במשך שנים ארוכות עורכי דין צבאיים שייצגו חיילים בפני בתי דין צבאיים טענו לאפלייתם של החיילים לעומת אחרים בני גילם אשר לא גויסו לצבא. האפליה ארוכת השנים מתבטאת בשני מובנים עיקריים: הראשון, שנגד חיילים קיימת אכיפה נוקשה מאוד של עבירות אשר אינן חלות בכלל על בני גילם אחרים שאינם משרתים בצה”ל. הכוונה הינה בעיקר לעבירות השימוש בסמים קלים כגון קנאביס. כידוע, האכיפה האזרחית נגד אדם שנתפס מעשן קנאביס, אפילו הוא בן 19, היא מינורית לחלוטין, עד כי קיימת אפשרות שלא ייפתח נגדו אפילו תיק במשטרה. שלא לדבר על כך שבוודאי הוא לא יועמד לדין פלילי. לעומת זאת, חיילים שנתפסים מעשנים קנאביס, אפילו יהיה זה בזמן שהותם בביתם בחופשות סוף השבוע, חשופים למעצר ולאישום בפני בית דין צבאי. אישומים אלו כמובן מובילים גם להרשעה פלילית ולרישום פלילי שמלווה את החיילים גם לאחר שחרורם לאזרחות. במצבים כאלו מומלץ לשכור עורך דין צבאי סמים שיטפל בעניינכם להמתקת העונש וביצוע תהליך תקין.
ההיבט השני של האפליה בא לידי ביטוי בכך שעל פי החוק בארץ קיימת חובת הגשת תסקיר לעניין העונש במקרה ובית המשפט מרשיע אדם שהוא מתחת לגיל 21. ואולם עד עתה החוק הזה לא חל כלל בעניינם של חיילים. כלומר, במידה ואדם בן 19, אזרח שלא גוייס לצה”ל, מורשע בעבירה, מגישים בעניינו תסקיר שעשוי במידה רבה להקל בעונשו, ואילו חייל בן 19 שהוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי, לא זכאי כי יוכן בעניינו תסקיר.
בעניין אחרון זה החלה לאחרונה מהפכה של ממש.
אך עוד בטרם אדון בה, חשוב להסביר את חשיבותו של התסקיר לעניין העונש. תסקיר הינו הכלי המשמעותי ביותר הקיים לנאשם על מנת לשכנע את בית המשפט כי מן הצדק להקל בעונשו. בשונה ממרבית הראיות שנאשם מציג לבית המשפט באמצעות סנגורו, התסקיר הינו ראיה אובייקטיבית, כלומר הוא מוגש על ידי מישהו שהוא איננו הנאשם עצמו.
משכך, בתי המשפט מעניקים לתסקיר משקל רב, בוודאי בהשוואה לחוות דעת פרטיות שנאשם מגיש לבית המשפט מטעם עצמו. לכן, קיימת חשיבות משפטית אדירה לנאשם כי גוף אובייקטיבי יבחן אותו, את הסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירה, את הסיכון הקיים ממנו, את הסיכוי כי יצליח להירתם להליך שיקומי וכן על מנת שימליץ לבית המשפט על העונש הראוי שיש לגזור על הנאשם.
על כן, אי זכאותם של חיילים בעת ביצוע עבירות סמים בצבא להכנת תסקיר לעניין העונש בעניינם הוא כה מפלה ואי שוויוני. הרי עד עכשיו, בבואו של בית הדין הצבאי לגזור את העונש על החייל הוא מתבסס על ראיות רק משני הצדדים לדיון: מצד אחד, את ראיות התביעה הצבאית האחראית רק על האינטרס הציבורי ומצד שני את ראיות הסניגור האחראי רק על האינטרסים של הנאשם.
לעומת שני צדדים אלו, הגוף שמכין את התסקירים לעניין העונש בוחן ולוקח בחשבון על מכלול האינטרסים, גם את אלו הציבוריים הכלליים וגם את אלו האישיים.
לאחרונה, גם יחידת בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית הבינו כי האפליה הזו איננה יכולה להימשך עוד. לכן, הונהג לאחרונה “פיילוט” (תוכנית הרצה) של עריכת תסקירי עונשים גם בעניינם של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
כמובן שאין מדובר בכל המקרים הבאים בשערי בתי הדין הצבאיים, אלא רק במקרים שבהם חיילים חשופים לכתם של רישום פלילי מלא. כלומר, הכוונה היא למקרים שבהם תיגזר תקופת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח של למעלה מ-60 ימים במרבית העבירות כמו לדוגמא עבירות סמים, עבירות נשק וכו’, או למעלה משלושה חודשים במקרה של עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות.
בהתאם לתוכנית ההרצה, מערך גחל”ת השייך למשטרה הצבאית אשר עד עתה היה אמון על בדיקת המשך שירות תקין של חיילים שנכלאו בבתי כלא צבאיים, הוא זה שיהיה אחראי מעתה והלאה גם על הכנת תסקירים לעניין העונש.
במסגרת התסקיר, המערך יבחן את מודעותו של החייל לעבירות שביצע, הסיכון כי יחזור לבצען שוב וכן יכתוב המלצה לעניין העונש. במסגרת התוכנית נקבע, כי התסקיר גם יכלול המלצה לגבי המשך שירותו של החייל ואף המלצות לגבי העברתו לבסיס אחר.
נקודה נוספת ראויה לציון בהקשר זה כי עד להחלטה אחרת, החייל המורשע וסניגורו יקבלו ישירות את התסקיר לידם והם אלו שיחליטו האם להגישו לבית הדין. בכך קיים שוני גדול ומהותי לעומת המתרחש בבתי משפט אזרחיים. שם, מי שמזמין את התסקיר הוא בית המשפט ולצדדים אין אפשרות למנוע מבית המשפט לעיין בתסקיר.
אינני מגזים כאשר אני מתאר את השינוי המבורך הזה כמהפכה. אף שעדיין אין מדובר בהליך משפטי קבוע ומחייב, אני סבור כי זה רק עניין של זמן עד שיהפוך לכזה. לדעתי, מדובר בהתפתחות אשר תשרת את כל הצדדים ובעיקר תחזק את האמון של החיילים ובני משפחותיהם במערכת השיפוט הצבאית.
הסיפור של עמית
עמית הינו חייל המשרת ביחידה צבאית הקשורה לתחום הסייבר. עמית היה תמיד המצטיין בכיתתו, סיים בהצטיינות רבה לימודים גבוהים והתגייס לצבא כאשר כל עתידו פרוש לפניו. לכן התפלאו רבים כאשר עמית החל להעדר מן היחידה שלו בתירוצים שונים, ובסופו של דבר הבין מפקדו כי הוא נעזר ב’גימלים’ מזוייפים כדי להעדר משירותו הצבאי. לאחר שפרץ עימות קשה בין המפקד לבין עמית על רקע הדברים, ולאחר שעמית סירב להסביר מה בדיוק מתרחש ומדוע הוא נעדר כל כך הרבה, גילה המפקד לתדהמתו כי עמית עזב את הבסיס ללא רשות וחזר הביתה באופן עצמאי. המפקד ההמום סבר בתחילה כי אם לא ינקוט בצעדים חמורים נגד עמית, למרות שהיו לו את כל הסיבות לעשות כן, ייתכן ואפשר יהיה לדבר אל ליבו כדי להביא אותו לשפר את דרכיו. אך באותו הערב קיבל המפקד שיחת טלפון מאימו של עמית אשר סיפרה לו כי הוא הצהיר בפניה שהוא ‘סיים עם הצבא’ ויהיה מה שיהיה, הוא לא חוזר. לאור המצב, החליט המפקד להכריז על עמית כנפקד, ולאחר שחלפו מניין הימים גם הוכרז כעריק. נגד עמית נפתחה חקירה פלילית והוא נאלץ להתלוות למשטרה הצבאית שהגיעה לבקרו בביתו. רק לאחר שהוכן תסקיר מקיף, התברר שכבר תקופה ממושכת מאד עמית סובל מהצקות חוזרות ונשנות מחבריו ליחידה. עמית התבייש לבקש עזרה, ולא רצה להעלות את הנושא בפני המפקד שלו, אבל לאחר שההצקות עברו כבר את כל גבולות הטעם הטוב ועברו מהערות ועקיצות קטנות על חשבונו למעשים של ממש, כגון גניבת חפצים אישיים מתאו, מחיקת קבצים שכתב, דחיפות ומכות ועוד, התקשה עמית להתמודד עם המצב. בתחילה פנה אל קרוב משפחה ששימש כרופא וזה הסכים, למרות שידע היטב כי הדבר אסור, ל’שחרר’ את עמית בתואנות שונות כגון חום, כאבים, נפיחויות ובכל פעם רשם לו גימלים אסורים ומזוייפים כדי לסייע לו. בני משפחתו של עמית תמכו בו, אך עם זאת הבינו כי מה שהוא עושה פסול, הם עודדו אותו לחזור ליחידה ולהמשיך בשירות. באמצעות התסקיר ניתן היה להעניק לעמית עזרה נפשית להתמודדות עם ההצקות, וכל החיילים שהציקו לו, נענשו.
עומדים בפני משפט? צרו קשר עוד היום עם עורך דין צבאי אלון ארז – לעזרה בהתמודדות עם מערכת החוק והמשפט הצבאית
