במשך שנים ארוכות, עורכי דין צבאיים שייצגו חיילים בפני בתי דין צבאיים, טענו לאפלייתם של החיילים לעומת אחרים בני גילם, אשר לא גויסו לצבא.
האפליה ארוכת השנים מתבטאת בשני מובנים עיקריים. הראשון, שנגד חיילים קיימת אכיפה נוקשה מאוד של עבירות, אשר אינן חלות בכלל על בני גילם אחרים שאינם משרתים בצה”ל.
בעיקר הכוונה לעבירות השימוש בסמים קלים כגון קנאביס. כידוע, האכיפה “באזרחות”, נגד אדם שנתפס מעשן קנאביס, אפילו הוא בן 19, היא מינורית לחלוטין, עד כי קיימת אפשרות שלא ייפתח נגדו אפילו תיק במשטרה. שלא לדבר על כך שבוודאי הוא לא יועמד לדין פלילי.
לעומת זאת, חיילים שנתפסים מעשנים קנאביס, אפילו יהיה זה בזמן שהותם בביתם בחופשות סוף השבוע, חשופים למעצר ולאישום בפני בית דין צבאי. אישומים אלו כמובן מובילים גם להרשעה פלילית ולרישום פלילי שמלווה את החיילים גם לאחר שחרורם לאזרחות. במצבים כאלו מומלץ לשכור עורך דין צבאי סמים שיטפל בעניינכם להמתקת העונש וביצוע תהליך תקין.
היבטה השני של האפליה, באה לידי ביטוי בכך, שעל פי החוק בארץ, קיימת חובת הגשת תסקיר לעניין העונש, במקרה ובית המשפט מרשיע אדם שהוא מתחת לגיל 21. ואולם, עד עתה, החוק הזה לא חל כלל בעניינם של חיילים.
כלומר, במידה ואדם בן 19, שהוא אזרח שלא גוייס לצה”ל, מורשע בעבירה, אז כן מגישים בעניינו תסקיר שעשוי במידה רבה להקל בעונשו, ואילו חייל בן 19, שהוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי, לא זכאי כי יוכן בעניינו תסקיר. בעניין אחרון זה החלה מהפכה לאחרונה.
אך עוד בטרם אדון במהפכה, חשוב להסביר את חשיבותו של התסקיר לעניין העונש. תסקיר זה, הוא הכלי המשמעותי ביותר הקיים לנאשם על מנת לשכנע את בית המשפט, כי מן הצדק להקל בעונשו.
זאת, כי בשונה ממרבית הראיות שנאשם מציג לבית המשפט באמצעות סנגורו, התסקיר הוא ראיה אובייקטיבית, כלומר הוא מוכן על ידי גוף “ציבורי”, שהוא איננו מטעם הנאשם עצמו.
משכך, בתי המשפט מעניקים לתסקיר משקל רב עוצמה, בוודאי בהשוואה לחוות דעת פרטיות שנאשם מגיש לבית המשפט מטעם עצמו. לכן, קיימת חשיבות משפטית אדירה לנאשם, כי גוף אובייקטיבי יבחן את הנאשם, את הסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירה, את הסיכון הקיים ממנו, את הסיכוי כי יצליח להירתם להליך שיקומי ארוך זמן וכן על מנת שימליץ לבית המשפט על העונש הראוי שיש לגזור על הנאשם.
על כן, אי זכאותם של חיילים בעת ביצוע עבירות סמים בצבא, להכנת תסקיר לעניין העונש בעניינם הוא כה מפלה ואי שוויוני. הרי עד עתה, בבוא בית הדין הצבאי לגזור את העונש, הוא מקבל ראיות רק משני הצדדים לדיון.
מצד אחד, את ראיות התביעה הצבאית, האחראית רק על האינטרס הציבורי ומצד שני, את ראיות הסניגור, האחראי רק על האינטרסים של הנאשם. לעומת שני צדדים אלו, הגוף שמכין את התסקירים לעניין העונש בוחן ולוקח בחשבון על מכלול האינטרסים. גם את אלו הציבוריים הכלליים וגם את אלו האישיים.
לאחרונה, גם יחידת בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית הבינו, כי האפליה לעיל איננה יכולה להימשך עוד. לכן, הונהג לאחרונה “פיילוט” (תוכנית הרצה), של עריכת תסקירי עונש גם בעניינם של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
כמובן, שאין מדובר בכל המקרים הבאים בשערי בתי הדין הצבאיים, אלא רק במקרים שבהם חיילים חשופים לכתם של רישום פלילי מלא. כלומר, הכוונה היא למקרים שבהם תיגזר תקופת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח של למעלה מ-60 ימים במרבית העבירות (עבירות סמים, עבירות נשק וכו’), או למעלה משלושה חודשים במקרה של עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות.
בהתאם לתוכנית ההרצה, מערך גחל”ת, השייך לחיל המשטרה הצבאית, אשר עד עתה היה אמון על בדיקת המשך שירות תקין של חיילים שנכלאו בבתי כלא צבאיים, הוא זה שיהיה אחראי מעתה והלאה, גם על הכנת תסקירים לעניין העונש.
במסגרת התסקיר, המערך יבחן כאמור לעיל, את מודעותו של החייל לעבירות שביצע, הסיכון כי יחזור לבצען שוב וכן יכתוב המלצה לעניין העונש. במסגרת התוכנית נקבע, כי התסקיר גם יכלול המלצה לגבי המשך שירותו של החייל ואף המלצות לגבי העברתו לבסיס אחר.
נקודה נוספת ראויה לציון בהקשר זה, כי עד להחלטה אחרת, החייל המורשע וסניגורו יקבלו ישירות את התסקיר לידם והם אלו שיחליטו האם להגישו לבית הדין. בכך קיים שוני גדול ומהותי לעומת המתרחש בבתי משפט “אזרחיים”. שם, מי שמזמין את התסקיר הוא בית המשפט, ולצדדים אין אפשרות למנוע מבית המשפט לעיין בתסקיר.
אינני מגזים כאשר אני מתאר את השינוי המבורך הזה כמהפכה. אף שעדיין אין מדובר בהליך משפטי קבוע ומחייב, אני סבור כי זה רק עניין של זמן עד שיהפוך לכזה. לדעתי, מדובר בהתפתחות אשר תשרת את כל הצדדים ובעיקר תחזק את האמון של החיילים ובני משפחותיהם במערכת השיפוט הצבאית.
עומדים בפני משפט? צרו קשר עוד היום עם עורך דין צבאי אלון ארז – לעזרה בהתמודדות עם מערכת החוק והמשפט הצבאית
