעות קביעת נהלים מיוחדים והקצאת תקנים, על מנת שהדבר יהיה נגיש ככל האפשר לחייל/ת שאכן תבחר לדווח על כך. במסגרת זאת, יש כיום בכל יחידה בצבא קצינה המשמשת כממונה מטעם יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים), שדרכה ניתן להעביר תלונות או בקשות לסיוע. במסגרת מערך היוהל"ן פועל כיום מרכז מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), המספק ליווי וסיוע נפשי לפונה, באופן דיסקרטי ומבלי ליידע את המפקד או את היחידה. במסגרת הטיפול, מוצגות לנפגע/ת האפשרויות העומדות בפניו/ה, וחייל או חיילת שיבחרו להתלונן כנגד התוקף יקבלו סיוע מתאים בהגשת התלונה. הטיפול והעזרה  ניתנים בכל מקרה, ללא תלות בהגשת תלונה כזאת או אחרת, או בהפניה מטעם גורם כלשהו.
 
היוהל"ן מרכז את הטיפול במקרים של הטרדה ותקיפה מינית, אך ניתן לפנות לסיוע גם דרך גורמים אחרים – המפקד הישיר, רופא/ה, עו"ס, קב"ן, או מערך הת"ש. להלן כמה מספרים שימושיים שכדאי לגזור ולשמור, לכל מקרה (שנקווה שלא יהיה):
 
יוהל"ן: 03-5696110
עו"ס ח"ן: 03-9685619
קצינת פניות הציבור: 03-5682450, 03-5692440
קו פתוח לחיילות: 03-5697111, 03-5692222
 

הליך פלילי, תביעה נזיקית, נכות

 
לפגיעה מינית יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, ברמה הפיזית והנפשית. הנפגע/ת עלול/ה לפתח תופעות כמו חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, הרס עצמי באמצעות הפרעות אכילה או התמכרות לחומרים מסממים, ואף נטיות אובדניות. בנוסף, קורה לא אחת שהנפגעת נכנסת להיריון לא רצוי, בנוסף לבעיות פיזיות כאלה ואחרות שעלולות להיגרם לה בהתאם לנסיבות המקרה.
 
הנפגע או הנפגעת יכולים להגיש תלונה בערכאות שונות, הן בגין התקיפה והן בגין הנזקים שנגרמו להם. סוג התלונה והערכאה יכול להשתנות ממקרה למקרה, וכדאי להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני שמחליטים לאיזו דרך לפנות. ראשית, ניתן לפתוח בהליך פלילי כנגד התוקף, באמצעות הגשת תלונה למצ"ח. על פי רוב, חייל או קצין שיורשע בהליך כזה, ישוחרר מיד מהצבא לאחר שלילת דרגותיו, וירצה עונש מאסר בפועל.
 
בנוסף לכך, רשאי/ת הנפגע/ת להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו להם; אולם במקרה כזה, יידרשו לספק הוכחות להתרחשותה של הפגיעה, לנזק שנגרם להם ולקשר בין השניים. כמו כן, חייל או חיילת הסובלים מנזקים פיזיים או נפשיים כתוצאה מתקיפה מינית, העלולים אף לעלות כדי פגיעה בתפקוד היומיומי ואובדן כושר עבודה, ייחשבו לבעלי מעמד זהה לחיילים שנפגעו בתאונה או בקרב, ויהיו רשאים להגיש תביעה להכרה כנכי צה"ל במשרד הביטחון. תביעה כזו תזכה אותם – אם יעמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם – בכל הזכויות וההטבות הנלוות לכך.
 
 
הוטרדתם? עברתם תקיפה מינית? צריכים ייעוץ או עזרה? בטרם תקבלו החלטה כיצד לפעול מול רשויות הצבא, צרו קשר עוד היום עם עורך דין צבאי אלון ארז  050-7368203
 
עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203