תפריט

פטור משירות מילואים

על פי נתונים רשמיים של הצבא, החיילים שנקראים לשירות מילואים פעיל הם מעטים יחסית – ומעטים עוד יותר הם אלה שמתייצבים בפועל לשירות. חיילי מילואים רבים בוחרים פשוט לא להופיע ביחידה במועד הנקוב, ובכך חושפים את עצמם לסנקציות פליליות, החלות על נפקדים ועריקים משירות צבאי, לרבות שירות מילואים. אולם חשוב לדעת שבדומה לחיילים בסדיר, שזכאים בנסיבות מסוימות לקבל פטור משירות – כפי שהסברנו במאמרים הקודמים – גם חיילי מילואים יכולים לקבל פטור, זמני או קבוע. השגת פטור רשמי, עבור מי שאכן עומדים בקריטריונים שיפורטו בהמשך, יכולה לחסוך את הטרחה הרבה הכרוכה בהתנהלות מתמשכת מול הצבא, ובמקרים של אי התייצבות – את ההשלכות המעשיות והמשפטיות הבלתי מבוטלות שנובעות מנפקדות או עריקות.

 

פטור מחמת גיל

כפי שנאמר בפתיחה, לא רבים מבין המשוחררים בכל מחזור גיוס נקראים בהמשך לשירות מילואים משמעותי (מבחינת התדירות ותקופת השירות); אלה שמזומנים למילואים הם לרוב מי ששירתו בתפקידי לחימה או תומכי לחימה. גם אלה שמשרתים במילואים באופן קבוע ואינטנסיבי זכאים לפטור גורף לאחר שהגיעו לגיל מסוים: גברים ששירתו כחוגרים פטורים משירות מילואים החל מגיל 40; קצינים פטורים מגיל 45; וקצינים בתפקידים ספציפיים שנקבעים ע"י משרד הביטחון – מגיל 49. נשים פטורות משירות לאחר גיל 38, למעט נשים המשרתות בתפקידי לחימה, שגיל הפטור שלהן זהה לזה של הגברים המשרתים בתפקידים דומים. עם זאת, יש לציין שברוב המקרים, הצבא מפסיק לזמן למילואים בפועל הרבה לפני הגיל הקבוע בחוק, למעט בעלי מקצועות נדרשים או חיוניים במיוחד.

פטור משירות מילואים

פטור זמני משירות מילואים

אם זומנת לשירות מילואים בתקופה שבה קשה לך באופן ספציפי להיענות לקריאה, בגלל לחץ בעבודה או בלימודים, מצב רפואי או מצב משפחתי – ניתן לנסות לשנות את מועד ואורך השירות בתיאום עם גורמי הקישור והיחידה שלך. עבור סטודנטים הלומדים במוסד אקדמי מוכר, אשר זומנו לשירות מילואים של יותר מ-6 ימים, יש נוהל מיוחד המאפשר להגיש בקשה לדחייה, קיצור או ביטול של השירות במועד המדובר, וזאת באמצעות טופס ולת"מ (ועדה לתיאום מילואים). את הטופס יש להגיש למוסד הלימודי עצמו עד 30 יום לפני מועד צו הקריאה, בצירוף מכתב אישי ומסמכים רלוונטיים. הבקשה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים הצבאיים, והיא יכולה גם להיענות בשלילה, אם היא נמצאה לא מספיק משכנעת, או שהמצב ביחידה אינו מאפשר גמישות.

במקרה של בעיה רפואית זמנית שמונעת ממך להיענות לצו, תידרש לכל הפחות לשלוח מסמכים רפואיים תקפים לקצינת הקישור. עם זאת, בשל העובדה שביום ההתייצבות קורה לא אחת שפורצות להן לפתע מגיפות מסתוריות של שפעת, הקאות, שלשולים וכדומה בקרב חלק נכבד ממצבת המילואים, הרופאים הצבאיים נוטים שלא להתרגש ממסמכים שמעידים על מחלות מסוג זה, ודורשים בדרך כלל להתייצב ביחידה לבדיקה רפואית על מנת לקבל פטור.

במקרה של נסיבות אישיות או משפחתיות המקשות על ההתייצבות לשירות, אין נוהל ברור, אך ניתן להסביר את המצב לקצינת הקישור, או ישירות לגורמי היחידה, ולנסות לזכות באהדתם. התשובה תלויה במספר גורמים, וביניהם צרכי היחידה, חיוניות התפקיד, היכולת למצוא מחליף, וגם טיב הקשר האישי עם הקצינה או המפקד הישיר.

 

פטור קבוע משירות מילואים

חייל או חיילת שקיבלו פטור משירות סדיר – בין אם לפני הגיוס או במהלך השירות עצמו – הפטור יחול גם על שירות המילואים. כמו כן, אמהות ונשים בהריון פטורות באופן כללי משירות מילואים, למעט נשים שחתמו על ויתור על זכות זו – למשל כאלה שמשרתות בתפקידי לחימה, שבמסגרתם תנאי השירות שלהן מושווים לאלה של גברים בתפקידים דומים.

בנוסף לכך, קיימות מספר עילות שבגינן מעניק הצבא פטור קבוע משירות מילואים. הראשונה היא כמובן עילה רפואית, פיזית או נפשית. הליך קבלת הפטור ממילואים על רקע רפואי הוא דומה להליך לקבלת פטור משירות סדיר, כלומר יש לעבור בדיקות ולהציג מסמכים רפואיים שמעידים על מצב רפואי שאינו מאפשר שירות צבאי תקין. על המצבים הרפואיים שמזכים בפטור נמנות בעיות אורטופדיות מסוימות, מחלות כרוניות, מחלות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, ועוד. רצוי להיבדק ראשית על ידי רופא/ה אזרחי/ת, ולהגיש את המסמכים המתאימים לצורך הפניה לוועדה רפואית צבאית שתבחן מחדש את הפרופיל הצבאי ואת ההתאמה לשירות.

עילות נוספות לפטור משירות מילואים הן על רקע דת או מצפון. הדבר תקף לגבי אנשים שחזרו בתשובה לאחר שחרורם מהשירות הצבאי הסדיר, או לכאלה שאימצו עקרונות אידיאולוגיים פציפיסטיים או אחרים שמתנגשים, על פי מצפונם, עם השירות בצבא. מי שמבקש לקבל פטור מהטעמים המנויים לעיל, נדרש לפנות לרשויות הצבא במכתב אישי המסביר את נימוקיו, ובהמשך להופיע בפני ועדה שאמורה לבחון את כנות אמונותיו וכוונותיו. אם הוועדה בוחרת שלא לקבל את הנימוקים ולא לאשר את הפטור גם לאחר ערעורים, הסירוב להתייצב לשירות מילואים ייחשב לנפקדות או עריקות לכל דבר, ויוכל לגרור סנקציות משפטיות בהתאם.

העילה המעורפלת מכולן היא עילת "אי ההתאמה" לשירות צבאי. לרוב מדובר באנשים שהצבא תופס כ"בעייתיים", למשל על רקע עבר עשיר בעבירות משמעת, היעדר מוטיבציה וכיו"ב. כמו כן, חיילי מילואים שריצו מספר תקופות מאסר בכלא הצבאי – לעתים על פני מספר חודשים במצטבר – משוחררים לרוב בסופו של דבר בעילת אי התאמה.

חשוב לציין שבאופן כללי, לצבא אין יותר מדי עניין או משאבים להשקיע ב"חינוך" וטיפול באנשי מילואים סוררים, ולכן לרוב קל יותר לקבל פטור משירות מילואים (בעיקר מטעמים רפואיים) מאשר משירות סדיר. מסיבה זו, כדאי למצות את האפשרויות החוקיות העומדות בפניכם על מנת לדחות, לקצר או לבטל את השירות, ואם יש לכם ספקות או שאלות – רצוי להתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין צבאי שמכיר היטב את המערכת ויוכל להמליץ על אפיק הפעולה המתאים ביותר לנסיבות המקרה. על כל פנים, עדיף לא להגיע למצב של נפקדות או עריקות – שיכול לגרור סנקציות משפטיות, לרבות מאסר בכלא צבאי, רישום פלילי, והטלת מגבלות על יציאה מהארץ.

ואפרופו יציאה מהארץ – לא רק היציאה אלא גם הכניסה לארץ, לאחר שהות ממושכת בחו"ל, עלולה להתגלות כבעייתית ולטמון בחובה הפתעות מאד לא נעימות למי שלא הסדיר כראוי את נושא הפטור מהשירות הצבאי. כל הפרטים – במאמר הבא.

עורך דין פלילי אלון ארז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203