האם יש סיכוי שתבוטל הרשעה של סוחר סמים בשל הבעת חרטה על מעשיו?
באחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של משרדנו, הצלחנו להגיע לידי אי הרשעה לשני נערים אשר סחרו בסמים קלים עם בני נוער אחרים ואשר הביעו חרטה ונכונות לשנות את מהלך חייהם. אי הרשעה זו פתחה בפניהם את הפתח להתגייס לצבא כמו כל שאר הנערים בגילם ולהתרחק מעולם הפשע אחת ולתמיד. אך ההתחלה היתה קשה ומורכבת מאד.
הסיפור של נוי ואופק
בדרך כלל, כאשר אנו חושבים על סוחרי סמים, עולים בדמיוננו פושעים חסרי לב ומוסר, מפחידים ומאיימים, אשר לא יהססו לשסף את גרוננו אם רק נגיד מילה לא במקום. אך במקום זאת במשרדי ישבו שני ילדים מבוהלים, חרדים לעתידם, בסך הכל בני 17, בני מושב יוקרתי בצפון, ולא ידעו מה לומר. נוי ואופק גדלו יחד והכירו זה את זה כל חייהם. הם היו חברים טובים, וכשבגרו התנסו שניהם בסמים קלים שסופקו להם על ידי נערים גדולים יותר בבית הספר שבו למדו.
הם נהנו מאד מתחושת ההיי שקצת הפחיתה את הלחץ הרב להגיע להישגים לימודיים ואישיים. גם נוי וגם אופק מגיעים ממשפחות אמידות אשר היו להן ציפיות מאד גבוהות משני הנערים, ולפעמים יותר מדי לחץ עלול להשיג דווקא את התוצאה ההפוכה. לאחר שנוי ואופק התנסו בסמים בעצמם ואהבו את זה, והבינו כי הנערים שמכרו להם אותם מרוויחים סכומים גדולים מאד של כסף, הם רצו גם.
זה לא שהם לא ידעו שזה פסול, וזה לא שהם לא ידעו שזה נגד החוק, אלא שהגיל הצעיר, והפיתוי הרב ברצון לכבוד והערצת חבריהם עשו את שלהם. נוי ואופק לא ערכו שיקול דעת ראוי ולא חשבו יותר מדי על ההשלכות, והחליטו שבמהלך חודשי הקיץ ימכרו את הסם במסיבות שיערכו בביתם ויעשו 'מכה'. הם תכננו להסתיר את הכסף מהוריהם, ולבזבז אותו לאט, כל פעם קצת, כדי לא לעורר חשד.
אבל התוכנית הגאונית של השניים התנפצה להם בפרצוף. אחד מה'נערים' שהופיעו למסיבה ורכשו מהם את הסם היה שוטר סמוי שתפקידו לאתר סוחרי סמים ולמנוע הפצת סם לילדים. כך קרה שבגיל 17, במקום לעסוק בכל מה שבני נוער רגילים עוסקים בחופשת הלימודים, בילו נוי ואופק את הקיץ כשהם נתונים במעצר בית ולא פחות מחמישה אישומים חמורים תלויים מעל ראשם, וביניהם סחר בקנאביס, סחר בסמים קלים מסוגים אחרים, אחזקת סם, איום על שוטר בתפקיד ( נוי ניסה למנוע מן השוטר לעצור אותם ולכן התנגד ועודד את אופק לנסות ולברוח ) ואחזקת תעודת זהות מזויפת. לא בדיוק מה שהוריהם קיוו וציפו לו.
כיצד הצלחנו לעזור לנוי ואופק לפתוח דף חדש
לאחר שלמדנו את המקרה והתרשמנו כי עתה הם מבינים את חומרת מעשיהם והביעו חרטה ורצון עז לשנות את דרכיהם, החלטנו להלחם עליהם. המדינה רצתה עונש חמור של 'יראו וייראו', הכולל שורה של עונשים חמורים שאילו יתקבלו על ידי השופטת רישום פלילי ככתם מכוער על חייהם אשר ימנע מהנערים גיוס לצבא וגישה למקומות עבודה נחשבים, שלא לדבר על הרס שמה הטוב של משפחתם ועל כך שייאלצו לעזוב את המושב שבו גדלו בשל תנאים שונים שעל כל חבר לעמוד בו, וביניהם עבר פלילי נקי. בקיצור, נזק עצום לילדים האלו שבסך הכל עשו טעות קשה של שיקול הדעת.
כאשר הגיע מועד הדיון נעזרנו בתסקיר שחיבר נציג שירות המבחן ובו טען כי שני הנערים הינם נורמטיביים לחלוטין אשר הביעו חרטה ונכונות רבה לתקן את דרכיהם, וכי לא הבינו את משמעות המעשים שהם עושים ולא יכלו לשער בנפשם את הנזק שהם גורמים לכל אותם נערים ונערות שהשתמשו בסם, וכי בסך הכל היו בדיעה כי מדובר במשהו לא מזיק ואף מהנה שאין בו כל סכנה.
החלטת השופטת
אף על פי שהמדינה שטחה את טיעוניה בדבר הצורך ביד קשה, וכי אין לייחס למעמדם הסוציו – אקונומי גבוה של הנערים כגורם מקל, השתכנעה השופטת מדברינו כי אין לכך שום קשר, וכי הנערים אמנם אכן חטאו אך מבינים כעת את גודל טעותם, ובהחלט מתכוונים לפתוח דף חדש בחייהם.
לזכותנו עמדה כמות הסמים הקטנה, העובדה כי לא נפגע שום ילד כתוצאה מן השימוש בסם, וכי בסופו של דבר הפרשה הולידה הקמת ועד הורים מיוחד אשר דאג להביא מרצה מוכר ובעל שם לשיחה נמרצת אודות נזקי הסמים עם כל הילדים אשר השתתפו במסיבות שארגנו הנערים, כך שכולם קיבלו שיעור חשוב לחיים.
בנוסף, היה חשוב לציין כי החל מתקופת המבחן שנקבעה להם שינוי לחלוטין את דרכיהם, הקדישו את כל זמנם ללמידה למבחני הבגרות וציפו מאד להתקבל ליחידות מובחרות בצבא. ולא רק זאת, אלא משפחת הנערים התחייבה לתרום למען עמותת "אל – סם" ולפעול למען הגברת המודעות בקרב בני נוער אודות הסכנות הטמונות בסמים, גם כאלו הנחשבים 'קלים'.
בהחלטתה, השופטת ציינה כי אף שמדובר בסמים קלים, עדיין מדובר בסמים שנחשבים כמסוכנים מאוד ולא לחינם קבע המחוקק כי יש לקבוע עונשים חמורים עד כדי עונשי מאסר בשל עבירות סחר.
אך הוסיפה ואמרה כי למרות שיש צורך בהרתעה, עדיין חשוב לשקול את סיכויי השיקום של הנערים וכי יש להתחשב בגילם, ובנזק העצום שעלול להגרם לעתידם, וכי טובתה של מדינת ישראל אינה עולה בקנה אחד עם הפסד של שני צעירים מבטיחים. היא אף ציינה כי יש בהחלט לתת משקל לתוצאות התסקיר של שירות המבחן ואין לסטות מההמלצות שלו, במיוחד כאשר ישנו אופק שיקומי ברור.
לאור כך, החליטה השופטת שלא להרשיע את נוי ואופק, אלא לחייב אותם לבצע עבודות של"צ – שירות לתועלת הציבור, וכמובן להמשיך את מעקבי שירות המבחן. כעת, כשהעתיד של נוי ואופק שוב היה בהיר, הם החליטו שלא לבזבז את ההזדמנות שניתנה להם ואכן שינו את חייהם ללא היכר. הם עסקו רבות בהתנדבות, בחינוך ובדאגה לקהילה והתחייבו שלא לגעת יותר בסמים לעולם.
האיזון שבין טובת המדינה לבין טובת הפרט
במקרה שראינו, טובת הפרט התעלתה עשרות מונים על פני טובת המדינה. אמנם מדינה בריאה ומתוקנת צריכה לסלק מתוכה גורמים עבריינים אשר פועלים להזיק לה, וללא יד קשה וענישה חמורה, אי אפשר להרתיע. אך זוהי ראייה כוללנית אשר אינה רואה את האדם הנאשם עצמו כפרט בעל רגשות, חלומות ותוכניות לעתיד.
נוי ואופק שיחקו במשחק מסוכן, הם נכנסו לעולם הסחר בסמים בלי להבין את ההשלכות, בלי לחשוב על מה שעלול היה לקרות לחברים שלהם עקב שימוש בסם, ואת מה שעלול היה לקרות להם אם ייתפסו, מה יהיו ההשלכות על בני משפחתם ועל עתידם.
במקרה הזה מדובר היה בבירור בשני ילדים שנסיון החיים הדל שלהם לא איפשר להם שיקול דעת להבין מה הם עושים. במקרה זה, ענישה מחמירה היתה מונעת מהילדים את עתידם, מחייבת את משפחתם לעקור מן המושב האהוב והורסת את שמם הטוב, ולא ברור איזו טובה היתה צומחת למדינה עקב כך. במידה וגם אתם נתקלתם במקרה דומה, פנו לעורך דין אלון ארז.
