תושב צפת הקים ביער סמוך לעיר מגוריו, חממה לגידול קנאביס. נתפסו במקום עשרים ושישה שתילי קנאביס. הנאשם טען כי הוא גידל את הקנאביס לצורך הרגעה בשל מצבו המשפחתי המורכב וביקש כי יתחשבו בו. בית המשפט קבע כי יש להיענות לבקשתו של הנאשם.
המדינה תפסה לפני כשנה וחצי צעיר תושב צפת, אשר הקים מעין חממה ביער הסמוך לעיר צפת. מדובר באוהל מיוחד ששימש כחממה מאולתרת לצורך גידול קנאביס. נמצאו בה כ – 26 שתילים מלבד שתילים נוספים אשר נמצאו גם בביתו בעיר.
הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט בקרית שמונה בו הודה הנאשם בעבירות שיוחסו לו והוא הורשע הן בעבירות של גידול קנאביס והן בהחזקת כלים ייעודיים לצורך הכנה של הסם לצורך הצריכה העצמית.
בית המשפט הפנה את הצעיר לבחינה על ידי שירות המבחן ולאורך תקופה ארוכה נערכו ארבעה תסקירים נפרדים. התברר כי מדובר באדם גרוש אשר לו שבעה ילדים. האדם ובני משפחתו סובלים ממצוקה כלכלית קשה היות ומעולם הוא לא עבד בעבודה מסודרת ומכניסה. הוא טען כי המניעים והרקע לכך כי העיסוק בסמים ועישון סמים נבע מתוך ייאוש ודיכאון בשל מצבו. הוא סיפר כי הוא סובל מכישלונות עסקיים, מבעיות בזוגיות ומבעיות בריאות שונות אצל ילדיו. צוין באחד מתוך ארבעת התסקירים כי השימוש בסם סייע לו להירגע מעט וכי בעזרת גידול הקנאביס הוא הצליח לצמצם לעצמו את העלויות של צריכת הסם בצורה אחרת. מלבד זאת צוין בתסקיר האחרון כי הנאשם התחיל בתהליך מיוחד לגמילה מהתמכרויות ביחידה להתמכרויות.
שירות המבחן המליץ כי על מנת שניתן יהיה לסייע לנאשם להשתקם ואף לא לפגוע באפשרויות שלו לפרנס את משפחתו, יש להעדיף את הפן השיקומי על פני הפן העונשי.
המדינה מנגד התנגדה להמלצה זו וסברה כי יש להטיל על הנאשם בין חצי שנה עד שנתיים מאסר והיא בקשה להטיל על הנאשם שנה של מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי כמו גם פסילת רישיון וכן קנס כספי.
טענות הנאשם
הנאשם ביקש כי יזקפו לזכותו את העובדה כי הוא חסך זמן שיפוטי בכך שהוא הודה במעשים אשר יוחסו לו וכן הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו. הוא גם הזכיר כי למעשה הוא גידל את הסמים רק לצרכיו העצמיים ולא לצרכי מסחר. הוא בקש כי לא יפסלו את רישיונו היות והוא עוסק לצורך פרנסתו בביצוע שליחויות שונות. הוא טען כי כל העבודה שלו היא למעשה לצורך תשלומי מזונות לגרושתו ולילדיו וכי אם יפסלו את רישיונו לא יפגעו בו אלא בבני משפחתו התלויים בהכנסותיו.
דבר השופטת: עבודות שירות ושיקום במוסד גמילה
השופטת טענה כי אין למעשה הבדל בין גידול קנאביס לשימוש עצמי לבין גידול קנאביס לצרכי מסחר וכי בכל מקרה מדובר בעבירה. מלבד זאת היא טענה כי הנאשם נהג בתעוזה בלתי מבוטלת במובן השלילי כמובן.
בכל זאת ציינה השופטת כי הנאשם למעשה לא נתפס כמחזיק בציוד הנועד לשימוש מסחרי בסם וכי לא נמצאו רישומים אשר מעידים על סחר בסמים. מסיבה זו אפשר להקל בנסיבות במיוחד מתוך התחשבות בנסיבות האישיות של הנאשם אשר בהחלט מצדיקות הקלה בעונשו ואף הימנעות ממאסר בבית הסוהר.
השופטת גזרה על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי וארבעה חודשים של עבודות שירות ולגבי פסילת הרישיון נעתרה השופטת לבקשתו של הנאשם ולפיכך היא גזרה עליו רק פסילה על תנאי.
השופטת שילבה למעשה עונש קל לצד שיקום במוסד גמילה מהמצוינים בארץ.
