יחסי הסגרה בין מדינות – מה זה ועל אילו עבירות זה חל?

רבים המקרים בהם עבריין החשוד או נאשם בעבירה מסוימת במדינה אחת נמלט למדינה אחרת. הסגרה כוללת את העברתו למדינה בה ביצע את העבירה שבגינה הואשם או הורשע, על מנת שניתן יהיה למצות את הדין עמו ולוודא כי יבוא על עונשו.

הסכמי ההסגרה משתנים ממדינה למדינה, כאשר לכל מדינה ישנם יחסי הסגרה שונים עם מדינות אחרות אשר מושפעים מהיחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כדי שניתן יהיה להסגיר אדם ממדינה אחת לאחרת יש לפעול בכפוף לתנאי הסגרה מוקדמים, שרק כאשר הם מתקיימים ניתן לקבוע כי אדם פלוני הוא בר הסגרה. בהיעדר התנאים הרלוונטיים לא ניתן יהיה להמשיך בתהליך ההסגרה. כמו כן לצד אותם תנאים ישנם גם סייגים בחוק, כאשר לא ניתן להסגיר אדם אלא אם כן סייגים אלו הותרו.

מה המטרה של הסכמי הסגרה?

להסכמי הסגרה ישנן מטרות שונות ביניהן:

  • שמירה על עיקרון הצדק והבטחה שעבריינים לא יוכלו להימלט מאימת הדין למדינה אחרת
  • ביטחון האזרחים במדינה המתבקשת ומניעת הפיכתה למעוזם של עבריינים
  • שמירה על יחסים טובים ועידוד יחסי חוץ בין מדינות
  • הסגרת עבריינים זהו אינטרס משותף לכלל המדינות בשמירה על שלום וביטחון אזרחי העולם

יחסי ההסגרה של ישראל עם מדינות אחרות

רבות המדינות אשר שואפות לבסס יחסי הסגרה עם מדינות אחרות, בכללן גם ישראל. לישראל ישנם יחסי הסגרה עם מדינות רבות, יחד עם זאת לצד אלו, מדינת ישראל נמנעת מלחתום על הסכמי הסגרה עם מדינות אשר מערכת החוקה והמשפט שלהם לא עולה בקנה אחד עם אופי החוק והמשפט הקיים בישראל. על הסכמי הסגרה יש לחתום תוך הפעלת שיקול דעת והתייחסות למשתנים רבים. כך למשל ישנם שיקולים הומניטריים אשר בגינם יכולה מדינה לסרב לבקשת הסגרה כמו למשל בקשה מפלה, הליכי ענישה או חקירה הנוגדים את הדין המקובל במדינה, חשש לאי הוגנות ההליך המשפטי או הגינות כלפי החשוד או הנאשם הספציפי ועוד.

על אילו עבירות חלים חוקי ההסגרה?

דיני ההסגרה מתייחסים גם לחומרת העבירות שמצדיקות הסגרה. לרוב חומרתה של העבירה נקבעת בהתאם לחומרת הענישה שמוטלת על עבירה מסוג זו במדינה בה היא בוצעה. בישראל כדי שניתן יהיה לבקש את הסגרתו של אדם מבוקש יש להוכיח כי נפתחו הליכים פליליים כנגדו במדינה המבקשת את ההסגרה לשם העמדתו לדין וכי הרשויות במדינה המבקשת הסגרה אספו ראיות שיש בהן לפחות "אחיזה" המצדיקות את הגשת הבקשה. כמו כן יש לוודא תחילה שהעבירה שבגינה הוגשה בקשה להסגרת נאשם או עבריין אכן קיימת במדינה המתבקשת. יש לציין כי לישראל אין הסכמי הסגרה עם מדינות מסוימות בדרום אמריקה, חלק ממדינות אסיה, מדינות צפון אפריקה ועוד.

מה קורה בהיעדר הסכם הסגרה?

חשוב להבין כי גם אם ישנם הסכמי הסגרה בין מדינות יהיו מקרים בהם המדינה המתבקשת תסרב לבקשת ההסגרה מסיבות כאלו ואחרות וכן מקרים ובהם אין הסכמי הסגרה עם מדינה, אולם בסופו של דבר לאחר משא ומתן בין המדינות כן יוחלט להסגיר את העבריין. כבר קרו מקרים מעולם לכאן או לכאן. מה שכן, על מדינות ולהן יחסי הסגרה לכבד את ההליך, כאשר על המדינה המבקשת מוטל לנהוג באותו האופן שהייתה מצפה מהמדינה המתבקשת לנהוג במקרה הסגרה דומה.

במידה והינכם עומדים בפני הליך הסגרה למדינה אחרת, מומלץ לכם לפנות לעורך דין אלון ארז בהקדם, על מנת שייצג אתכם בפני הרשויות השונות.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.