שני צעירים אשר עמדו לפני גיוס הורשעו בשורה של עבירות סחר בקנאביס בעת שהיו קטינים. הם עברו שיקום מוצלח והבינו כי טעו במעשיהם. השופטת התרשמה והתחשבה בהם והחליטה שלא להרשיע אותם.
שני צעירים הורשעו לאחר שהודו כי הם עסקו בסחר בסמים בעת שהיו קטינים. אך השופטת בחרה להתחשב בכך כי הם בגרו בחודשים האחרונים וכי הם נמצאים במעמד משפטי ראשון עבורם. השופטת הביעה תקווה כי יהיה זה גם המעמד המשפטי האחרון שלהם וכי הם לא יחזרו לסורם.
למעשה הורשעו כל אחד משני הצעירים בחמישה אישומים שונים כאשר אלו מפורטים בכתב האישום. האירועים אירעו שנה קודם לכן כאשר אלו נפגשו עם בני נוער אחרים אשר להם מכרו את הסם. אחד מהצעירים אף הורשע בכך כי הוא עשה שימוש בתעודת זהות מזויפת.
הצעירים הודו בכתב האישום והצדדים הציגו טיעונים לעונש בפני השופטת לפני שתקבע ותגזור את עונשם.
המלצה של שירות המבחן
על פי ההמלצה של שירות המבחן, הרי שאין להרשיע את הנאשמים וכי יש להסתפק רק בתקופת פיקוח בלבד וכן שירות לתועלת הציבור המכונה – של”צ. כמו כן המליץ שירות המבחן כי הנאשמים יתרמו לארגון ‘אל – סם’ וכן יתחייבו התחייבויות כספיות נוספות. בתסקיר של שירות המבחן צוין כי שני הצעירים למעשה משתייכים למשפחות נורמטיביות לחלוטין וכי יש לשניהם יכולת התבוננות גבוהה. הם נערים אשר עשו עם עצמם עבודה פנימית ואף חשבון נפש כן ואמיתי.
הסניגור של שני הנערים ביקש כי יאמצו את הגישה של שירות המבחן והוא אף טען כי אלו לקחו על עצמם את האחריות המקסימלית וכי הם פתחו את לבם תוך שיתוף פעולה מלא עם קצינות המבחן וכל גורמי הטיפול האחרים.
גם הנאשמים ציינו כי הם עשו שינוי משמעותי והם לא יחזרו יותר על עבירות מן הסוג הזה. הם ציינו כי בלשכת הגיוס למעשה ממתינים למתן גזר הדין על מנת שניתן יהיה להחליט בדבר עתיד הגיוס שלהם לצה”ל.
עמדת המדינה הייתה כי יש להרשיע את הנאשמים וכן היא טענה כי היא הייתה ערה לכך כי השניים עברו תהליך שיקום מרשים ועל כן אפשר יהיה להימנע ממאסר בפועל אך אי אפשר יהיה להימנע מהרשעה, ממאסר על תנאי ומעונשים נוספים אחרים.
מעניקים הזדמנות
השופטת ציינה כי אף שמדובר בסמים קלים, עדיין מדובר בסמים שנחשבים כמסוכנים מאוד ולא לחינם קבע המחוקק כי יש לקבוע עונשים חמורים עד כדי עונשי מאסר בשל עבירות סחר.
השופטת הוסיפה וציינה כי למרות שיש צורך בהרתעה, עדיין חשוב לשקול את סיכויי השיקום של הנערים וכי במקרה כזה כאשר העבירה בוצעה על ידי קטינים בני נוער, יש להימנע מהרשעה גם אם העבירות אשר עליהם הם עברו הם עבירות חמורות.
יש להתחשב בגיל של הנאשם, בעבר הפלילי שלו אם ישנו כמו גם בסיכויי השיקום ונסיבות המקרה ומהות העבירה אותה עבר. היא אף ציינה כי יש בהחלט לתת משקל לתוצאות התסקיר של שירות המבחן ואין לסטות מההמלצות שלו. זאת במיוחד כאשר ישנו אופק שיקומי ברור.
סוף דבר
השופטת קבעה כי למרות שמדובר בעבירות חמורות היא מתרשמת כי הקטינים עשו שינוי בחייהם וכי הם לקחו על עצמם את מלוא האחריות למעשים אותם ביצעו. הם הביעו חרטה וצער על המעשים וכן שיתפו פעולה באופן מלא בתהליך השיקום. הם נמצאו נקיים מסמים בבדיקות שנערכו להם ועל כן אפשר בהחלט להעניק להם הזדמנות להוכיח את עצמם ללא כתם פלילי.
