אלימות במשפחה היא עבירה שנלקחת ברצינות על ידי משטרת ישראל, ומטופלת על ידה במהירות תוך ניסיון לאפשר לקורבן האלימות הגנה רחבה ככל האפשר מרגע הגשת התלונה. בשל כך, הליך הגשת תלונה על אלימות במשפחה כולל שלבים רבים, רחבים יותר מעצם ההגעה לתחנת המשטרה.
ביניהם מתן צווי הגנה שונים, המגבילים את החשוד בעבירה ממגוון בחינות, הכוללות איסורים על החשוד בעבירה לשאת נשק, להתקרב לבית המשפחה, ולהתקרב לקורבנות האלימות.
במאמר זה תוכלו לקרוא על הגדרת המושג “אלימות במשפחה”, הליך הגשת התלונה על אלימות במשטרה, והסנקציות שיופעלו כנגד מי שהוגשה נגדו תלונה שכזו.
מהי ההגדרה של המושג “אלימות במשפחה”?
אלימות במשפחה היא כל אלימות המופנית כלפי אדם שנחשב חלק ממשפחתו החוקית של החשוד בעבירה, לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר – בן זוג (ואף ידוע/ה בציבור), הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ואחיין או אחיינית.
בנוסף, כוללת הגדרה זו גם כל מי שאחראי על צרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין / חסר ישע המתגורר עמו, או קטין / חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
אלימות זו יכולה לכלול בתוכה אלימות פיזית, אלימות מינית או אלימות מילולית (איומים בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם בכוונה להפחידו או להקניטו).
מי רשאי להגיש תלונה על אלימות במשפחה?
בנוסף לנפגע העבירה, שיכול להגיש תלונה על אלימות במשפחה בכל שלב, חייב כל אדם שיודע על אירוע אלימות שבוצע כלפי קטין או חסר ישע לדווח על אלימות זו בהקדם האפשרי.
חיוב זה כולל בתוכו את שכני המשפחה וקרובי המשפחה הרחוקים, וביתר שאת גם אנשי מקצוע המטפלים או מחנכים את אחד מבני המשפחה בה האלימות מתבצעת.
גם עבירה אלימות שמבוצעת כלפי בן זוג יכולה להות מוגשת על ידי קרוב לנפגע ולאו דווקא על ידי הנפגע עצמו ואף על ידי שכן שהוא עד לאירועי האלימות.
מהם השלבים בהליך הגשת התלונה?
כפי שצוין לפני כן, יכול הדיווח לגבי אלימות במשפחה להגיע למשטרה מכל מקור. לאחר קבלת הדיווח מחויבת המשטרה לברר את עובדות המקרה, לפתוח חקירה בנושא, להגיע לגבות עדות מנפגעי העבירה, ולחקור את החשוד בעבירה בהקדם האפשרי.
מרגע עיכובו של החשוד לחקירה, רשאי הקצין הממונה לשקול את מעצרו, בהתאם לחשש שיסכן את ביטחון נפגע/ת העבירה אם ישוב לביתו, ולעצור אותו עד 24 שעות מרגע עיכובו. אם לדעת הקצין מוצדק המשך המעצר למעבר ל-24 שעות, יש להביא את החשוד בפני שופט.
אם לנפגע העבירה או לחשוד בביצוע העבירה יש ילדים קטינים, מחויב השוטר המטפל להעביר דיווח על התלונה לגורם מטפל בהתאם לחוק הנוער ולדווח על דיווח זה להורים (ללא צורך בקבלת הסכמתם), בהתקיים כל אחת מהנסיבות הבאות: הקטין הוא ילד / ילדה מתחת לגיל 14, נשוא העבירה היא חבלה חמורה / עבירת מין שנעשתה בנוכחות הילדים או שהשוטר מתרשם שיש סיכון ישיר לאחד מילדיהם הקטינים של בני הזוג.
סנקציות בית המשפט כנגד חשוד באלימות במשפחה בשלב הביניים בין הגשת התלונה למתן גזר הדין?
בית המשפט רשאי, כחלק מהליך הטיפול בתלונה על אלימות במשפחה (עוד לפני מתן פסק הדין), לתת צו האוסר על אדם לעשות כל אחד מן הדברים הבאים:
להימצא בתחום מרחק מסוים מהדירה
להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו, או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה הדירה. איסור זה תקף גם אם הדירה נמצאת בבעלות מלאה או חלקית של מי שמופנה כלפיו צו ההגנה.
הטרדת בן המשפחה
להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, כולל פניה אליו לצורך שיחה, איומים או צעקות.
למנוע או להקשות על בן המשפחה להשתמש בנכס
לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על בן המשפחה להשתמש בנכס כדין, גם אם הנכס בבעלותו המלאה או החלקית. כמו למשל מניעת שימוש במכונית משותפת, משרד משותף ודומיהם.
להחזיק או לשאת נשק
להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מתוקף עבודתו, שירות מילואים שהוא נמצא בו ודומיהם.
איסור זה תקף על כל מי שניתן עבורו צו הגנה מכל אחד מהסוגים האחרים, אך ניתן לערער על קביעה זו ולבקש מבית המשפט אישור מיוחד לנשיאת נשק, אם הנשק נדרש להגנה עצמית / לצורך ביצוע עבודתו של החשוד, ובית המשפט התרשם שאין באישור זה שום פוטנציאל לסיכון בני משפחתו של מבקש ההיתר.
צווים אלו מוגבלים לתקופה של שלושה חודשים, אך יכולים להתארך (באישור מיוחד של בית המשפט) עד לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים / שנה (תוך מתן נימוקים מיוחדים) או שנתיים (בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן). הפרת הצו יכולה לגרור את מעצרו של המפר, גם אם בן המשפחה המתלונן התיר את ההפרה ולא התנגד לה.
מהם העונשים הצפויים למי שעובר עבירה זו?
העונשים הצפויים למי שהורשע בביצוע אלימות במשפחתו הם מגוונים, ויכולים לכלול בתוכם עונשי מאסר ארוכים משמעותית מאלו הצפויים למי שביצע את אותן העבירות כלפי אדם שאינו בן משפחתו.
העונש על תקיפה בתוך המשפחה, למשל, הוא עד ארבע שנות מאסר, לעומת עד שנתיים מאסר למי שביצע את אותה העבירה כלפי מי שאינו בן משפחתו.
בנוסף לשוני זה בחוק, נוטים בתי המשפט להחמיר מאוד עם מי שהורשע בעבירות אלימות במשפחה, ולתת על עבירות אלו עונשים ארוכים וממושכים, וזאת לצורך הרתעת הרבים ומתוך התחשבות בחומרת העבירה.
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם או אחד מיקיריכם חשודים בביצוע עבירות אלימות במשפחה, אתם מוזמנים לפנות אלינו, ולקבל מאיתנו שירות וייעוץ מהשורה הראשונה, משלב החקירות ועד מתן גזר הדין.
