היום שאחרי קמפיין METOO

קמפיין METOO, שהחל כסערה נקלע למשבר תקשורתי ונשאלת השאלה האם הקמפיין מועיל או שהוא בעצם גורם לנזק רב יותר מתועלת?

אין ספק כי “מעמדם” של נפגעי אלימות מינית עלה מעט בשנים האחרונות והיכולת להגיע ולהגיש תלונה נראית מושגת יותר מאי פעם אך למרות כל זאת, ישנם לא מעט שאלות סביב נושא ההטרדה המינית והגבול הדק שבין מתן מחמאה לאישה היפה מימין ובין הטרדה מינית.

כדי להתמודד עם סוגיית ההטרדות המיניות, הוקם בין היתר קמפיין METOO המאפשר לנשים לקבל את האומץ הנדרש לפצות פיהם ולעודד נשים נוספות לספר אודות הטרדות מיניות שחוו בעבר אך האם הקמפיין בהכרח מצליח להשיג את התוצאות הרצויות?

אחת הבעיות המהותיות הקשורות באופן ישיר לקמפיין METOO, היא העובדה שנשים מפורסמות מביישות גברים מפורסמים ומתוקשרים תחת הכותרת הטרדה ו/או ההתעללות מינית ומנגד יושבות הנשים הלא מפורסמות שלהן תלונות כנגד גברים לא מפורסמים ואין להם למי לומר את דבריהן.

העובדה שאותה אישה מפורסמת מרימה דגל וקולה נשמע, נעוצה בכך שהיא מפורסמת וקיים רצון לשמוע את שיש לה לומר, אך האם משפט השדה הוא דרך נכונה והוגנת הן כלפי ה”מתעלל” לכאורה והן כלפי המתלוננות הבאות שקולן לא נשמע עצם היותן אנונימיות? לא בטוח.

מהי הטרדה מינית

הבלבול הרב שנוצר בשל משפטי השדה המתרחשים ברשת ולא בין כותלי בית המשפט, גרמו לאנדרלמוסיה אמתית, עד כדי הצורך לנסח מחדש לאוכלוסייה הנרחבת, מה נחשב להטרדה מינית? אם כך התשובה היא ברורה וחד משמעית: הטרדה מינית היא כפייה בהקשר המיני ובין היתר מתן טובות הנאה (הבטחה בלתי הולמת לתגמול) תמורת אינטראקציה מינית.

הטרדה מינית כוללת סוגים שונים של מעשים בדרגות חומרה משתנות ובין היתר: סחיטת אדם לבצע מעשה בעל אופי מיני, מעשה מגונה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הוא אינו מעוניין בו, התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות, התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית, יצירת אווירה עוינת, בעלת אופי מיני, במקום העבודה ( “הטרדה סביבתית”) הטרדה שאינה מכוונת כלפי אדם ספציפי, אלא מתבטאת ביצירת סביבת עבודה אשר משבשת את היחסים ומפריעה לתפקוד התקין.

רוח התקופה מאפשרת לנשים רבות ובין היתר לנשים אשר חל על המקרה שלהן התיישנות עבירות מין, נוטות לפתוח דיון תקשורתי אודות העבירה שהן סוברות שהמתעלל שלהן עבר.

פעמים רבות הצפת הסיפור מאפשר התעמרות כנגד המתעלל לכאורה וזאת עוד טרם הוכחה אשמתו. האם זה נכון, האם זה צודק? אין דרך אחת חד משמעית לקבוע זאת, משום שלמטבע שני צדדים ולאור העובדה שגלגלי הצדק בבית המשפט חורקים בחריקה מרעישה, יתכן כי דרך זו אינה פסולה, אך מה במקרים בהן הקו שבין מחמאה לבין הטרדה היטשטש, האין זו הוצאת דיבה?

תלונות שווא רבות מוגשות במשטרת ישראל, אם בשל נקמה בבן זוג, נקמה בבוס ולעיתים פרוש לא נכון של המתלוננת את כוונת החשוד.

אותן תלונות נבדקות ולעיתים נמצאות כשקריות ולעיתים משפט הצדק המתנהל בכותלי בית המשפט לא מצליח להוכיח תלונת שווא והחשוד נמצא על הגרדום ללא עוול בכפיו.

עורך דין עבירות מין יציל פעמים אחדות את החשוד, אך בפעמים בהם לא יצליח להוכיח חפות, ישלם החשוד מחיר לעיתים כבד מנשוא.

עבירות מין ברשת

המרחב המקוון מאפשר לרבים לבצע עבירות מין ברשת מסוגים שונים ומגוונים ובין היתר באמצעות רשתות חברתיות, הוואטסאפ, אתרי אינטרנט ועוד. אין ספק כי הקלות בה ניתן לבצע עבירות מין באמצעות הרשת המקוונת, מעלה את מקרי העבירות ובעיקר כלפי קטינים אשר מתפתים לשקרים ולסיפורי המעשיות אותן מספרים מבצעי העבירות לקטין.

חשוב להבין כי על אף שהעבירות לא מבוצעות באמצעות מגע פיזי, הן בהחלט ניתנות להעמדה לדין. כדי לא להיות חלק מהחשודים בעבירות מין ו/או להגביר סיכון לביצוע עבירות מין ברשת, יש להימנע מהעברת סרטונים אינטימיים כמו גם אחסון סרטים אינטימיים , חשוב להיזהר מגונבי זהות שעתידים לבצע עבירות בשמכם ובמקרים בהם יש ילדים בבית, חשוב עד מאוד לערוך איתם שיחות הסבר רבות ככל האפשר אודות עבירות מין ברשת.

בכל שאלה בנושא פנו לעורך דין הטרדה מינית מיומן אלון ארז