מנהל מחלקה בבית חולים ידוע בדרום הארץ הגיש תלונה נגד מכר בהאשמה של קבלת דבר במרמה. מדובר בפרשה שהדיפה ריח רע אך הנאשם זוכה בסופו של דבר בגלל חוסר אמון בעדות שהתקבלה מהרופא.
לאחר תלונה שהוגשה במשטרה על יד רופא מוכר נגד מכר שלו, הוגש כתב אישום לבית המשפט. בכתב האישום נטען כי שנתיים קודם לכן הרופא המתלונן העביר למכר שלו סכום של 350,000 ₪ למטרת השקעה בדירה מההוצאה לפועל במחיר זול וזאת ע”י סיוע ותיווך של עורך דין.
בהמשך התברר כי מדובר היה בטעות וכי כל ההשקעה הייתה תרמית וכל הכסף אותו השקיע הרופא ירד לטמיון.
הרופא בקש לייחס למכר שלו – הנאשם – עבירה של קבלת דבר במרמה.
במהלך הבירור שנעשה בבית המשפט הרופא שינה את גרסתו והא העיד כי למעשה הכספים אשר אותם הוא העביר למכר היו למעשה חלק מעסקה אשר אותו עשה יחד עם הנאשם והתוכנית שלהם הייתה להציע הצעות פיקטיביות לאנשים המתעניינים ברכישת דירות מההוצאה לפועל כשבאופן כזה הם בקשו להעלות את מחירי הדירות הללו באופן מלאכותי. הם תכננו כי לאחר שהמלאכה תעלה בידם הם יתחלקו ברווחים יחד עם עורך הדין אותו הם ערבו יחד איתם.
בעקבות עדות זו הבהיר השופט כי למתלונן ישנה זכות שלא להפליל את עצמו.
גרסת הנאשם
הנאשם גם כן לא דבק בגרסה אחת. במהלך החקירה הוא אישר כי הכספים ברובם נועדו לצורך רכישה של נכסים מההוצאה לפועל אך חלק מתוכם היו הלוואה. בהמשך הוא טען להגנתו כי הכספים ברובם הגיעו אליו לצורך הלבנה שלה וזה באמצעות החלפת מטבע זר. בהמשך, במהלך החקירה והבירורים שנעשו בבית המשפט הוא טען כי הכספים בעצם ניתנו לו כהלוואה בריבית קצוצה.
הנאשם לא הכחיש כי הוא אכן חייב כספים לרופא אך הוא דבק בגרסה הראשונית אשר אותה מסר במשטרה, גרסת הכיסוי אשר בה הם נקטו למקרה שהפרשייה תתפוצץ.
למעשה החליט השופט כי אפשר לזכות את הנאשם והוא קבע כי אין להרשיע אותו בגלל העדות של המתלונן שלא הייתה עקבית והיא למעשה הייתה העדות היחידה בתיק.
סוף דבר
השופט קבע כי שתי הגרסאות אותם הציג המתלונן לאותם האירועים לא מתיישבות כלל עם ההיגיון וכי למעשה ניסיון החיים מוכיח ששתיהן אינן ריאליות.
באשר לגרסה הראשונה אשר אותה הציג המתלונן בה טען כי הוא מסר את הכספים לנאשם לצורך רכישת דירות מההוצאה לפועל, הוא טען כי לא ייתכן שאיש הנמצא במעמד מכובד שכזה כמו גם ברמת השכלה כזו מוכן לרכוש בצורה כזו דירות מבלי שיציגו בפניו את הנכסים המדוברים, כמו גם את הפרטים של עורך הדין המלווה את כל הסיפור הזה כמו גם מסמכים חשובים אחרים הקשורים לקניית הנכסים הללו.
באשר לגרסה השנייה אותה הציג באשר לתוכנית כביכול שהייתה להם בדבר העלאת הצעות פיקטיביות לצורך העלאה של מחירי הדירות באופן מלאכותי, קבע השופט כי גרסה זו היא גם כן גרסה תלושה וקשה להתייחס אליה ברצינות היות והיא ניתנה בלי שיהיה הסבר מפורט איך למעשה אמור היה המנגנון הזה לפעול על פי התוכנית שלהם. יותר מזה, לא התקבל הסבר מדוע ולמה היה צריך להעביר תשלום לצורך ביצוע התוכנית.
השופט ציין בהקשר לכך כי אי אפשר לקבל את טענותיו של המתלונן על פיהם הוא לא היה מודע כי ההתנהלות אינה חוקית.
מסקנה
השופט החליט כי במקרה זה אשר המעורבים לא שיתפו את גורמי החקירה בכל הפרטים, הוא מזכה את הנאשם מכל אשמה.
