תפריט

עבריינות נוער - פשע פלילי או משובת נעורים

איך מתייחס החוק לעבריינות נוער ומה הוא גיל האחריות הפלילית?

עבריינות נוער, המבוצעת בידי קטינים מתחת לגיל 18, זוכה ליחס מיוחד מצד רשויות החקיקה והאכיפה, וזאת מתוך הבנה שגיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה שבה אישיותו של הנער הצעיר איננה מגובשת עדיין, הוא נתון ללחצים רבים וקל להשפיע עליו ולתמרן אותו באופן שיפגום בשיקול דעתו. כמו כן, ההנחה היא שאדם שהידרדר לכדי ביצוע עבירה פלילית בהיותו צעיר, גדולים סיכוייו להשתקם ולחזור למוטב בעזרת טיפול וסיוע נכון של המערכת.

בתקופה שבה יותר ויותר בני נוער מעורבים בתקריות פליליות – ובפרט בעבירות אלימות – ונחשפים להליכים פליליים, חשוב להבין מהי תפיסת החוק לגבי האחריות הפלילית של בני נוער, ומהן דרכי ההתמודדות, האכיפה והענישה הייחודיות הננקטות במקרים כאלה.

 

גיל האחריות הפלילית

גיל האחריות הפלילית בישראל, כפי שנקבע בחוק העונשין, הוא 12 שנים. משמעות הדבר היא שקטין מתחת לגיל 12 שהיה מעורב בעבירה, חמורה ככל שתהיה – לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום או לפתוח נגדו בהליכים פליליים, והוא פטור מענישה. עם זאת, יש לציין שעל אף שהחוק בישראל אינו מטיל על הורים לקטינים אחריות פלילית למעשי ילדיהם, ההורים עלולים להיענש בעקיפין, למשל על ידי תשלום פיצויים לנפגעי העבירה או חיוב בהוצאות משפט.

קטין שגילו הוא 12-18 נחשב ל"קטין בר עונשין", כלומר הוא נושא באחריות פלילית, אך החוק מתייחס אליו באופן שונה מאשר לנאשם בגיר.

 

זכויות הקטין בהליך הפלילי

עבריינות נוערלצורך הטיפול בסוגייה הרגישה של עבריינות נוער, נחקק חוק מיוחד בשם חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971. החוק מסדיר את הזכויות הייחודיות העומדות לקטין החשוד בפלילים בכל שלב משלבי ההליך, מתחילתו ועד סופו, מתוך ידיעה שהמפגש עם רשויות האכיפה, ובפרט אם מדובר במפגש ראשון, עלול להיות קשה, מפחיד ואף טראומטי עבור נער או נערה צעירים. בנוסף לכך, חוסר הניסיון של החשוד והפער הגדול ביחסי הכוחות בינו לבין אנשי המשטרה חושפים אותו לפגיעה בזכויותיו ולעיוות של ההליך הפלילי. לכן קובע החוק שורה של צעדים מיוחדים שיש לנקוט במקרה של חשוד שטרם מלאו לו 18 שנים.

כך למשל, מעצר קטינים מתבצע בכפוף למגבלות חמורות: אסור לעצור קטין בבית הספר שבו הוא לומד, במקום עבודתו, או במקום מפגש לנוער; על המעצר להתבצע בשעות היום, על ידי עובדי נוער בלבוש אזרחי, וברכב שאינו נושא סממנים משטרתיים; השוטרים יימנעו מלכבול או לאזוק את הקטין, ויימנעו ככל האפשר מלעורר תשומת לב סביב פעולת המעצר. הנחיות דומות קיימות לגבי חיפוש על קטינים. זימון הקטין לחקירה ייעשה באמצעות הוריו, ובמקרה של קטין עד גיל 14, גם החקירה עצמה תיעשה בנוכחות הורה, ובחדר נפרד מחדרי החקירות של עצורים בגירים.

משך תקופת המעצר גם הוא מוגבל: קטינים מתחת לגיל 14 ישוחררו לאחר 12 שעות, אלא אם ניתן בעניינם צו שופט; קטין מעל גיל 14 שעצור בלא צו שופט ישוחרר לאחר 24 שעות. כמו כן, ניתן להאריך את מעצרו למשך 10 ימים רצופים, ולמשך 20 יום במצטבר (לעומת 15 ימים רצופים ו-30 יום במצטבר במעצר של בגיר). כמו כן, על הקטינים להיות מוחזקים באגף נפרד בבית המעצר.

יש להדגיש שהטיפול המשטרתי בקטינים נעשה במסגרת יחידות נוער מיוחדות, ועל ידי שוטרים שעברו הכשרה מיוחדת ומשמשים כחוקרי נוער. רק לשוטרי יחידת הנוער מותר לחקור קטינים, ובמקרה של קטינים מתחת לגיל 14 החשודים בעבירות מסוימות, יש לחקור אותם באמצעות חוקרי ילדים, שאינם שוטרים אלא עובדים סוציאליים הפועלים במסגרת שירות המבחן לנוער. שירות המבחן לנוער כולל גם פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים, שתפקידם ללוות ולסייע לקטין לאורך כל שלבי החקירה וההליך הפלילי, וכן במהלך ריצוי העונש או השהות במסגרת השיקומית.

 

שפיטה וענישה בעבריינות נוער

גם כאשר מוחלט להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין קטין החשוד בפלילים, הגישה של מערכת המשפט נוטה לשים דגש על הפן החינוכי והשיקומי, ולא על הפן הענישתי, כפי שמקובל במקרה של נאשם בגיר.

קטינים נשפטים בבית משפט מיוחד לנוער, על ידי שופטי נוער, שעברו הכשרה ייחודית לנושא. השופטים פועלים תחת ההנחיה, שנגזרת מחוק הנוער, להימנע ככל האפשר מחלופת ענישה שכרוכה בשלילת חירות, ולהעדיף חלופות אחרות, טיפוליות-שיקומיות, תוך התחשבות במשתנים כמו חומרת העבירה, גילו של הקטין והרקע האישי והסביבתי שלו. כך למשל, השופט יכול לדרוש מהוריו של הקטין התחייבות לכך שיימנע בעתיד מפעילות פלילית, עם או בלי ערבויות כספיות; לחייב את הורי הקטין בתשלום קנס או פיצויים; להעמיד את הקטין תחת פיקוחו של קצין מבחן; לחייב את הקטין לבקר במעון פתוח; או לצוות על החזקתו במעון סגור. כמו כן, במקרים קיצוניים, עשוי בית המשפט, בהמלצת רשויות הרווחה, להכריז על הקטין כ"קטין נזקק", ובעקבות זאת להגביל את סמכות ההורים ולמנות לקטין אפוטרופוס נוסף או חלופי. אם הקטין הוא מעל גיל 14, ניתן לגזור עליו עונש מאסר, אך גם במקרה כזה הנטייה היא להקל בעונש ככל האפשר ולהפנות את הקטין, בנוסף לכך, למסגרת טיפולית שתסייע לו להשתקם ותרחיק אותו ממעגל האלימות והפשע.

לסיום יש לציין, שעל אף שהחוק מציב סייגים נוקשים בכל הנוגע לאכיפה ולטיפול בקטינים, מחסור במשאבים ותנאים שנוצרים בשטח גורמים לכך שהוראות החוק, פעמים רבות, לא מקוימות. כך קורה למשל לעתים קרובות שקטינים נעצרים ונחקרים בשעות הלילה ולא בשעות היום כפי שמורה החוק, ועל ידי שוטרים רגילים במקום עובדי נוער, וכן שמופעלים בחקירה אמצעי לחץ שאסורים על פי החוק. חשוב להדגיש שכל הפרה כזאת של סעיפים שונים בחוק מטילה פגם בהליך הפלילי, ועשויה להביא לביטול של סעיפי אישום ואף של כתב האישום כולו. יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בעל ניסיון ומומחיות בנושא, על מנת לוודא שזכויותיו של הקטין במעצר, בחקירה ובבית המשפט נשמרות במלואן, ולמזער את הנזק שעלול להיגרם לו, הן במישור הפלילי והן במישור האישי והחברתי.

 

עורך דין פלילי אלון ארז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203