מעצרים – מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים

הליך המעצר מחולק באופן גס לשני שלבים: שלב המעצר שלפני כתב האישום (מכונה גם "מעצר הימים") ושלב המעצר שלאחר הגשת כתב האישום (מכונה גם "מעצר עד תום ההליכים).

בשלב שלפני הגשת כתב אישום, מי שאחראית על הגשת בקשות המעצר היא היחידה החוקרת, בדרך כלל מדובר במשטרת ישראל אך בהחלט ייתכן כי גופי חקירה אחרים יגישו גם הם בקשות מעצר.

בשלב זה, המחוקק העניק ליחידה החוקרת 30 ימים של מעצר בטרם הגשת כתב אישום, ומכאן גם הכינוי של שלב מעצר זה כ"מעצר ימים", בגלל הגבלת הימים המותרת להשמתו של חשוד בעבירה פלילית במעצר, בטרם הוגש נגדו כתב אישום.

אך כמו לכל חוק, גם לדבר חקיקה זה יש חריג. לפיו, המשטרה רשאית להגיש בקשה להמשך המעצר לפני הגשת כתב האישום גם מעבר ל-30 ימים, אך זאת באישור היועץ המשפטי לממשלה.

שלב מעצר הימים נועד לאפשר למשטרה למצות את כל כיווני החקירה האפשריים בניסיון לתור אחר האמת העובדתית והמשפטית. משכך, בתי המשפט אמורים לפקח אחר עבודת המשטרה, בכדי שהגבלת חירותו של החשוד לא תהיה לשווא.

בהרבה מקרים, בהם בית המשפט מתרשם, כי המשטרה איננה מנצלת את ימי המעצר כנדרש ואיננה מקדמת את החקירה כנדרש, ניתנות החלטות לשחרורם של חשודים ממעצר אף כאשר מדובר בחשד לביצוען של עבירות חמורות מאוד.

כאן גם נכנס לפעולה עורך דינו של החשוד. לאור אופיו של שלב המעצר בטרם כתב אישום, אשר בו החשוד ובא כוחו אינם חשופים לחומרי החקירה שהמשטרה אספה, רק עורכי דין פליליים מיומנים יידעו לשאול את השאלות הנכונות, אשר ישכנעו את בתי המשפט, כי אין כל צורך שהחשוד יישאר במעצר וכי המשטרה תוכל להמשיך לנהל את החקירה גם אם החשוד ישהה במעצר בית.

ככל שהמשטרה סבורה לאחר סיום פעולותיה, כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום, היא מגישה לבית המשפט בקשה מיוחדת להמשך המעצר, "הצהרת תובע".

משמעותה של הצהרה זאת הינה, כי גוף התביעה שקיבל מידי המשטרה את חומר החקירה, הגיע למסקנה, לאחר לימוד החומר, כי בכוונתו להגיש כתב אישום נגד החשוד, אך הוא נזקק לעוד מספר ימים (עד חמישה במספר), על מנת להכין את כתב האישום ואת הבקשה למעצר עד תום ההליכים. כלומר, הצהרת התובע מעניקה לגוף התובע עוד כמה ימי מעצר של החשוד בורם הוגש כתב האישום.

לאחר הגשת כתב האישום, הגוף האחראי על הגשת בקשות מעצר הוא הגוף התובע, הפרקליטות או התביעה המשטרתית.

במידה והגוף התובע סבור, כי מוצדק שהנאשם יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, הוא צריך להגיש בקשה בהתאם לבית המשפט אליו הוגש כתב האישום.

בשלב זה, ובשונה מהותית משלב המעצר בטרם הוגש כתב האישום, הנאשם ובא כוחו כעת זכאים על פי חוק לקבל את מלוא חומר החקירה. ולכן, בשלב זה לעורך דין הפלילי המייצג את הנאשם יש הרבה יותר כלים משפטיים ועובדתיים להוכיח לבית המשפט, כי אין כל הצדקה להמשך מעצרו של הנאשם במהלך ההליך המשפטי.

גם בשלב זה, כמו בשלב מעצר הימים, חשוד לשכור שירותיו של עורך דין פלילי בעל ניסיון ומיומנות בעולם המשפט הפלילי.

רק עורך דין מנוסה יידע לנתח את חומר הראיות כנדרש, על מנת לנסות ולהביא לשחרורו של הנאשם.

לאחר שהוגש כתב האישום, ניתן להחזיק נאשם במעצר עד תשעה חודשים בטרם הוכרע דינו במשפט. במידה והגוף התובע מעוניין להמשיך את מעצרו של הנאשם מעבר לתקופה זאת, בדרך כלל בגלל שההליך המשפטי בעניינו טרם הסתיים, עליו להגיש בקשה מתאימה להמשך המעצר לעוד 90 ימים.

נוכח החשיבות הרבה הנלווית להליך המעצר, אשר מעצם טיבו גורם להגבלת משמעותית בחופש החירות של הנאשם, מומלץ ואף חובה לשכור שירותיו של עורך דין פלילי מיומן מנוסה.

לקבלת ייעוץ בנושא, התקשרו עוד היום: 050-7368203
עו"ד פלילי אלון ארז זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע

מעצרים

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.