אלימות בין בני משפחה ובמיוחד אלימות מילולית במשפחה על בסיס קבוע היא תופעה מוכרת לרשויות הרווחה והמשטרה. בפועל ובהתאם לסטטיסטיקה, רק מקרה אחד מתוך 10 מקרי אלימות מדווחים למשטרת ישראל. שימו לב לנתון הבא: 40% מהציבור בישראל, מכיר באופן אישי קורבן לאלימות, למעלה מ 13 אלף תלונות הוגשו על ידי נשים אודות אלימות.
נתונים קשים אלו, מצריכים את מעורבות שרותי הרווחה, המשטרה ואף החברה, משום שכל עוד ידועה בעיית אלימות יש לדווח על כך לרשויות ולא להתעלם מכך – התעלמות עתידה להוביל לתוצאות בלתי הפיכות וזה המקום לציין כי אלימות היא לא רק פיזית אלא גם מילולית.
האלימות המילולית
אלימות במשפחה היא לא רק כאשר ישנה אלימות פיזית במשפחה אלא גם (וביחס שווה), אלימות מילולית המופנית כלפי אחד מבני המשפחה.
אלימות מילולית, שלא בשונה מאלימות פיזית, עתידה לגרום לקורבנותיה נזקים רבים בטווח הקצר אך גם בטווח הארוך ולעיתים תוצאות הנזקים הן חמורות יותר מהנזקים הנגרמים בעקבות אלימות פיזית אך לצערנו הרב, הדגש המרבי המופנה כיום הוא כלפי האלימות הפיזית ולא כלפי האלימות המילולית. אלימות הבאה לידי ביטוי ברמה המילולית מאגדת קללות, השפלות לרבות השפלות בפומבי.
ראו לדוגמא בן זוג אשר דואג לעדכן את שותפתו לחיים כי “היא לא שווה כלום” או בן/ת זוג, שדואגים בכל שיחה חברתית לציין כי בן הזוג לא יודע על מה הוא מדבר ועל כן אין לייחס חשיבות לדבריו וכיוצא בזאת. עוד מוכרת האלימות המילולית כאיום לפגיעה פיזית (גם אם היא לא התרחשה הלכה למעשה).
האלימות המילולית – אלימות נפשית, היא אלימות לכל דבר ועניין אשר מובילה למקרי התאבדות. במקרים בהם מזוהה אלימות מילולית, ישנה אפשרות להגיש תלונה כנגד המתעלל, שיקבל לידיו צו למניעת הטרדה מאיימת אשר יגן באופן משמעותי על הקורבן ויאפשר לו לחיות חיי שיגרה נורמטיביים ללא ההשפלות, הקללות וכיוצא בזאת.
תלונות שווא בנושא אלימות במשפחה בשל הליכים משפטיים
למרבה הצער, לצד התלונות האמיתיות על אלימות במשפחה, הולכת וצוברת תאוצה גם תופעה של הגשת תלונות שווא בגין אלימות בתוך המשפחה, ובעיקר בין בני זוג, הנמצאים בהליך גירושין.
פעמים רבות, מגיעים בני זוג למשבר אל חזור במערכת היחסים, משבר המוביל לפירוק התא המשפחתי. לא בכל פרידה מסכימים בני הזוג על פרידה חברית וידידותית, מה שמוביל פעמים לא מעטות למקרי אלימות בין בני זוג. פרידה היא בהחלט צעד משמעותי אשר גורם למשבר עמוק בקרב כל בני המשפחה ובטח אם בתמונה יש ילדים ואין זה משנה מה גילם.
מרבית מהזוגות, בוחרים ובצדק להיעזר בשרותיו של עורך דין פלילי או בכל עיר בה הם מתגוררים. כל עוד אין בין שני בני הזוג הסכמה הדדית ו/או ויתורים מצד השניים, עלול השבר להעמיק ולהסלים למצבים לא צפויים ופעמים רבות לא הוגנים, בין היתר הגשת תלונת שווא, שתטופל בין היתר בבית המשפט לרבות בית משפט השלום בתל אביב.
תלונות שווא פעמים רבות לא נחשפות ומטופלות בחומרת הדין לרבות הוצאת צו הרחקה כנגד “המתעלל” לכאורה אשר משלם מחיר כבד מאוד ואין ביכולתו להוכיח חפותו.
על מנת שלא להגיע למצבים אלו, חשוב להתנהל בחוכמה בתוך המשבר ולנסות לפתור את המחלוקות ולא להעמיק אותן. פעמים רבות, המלחמה תבוא על חשבון הילדים ותפגע בין היתר במשמורות המוענקות על פי חוק להורים.
התייחסות החוק ביחס לאלימות המילולית
בהתאם לחוק, קיים שוני בין אלימות מילולית לפיזית. כל עוד קיימים איומים כנגד אדם, ניתן לפנות למשטרת ישראל ובמידת הצורך וכל עוד זוהתה מסוכנות מצד “המאיים”, תפעל משטרת ישראל בהתאם על מנת להגן על המתלוננת. איומים מהווים עבירה פלילית לכל דבר ועניין.
במידה וישנה אלימות מילולית אשר מסתכמת בקללות בלבד (אלימות חמורה בהחלט), המשטרה ברוב המקרים תבחר, שלא לטפל בעניין אך המתלונן/ת יכולים בהחלט לגשת אל בית המשפט ולבקש צו הגנה. חשוב להבין כי כל עוד מתקיימת אלימות במשפחה (בין בני זוג, הורים וילדים ילדים והורים ובכלל), יש לטפל בנושא בהתאם ולהגן על המתלוננים, ביד חזקה ובהתאם לחוק.
אלימות במשפחה היא בהחלט נושא חשוב שיש לתת עליו את הדין בכל נקודת זמן והעיקר לעצור את הסטטיסטיקה ולמזער את תופעת האלימות במשפחה אשר גובה לעיתים קורבנות, המשלמים את המחיר בחייהם.
