חקירת מצ"ח – משטרה צבאית חוקרת

אין חייל או חיילת שלא יצא להם להיתקל בגוף שנקרא משטרה צבאית (מ"צ). לרוב זה קורה בנסיבות מעצבנות, כששוטר מ"צ מחכה להם מחוץ לבסיס ביום ראשון בבוקר כדי לרשום איחור, או תופס באקראי בלי כומתה, וכיוצא בזה. הפתעות שנגמרות לרוב בעונש משמעתי כלשהו.

משטרה צבאית חוקרת זאת כבר בעיה

אבל אם נתקלתם במצ"ח – משטרה צבאית חוקרת, זה כבר סימן הרבה הרבה פחות טוב. לרוב זה אומר שאתם חשודים בעבירה של ממש, פלילית או צבאית, דבר שעלולות להיות לו השלכות לא רק על שירותכם הצבאי אלא גם על עתידכם באזרחות.

חקירת מצ"ח היא בדרך כלל חוויה טראומטית עבור חיילים, בעיקר אם זה קורה בפעם הראשונה, אבל זה לא חייב להיגמר רע: המידע שלפניכם יעזור לכם להכיר טוב יותר את מצ"ח, לדעת מהן הסמכויות שלה, ובעיקר לדעת מהן הזכויות והחובות שלכם בחקירה, כך שתצאו מהמצב המלחיץ הזה עם מינימום נזקים.

מהי משטרה צבאית חוקרת ומה נמצא בסמכותה?

המשטרה הצבאית החוקרת היא יחידה בתוך חיל המשטרה הצבאית, הממונה על חקירת חשודים בעבירות על פי חוק השיפוט הצבאי, חוק העונשין ופקודת הסמים המסוכנים – הכל בהקשר לשירות הצבאי, כלומר עבירות שאינן קשורות לעצם השירות הצבאי ייחקרו בידי משטרת ישראל.

כך למשל, במידה וחייל נתפס במהלך החופשה בסוף השבוע עם סמים, זה בסמכות החקירה של מצ"ח. אך אם חייל חשוד בביצוע עבירה של תקיפה של אזרח אז זה בסמכות משטרת ישראל.

מצ"ח חוקרת עבירות בשלל תחומים, לרבות עבירות אלימות, מין, נשק, רכוש, סמים, גניבה, הונאה, בגידה, וכן מקרים של התעללות, מוות בנסיבות לא ברורות וניסיונות התאבדות בצבא. בתום החקירה, התיק מועבר לפרקליטות הצבאית על מנת שתחליט האם הוא מצדיק העמדה לדין.

בסמכותה של מצ"ח לחקור:

• חיילים בסדיר – חיילים בשירות סדיר, בקבע או במילואים שחשודים בביצוע עבירה במסגרת הצבאית או האזרחית (למשל בסוף השבוע או בזמן חופשה מהצבא).
• חיילים משוחררים – חיילים משוחררים, עד חצי שנה (ובמקרים מסוימים עד שנה) מיום שחרורם משירות סדיר, שחשודים בביצוע עבירה במהלך שירותם הצבאי.
• אזרחים חשודים – אזרחים שחשודים בביצוע עבירה בשטח בסיס או מתקן צבאי.

בנוסף לחקירת חשודים, מצ"ח רשאית לזמן ולחקור עדים למעשים פליליים, על מנת להגיע בעזרתם אל האשמים.

מתי מצ"ח פותחים בחקירה?

חקירת מצ"ח לא נפתחת סתם כך. מאחורי כל זימון לחקירה או מעצר פתע עומד מידע שהגיע למשטרה הצבאית החוקרת באחת מכמה דרכים מרכזיות, וחשוב להכיר אותן כדי להבין מה כנראה כבר ידוע לחוקרים עוד לפני שנכנסתם לחדר החקירות:

• מידע מודיעיני – למצ"ח מערך מודיעין ייעודי (מצו"ב – מודיעין צבאי בסיסי) שאוסף מידע על חיילים באופן שוטף, בין היתר באמצעות מקורות בתוך היחידות. במקרים רבים החקירה נפתחת על בסיס ידיעה מודיעינית שהצטברה חודשים לפני שהחייל בכלל ידע שהוא על הכוונת.
• הגשת תלונה – תלונה של חייל אחר, מפקד, אזרח או בן משפחה – למשל בעבירות אלימות, מין, סמים או גניבה – מהווה עילה מיידית לפתיחה בחקירה.
• הפללה על ידי חייל אחר – זהו אחד המקורות הנפוצים ביותר: חייל שנחקר בעצמו, בעיקר בעבירות סמים, מוסר שמות של חיילים נוספים – לעיתים בתקווה להקל על מצבו שלו. הפללה כזו מספיקה כדי לזמן אתכם לחקירה באזהרה.
• חיפוש בטלפון או במחשב – הודעות וואטסאפ, תמונות, סרטונים והתכתבויות ברשתות החברתיות שנמצאו במכשיר של חייל אחר שנתפס – עלולים להוביל ישירות אליכם. הסכמה לחיפוש בטלפון שלכם היא נושא רגיש בפני עצמו, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שאתם מוסרים את המכשיר.
• סוכן סמוי – בפרשיות סמים רחבות מצ"ח מפעילה לעיתים סוכנים סמויים, חיילים לכל דבר בעיני הסביבה, שמתעדים עסקאות ושימוש בסמים לאורך תקופה. כשהפרשייה "נפתחת", נעצרים בבת אחת עשרות חיילים.
• פעולות יזומות ודגימות שתן – ביקורות פתע בבסיסים, בדיקות בשערי היחידה ודרישה למסור דגימת שתן הן כלי מרכזי לאיתור עבירות סמים. סירוב למסור דגימה עלול כשלעצמו לשמש נגדכם, ולכן חשוב לדעת כיצד לפעול בזמן אמת.

המשמעות היא פשוטה: אם זומנתם לחקירת מצ"ח, סביר מאד שכבר קיים בידי החוקרים מידע ראשוני נגדכם. דווקא בגלל זה, אסור להיכנס לחקירה "עיוורים", התייעצות מקדימה עם עורך דין צבאי תאפשר לכם להעריך מה ככל הנראה ידוע למצ"ח ולבנות קו התנהלות נכון.

חייל שנעצר בזמן חופשה מהצבא – ייחקר במשטרה הכחולה או הצבאית?

כשהמשטרה הכחולה, האזרחית, עוצרת חשוד שנמצא בסמכותה של המשטרה הצבאית – כמו חייל בזמן רגילה – החקירה והתיק יועברו למצ"ח, והחשוד יועבר למעצר במתקן צבאי.

. יחד עם זאת, בהרבה מקרים משטרת ישראל מבצעת חקירה ראשונה של החייל כבר בעצמה, ולכן חשוב כבר באותה נקודת זמן לשכור שירותיו של עורך דין צבאי.

אופיה הנוקשה של המסגרת הצבאית והדרישות הייחודיות שמוצבות בפני החיילים גורמות להבדלים משמעותיים בגישה בין המשטרה הצבאית לבין המשטרה האזרחית.

יתרה מכך: אופיה הנוקשה של המסגרת הצבאית והדרישות הייחודיות שמוצבות בפני החיילים גורמות להבדלים משמעותיים בגישה בין המשטרה הצבאית לבין המשטרה האזרחית.

ההבדל בין האזרחי לצבאי

כך, עבירות מסוימות נחשבות לקלות מאד באזרחות, אך יטופלו במלוא החומרה במערכת הצבאית. הדוגמא הנפוצה ביותר היא עבירות סמים קלים: בעוד ששימוש בסמים כמו קנאביס בסביבה האזרחית לא יביא כמעט אף פעם לפתיחה בחקירה או אפילו למעצר ע"י המשטרה הכחולה, עבירות סמים בצבא נחשבות לחמורות ביותר ויובילו למשפט בבית דין צבאי, וברוב המקרים גם לעונש מאסר.

עיקר ההבדל נעוץ במקור הסמכות: מצ"ח פועלת גם מכוח חוק השיפוט הצבאי וגם בהתאם להוראות פקודות סדר הדין הפלילי, ואילו המשטרה האזרחית פועלת אך מכוח פקודת סדר הדין הפלילי וחוק המעצרים. הדבר משפיע על משכי המעצר, על הגורם המאשר ועל אופן הביקורת השיפוטית.

בצבא, מעצר חייל וחקירתו כפופים להוראות ייחודיות, וההליכים עשויים להתנהל בקצב שונה מזה האזרחי. בשני המסלולים, עם זאת, חיפוש בחומר מחשב ובטלפון נייד מעורר שאלות של פרטיות ומידתיות.

הטבלה הבאה מסכמת את עיקרי ההבדלים בין שני המסלולים:

מה לעשות אם נעצרתם על ידי מצ"ח?

מצ"ח פועלת לעתים בדרך של מעצר פתע, ובפעמים אחרות מזמינה את החייל לחקירה, כחשוד או כעד, במועד ידוע מראש. אם הודיעו לכם על החקירה מבעוד מועד, זה יתרון, כיוון שיש לכם אפשרות להתייעץ עם עורך דין עוד לפני הגעתכם לחקירה, ומומלץ מאד לעשות זאת כדי להגיע מוכנים ולדעת מה לעשות בכל שלב.

התייעצות עם עורך דין

אבל גם אם נלקחתם לחקירה ללא התראה מראש, ניתן וחשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין צבאי במהירות האפשרית, ולא להסכים לדבר עם החוקרים עד אז. הנה עוד כמה טיפים בסיסיים להתנהלות בחקירה:

לחץ בחקירה

אל תילחצו!

מעצר ו/או חקירה הם סיטואציות קשות לכל אחד ואחת, וחוקרי מצ"ח יודעים לנצל היטב את הקושי שלכם כדי להפעיל עליכם לחץ ולאיים עליכם באיומים שונים – למשל, שאם לא תודו באשמה זה רק יסבך אתכם עוד יותר, שהחברים שלכם עומדים להפליל אתכם ועדיף לכם להפליל אותם קודם, וכן הלאה.

השגת הפללות עצמיות

הסיבה לכך היא שהדרך העיקרית של מצ"ח להשיג הרשעות היא באמצעות הודאות או הפללות, כלומר באמצעות העדויות של הנחקרים עצמם, ולרוב אין להם הרבה ראיות מעבר לזה. לכן, הטקטיקה העיקרית של החוקרים היא לנהל חקירות ארוכות, מתישות ומלחיצות. הדרך להתמודד עם זה היא לשמור על שלוותכם, לזכור שברוב המקרים האיומים הם ריקים מתוכן ולא לוותר ולעשות טעויות שתצטערו עליהן.

אל תדברו עם אף אחד על התיק שלכם

שיטה נוספת של מצ"ח לחלץ מכם הודאה או מידע היא באמצעות "מדובבים" – חוקרים סמויים שמתחזים לעוברי אורח או לנחקרים כמוכם. המדובב יפגוש אתכם "באקראי" – בזמן הפסקה בחקירה, ליד השירותים וכיו"ב, ויפתח איתכם בשיחה במטרה לגרום לכם לנדב פרטים מפלילים.

חשוב להכיר

לכן, גם אם אתם מדברים עם מישהו בזמן שהותכם במתקן החקירה, דברו על נושאים אחרים ואל תמסרו שום פרטים שקשורים לסיבת המעצר שלכם או לרקע שלכם, כיוון שהם עלולים לשמש נגדכם.

תיעוד תהליך המעצר

במקרים רבים, חוקרי ושוטרי מצ"ח מתנהלים במהלך המעצר והחקירה באופן שחורג מהסמכות שלהם ומנוגד לחוק. לעתים החריגה היא כה בוטה, עד שהיא יכולה להצדיק את פסילת המעצר או את פסילת העדות, כיוון שהיא הושגה באמצעים לא לגיטימיים ותוך התעלמות מכל זכויות הנחקר.

הרשעות שבוטלו

היו גם מקרים שבהם הרשעות שהושגו בדרך כזו בוטלו בדיעבד על ידי בית הדין הצבאי. לכן חשוב לשים לב ולזכור כמה שיותר פרטים לגבי אופן המעצר ומהלך החקירה, מה בדיוק נאמר לכם, איך הגיבו לבקשות שלכם וכו', ובמידת האפשר גם לתעד את הדברים בכתב. גם דברים שנראים לכם טריוויאליים בזמן אמת, עשויים להיות מזוהים בדיעבד ע"י עורך הדין כפסולים, ולשמש אתכם במשפט.

שלבי חקירת מצ"ח – מהזימון ועד החלטת התביעה

כדי לדעת להתנהל נכון, חשוב להבין שחקירת מצ"ח היא תהליך מובנה עם שלבים קבועים, וכי לכל שלב יש משמעות משפטית:

1. זימון לחקירה או מעצר

החקירה נפתחת בזימון טלפוני או דרך המפקד, ובמקרים חמורים יותר – במעצר פתע ביחידה או בבית. כבר בשלב הזה חשוב לשכור שירותיו של עורך דין צבאי.

2. פתיחת החקירה ואזהרת החשוד

חשוד חייב להיות מוזהר בתחילת החקירה: החוקר מציג בפניו את החשדות נגדו ומודיע לו על זכותו לשתוק, על זכותו להתייעץ עם עורך דין, ועל כך שכל דבר שיאמר עשוי לשמש כראיה נגדו. שימו לב לניסוח החשדות – זהו מידע חשוב להבנת התמונה.

3. מסירת גרסה וחתימה על ההודעה

דבריכם בחקירה מתועדים בהודעה כתובה ("הודעת חשוד") שתתבקשו לחתום עליה בסיומה. יש לכם זכות מלאה לקרוא את ההודעה בעיון לפני החתימה, לדרוש תיקון של כל אי-דיוק, ולסרב לחתום אם הכתוב אינו משקף את דבריכם. חתימה על הודעה לא מדויקת עלולה לעלות ביוקר בהמשך.

4. עימותים והשלמות חקירה

כאשר קיימות סתירות בין גרסתכם לבין גרסאות של עדים או חשודים אחרים, מצ"ח עשויה לערוך עימות – חקירה משותפת שבה כל צד מוצג מול גרסת הצד השני. ייתכנו גם חקירות חוזרות, בדיקות פוליגרף (שאינן חובה) והשלמות ראיות.

5. העברת התיק לתביעה הצבאית

בתום איסוף הראיות, מצ"ח מסכמת את התיק ומעבירה אותו לפרקליטות הצבאית בצירוף חומר הראיות שנאסף.

6. החלטת התביעה

התביעה הצבאית מחליטה כיצד לסיים את התיק: הגשת כתב אישום לבית דין צבאי, העמדה לדין משמעתי בפני קצין שיפוט, סגירת התיק או בהסדר מותנה. בשלב הזה לעורך דין צבאי יש תפקיד קריטי: פנייה מנומקת לתביעה יכולה להוביל לסגירת התיק או להמרתו בדין משמעתי, עוד לפני שמוגש כתב אישום.

זכויות הנחקר בחקירת מצ"ח – מה מגיע לכם על פי חוק

לכל נחקר במצ"ח, חייל או איש קבע, יש זכויות מוקנות בחוק – והחוקרים אינם תמיד ממהרים להזכיר אותן. הכירו אותן ועמדו עליהן:

• הזכות להיוועץ בעורך דין – זוהי הזכות החשובה ביותר שלכם. אתם רשאים לדרוש להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, והחוקרים מחויבים לאפשר זאת. אל תוותרו עליה גם אם מופעל עליכם לחץ "לסיים עם זה מהר".
• זכות השתיקה – אינכם חייבים להשיב על שאלות שעלולות להפליל אתכם. אמנם לשתיקה עשוי להיות משקל ראייתי מסוים, אך במקרים רבים – ובוודאי לפני התייעצות עם עורך דין, היא עדיפה על מסירת גרסה חפוזה.
• הזכות לדעת במה אתם חשודים – חובה על החוקרים להציג בפניכם את החשדות נגדכם בתחילת החקירה. אתם רשאים לדרוש לדעת באיזו עבירה מדובר לפני שאתם מוסרים גרסה.
• הזכות לעיין בהודעה לפני חתימה – אתם זכאים לקרוא את כל מה שנרשם מפיכם, לדרוש תיקונים ולסרב לחתום על הודעה שאינה משקפת את דבריכם במדויק. לעולם אל תחתמו על מסמך שלא קראתם עד סופו.
• הזכות למנוחה, מזון, שתייה ושירותים – חקירה אינה יכולה להתנהל תוך שלילת צרכים בסיסיים. אתם רשאים לבקש הפסקות, מים, אוכל וגישה לשירותים, ושלילה שיטתית של אלה עשויה לפסול את קבילות ההודאה.
• הזכות להודיע לקרובים – נעצרתם? יש לכם זכות שהודעה על מעצרכם תימסר לאדם קרוב ולעורך דין מטעמכם, ללא דיחוי מיותר.
• חקירה במצב של עייפות או מצב רפואי קשה – חקירות מצ"ח נמשכות לעיתים שעות ארוכות אל תוך הלילה, מתוך כוונה לשחוק אתכם. אם אינכם כשירים להמשיך מפאת עייפות קיצונית, מצוקה נפשית או בעיה רפואית, אמרו זאת מפורשות ודרשו שהדבר יירשם בפרוטוקול.

זכרו: כל פגיעה בזכויות אלה חשוב שתתועד ותיזכר. הפרות של זכויות הנחקר עשויות לשמש את עורך הדין שלכם בהמשך, ובמקרים מסוימים אף להביא לפסילת הודאה שנגבתה שלא כדין.

לסיכום

וזה עוד לא הכל: גם בתוך חדר החקירות, יש לכם זכויות וחשוב שתכירו אותן ותדעו לעמוד עליהן. המשיכו לקרוא כדי לגלות מהן הזכויות שלכם בחקירה ואיך לדאוג שהן ימומשו, וגם מה אסור לחוקרים לעשות.

עומדים לפני חקירה? צרו קשר עוד היום עם עורך דין צבאי אלון ארז – לעזרה בהתמודדות עם מערכת החוק והמשפט הצבאית