במאמר הבא נתעסק בעבירת זיוף גימלים בעת השירות הצבאי.
לשם הסדר הטוב, “גימל” הינו כינוי לאישור רפואי שניתן לחייל על ידי רופא המוסמך לכך, אשר קובע שהחייל אינו כשיר לבצע כל פעילות צבאית וזקוק למנוחה מלאה, ועל כן הוא משוחרר לביתו.
בהתאם לפקודות מטכ”ל, תוקפו של אישור גימל בודד הינו ליום אחד בלבד, וזאת מרגע קבלתו ועד השעה 8:00 למחרת.
במידה ומצבו הבריאותי של החייל הינו ירוד במיוחד, ניתן לקבל מספר אישורי גימל כפי הצורך.
במילים פשוטות, “גימל” הינו אישור מחלה יומי אשר מתיר לחייל להיעדר מהשירות הצבאי עקב מצבו הבריאותי.
לצורך קבלת אישור הגימל, על החייל לבקר אצל רופא מוסמך, במסגרת המרפאות הצבאיות או סניפי ביקור רופא שקיימים ברחבי הארץ, וזאת על מנת להיבדק על ידו ולקבל ממנו אישור לימי גימל.
זיוף גימלים בצה”ל
לצורך קבלת אישור הגימל, על החייל לבקר אצל רופא המוסמך לכך, על מנת להיבדק על ידו ולקבל ממנו אישור לימי גימל.
הרופאים המוסמכים ליתן אישורי גימל הינם רופאים הנמצאים במרפאות הצבאיות אליהן כפוף החייל, או בסניפי ביקור רופא שקיימים ברחבי הארץ, במידה והחייל שוהה בביתו בעת שהוא אינו חש בטוב.
ברם, ישנם לא מעט חיילים אשר מתחזים לבעלי מצב בריאותי ירוד בפני הרופאים המוסמכים, וזאת על מנת לקבל מהם אישורי גימל שלא כדין, ולהתחמק באמצעותם משירותם הצבאי.
ישנם חיילים אשר אף מגדילים עשות, ומזייפים את מסמכי אישורי הגימל כשלעצמם, באמצעות תוכנות מחשב (כגון פוטושופ), וזאת לצורך הצגתם בפני מפקדיהם. התנהגות זו מכונה “זיוף גימלים”, והינה מהווה עבירה צבאית פלילית לכל דבר ועניין.
נקיטת הליכים בגין זיוף גימלים בצה”ל
באופן כללי, במידה ומדובר בעבירת זיוף גימלים שבוצעה בנסיבות קלות יחסית, ניתן להסתפק בנקיטת הליכים כלפי החייל שביצע אותה במסגרת הדין המשמעתי, ובאופן לפיו החייל ידון בפני קצין השיפוט של היחידה אליה הוא משתייך, וזאת ללא רישום פלילי לגבי החייל.
אולם, במידה ומדובר בעבירת זיוף גימלים שבוצעה בנסיבות מחמירות יחסית, יינקטו כנגד החייל שביצע אותה הליכים לפי הדין הפלילי, באופן לפיו ייפתח לחייל תיק פלילי, תתנהל כלפיו חקירה במשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח) והוא יועמד לדין בפני בית משפט צבאי, דבר שעלול להכתים קשות את המרשם הפלילי של החייל.
הנסיבות שנשקלות על ידי הפרקליטות הצבאית על מנת לקבוע את חומרת עבירת זיוף הגימלים, כוללות את כמות הזיופים, טיב הזיופים, רמת תחכום הזיופים, הרווח שנוצר לחייל הזייפן, מעורבותם של חיילים אחרים בזיוף הגימלים, ככל שהייתה כזו, והמקור הרפואי לו מיוחס המסמך המזויף: מקור פנימי-צבאי (כלומר, מטעם מרפאה צבאית) או מקור חיצוני-אזרחי (מטעם קופת חולים או בית חולים).
בהתאם להנחיות התביעה הצבאית, מסלולי הטיפול שיינקטו על ידה לפעול במקרה בו חייל נחשד בזיוף גימלים הינם כמפורט על ידה:
(1) במידה ומדובר בזיוף גימלים לגבי תקופה הפחותה מ- 30 ימים, בדרך כלל יינקטו כנגד החייל הליכים לפי הדין המשמעתי, כך שהוא ידון בגין ביצוע עבירה משמעתית פני קצין השיפוט של היחידה אליה הוא משתייך.
(2) במידה ומדובר בזיוף גימלים לגבי תקופה העולה על 30 ימים, יינקטו כנגד החייל הליכים לפי הדין הפלילי, ויוגש נגדו כתב אישום בפני בית הדין הצבאי בגין ביצוע עבירה פלילית.
כתב האישום יכלול עבירות בגין זיוף, וכן בגין העדר מהשירות הצבאי ללא רשות, מאחר שמי שלא הגיע ליחידתו באמצעות הצגת מסמכי גימל מזויפים למפקדיו, גם נעדר למעשה מהשירות הצבאי ללא הצדק ושלא כדין.
סוג עבירת הזיוף שתיוחס לחייל במסגרת כתב האישום תיקבע בהתאם למקור המסמך שזויף:
(א) במידה ומדובר בזיוף של מסמך צבאי-פנימי, כלומר, מסמך של רופא מרפאה צבאית, בדרך כלל תיוחס לחייל “עבירה במסמכים צבאיים” לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו – 1955, ואשר עונשה הינו עד 3 שנות מאסר בפועל, ולרבות בהתאם לסעיף 105(1) לחוק זה אוסר על חייל למסור ביודעין ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, ואשר נערך או נחתם על ידיו.
(ב) במידה ומדובר בזיוף של מסמך אזרחי-חיצוני, כלומר, מסמך של רופא קופת חולים או בית חולים, תיוחס לחייל עבירת זיוף, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, אשר קובעת כי המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה (למשל, במקרה בו החייל לא הציג בדיעבד את המסמך המזוייף בפני מפקדיו, כך שהוא רק זייף את המסמך אך לא נעדר בפועל מהשירות); זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.
מעצר חייל שנאשם בזיוף גימלים
בהתאם להנחיות התביעה הצבאית, במידה והוחלט להעמיד את החייל לדין פלילי בפני בית משפט צבאי, התביעה הצבאית רשאית לבקש מבית המשפט הצבאי להורות על מעצרו עד תוך ההליכים בכפוף לקיומם של התנאים מצטברים המפורטים להלן:
(א) יש להוכיח כי החייל זייף מעל 30 ימי גימלים.
(ב) יש להוכיח שהחייל השתמש בגימלים המזויפים ומימש אותם כך שקיבל טובות הנאה בדמות ימי מחלה משירותו הצבאי.
(ג) יש להוכיח שהחייל נעדר משירותו הצבאי מעל 35 ימים בפועל.
בהמשך להגשת בקשת המעצר עד תום ההליכים שמוגשת על ידי התביעה הצבאית, ישקול בית הדין הצבאי בקשה זו, ויחליט בה בהתאם לחומרת נסיבות המקרה ועילות המעצר של הדין הפלילי הצבאי, אשר אינן זהות לעילות המעצר על פי הדין הפלילי האזרחי.
במידה וחייל נחשד בביצוע עבירת זיוף גימלים בצבא, ובמיוחד כאשר מדובר בעבירה שמבוצעת בנסיבות מחמירות, בגינה הוא צפוי לעמוד לדין פלילי ובפני בית משפט צבאי, מומלץ מאד לפנות לעורך דין צבאי, קרי, עורך דין פלילי מומלץ שבקי בדיני הצבא, לצורך קבלת ייעוץ והגנה משפטית, לשם מיצוי שמירת זכויותיו של החייל.
זקוקים לייעוץ בנושא ? פנו אל עורך דין צבאי אלון ארז הבקיא במשפט הצבאי ומספק שירות משפטי בכל רחבי הארץ.
צרו קשר בטלפון למענה 24/7.
