בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה: מהי אחריות ההורים לעבירות שביצעו ילדיהם?

ילדים לא צריכים לשלם על חטאי ההורים, אבל ההורים עלולים לשלם על חטאי הילדים; ואם חטאי הילדים גורמים לנזק של ממש – ההורים עלולים לשלם הרבה.

בימים שבהם מהדורות החדשות מוצפות בסיפורים על ילדים ובני נוער שמסתבכים בקטטות, עבירות מין, עבריינות רשת, ונדליזם ועוד, חשוב לדעת שלמעשים כאלה יש השלכות לא רק על עתיד הילדים, אלא גם על ההווה של הוריהם.

האם קטינים נושאים באחריות פלילית לעבירות שביצעו?

גיל האחריות הפלילית בישראל, כפי שנקבע בחוק העונשין, הוא 12 שנים, משמע – קטינים מתחת לגיל 12 שביצעו עבירה פלילית לא יוכלו לעמוד לדין בשל כך, אלא יטופלו על ידי רשויות הרווחה.

קטינים בין הגילאים 12-18 יוכלו לעמוד לדין, תחת מגבלות שונות, בהתאם לגילם: תקופת התיישנות מקוצרת, תקופות מעצר ומאסר מוגבלות, פיקוח וליווי של גורמי הרווחה וכיו"ב.

כמו כן, קטינים שטרם הגיעו לגיל 18 נשפטים בבית משפט לנוער, על ידי שופטים שעברו הכשרה מיוחדת בנושא, וגם העונשים שנגזרים עליהם הם לרוב מופחתים ומלווים בצעדים שיקומיים וטיפוליים, שמטרתם לסייע להם לחזור למסלול תקין ולהפוך לאזרחים נורמטיביים.

ומה לגבי אחריות נזיקית?

במקביל למסלול הפלילי, שכאמור כלל אינו רלוונטי ככל שמבצע העבירה הוא קטין מתחת לגיל 12, קיים המסלול האזרחי-נזיקי.

ילדים או בני נוער שביצעו עבירה שגרמה נזק לאדם או לרכוש עלולים לחשוף את הוריהם לתביעה נזיקית מצד הנפגעים, שבסופה, אם יימצאו אחראים, יחויבו לשלם סכומים לא מבוטלים בפיצויים.

תביעה כזו יכולה לבוא על רקע מגוון גדול של תקריות ונזקים, בין אם נגרמו בזדון או בשוגג: החל מתאונת אופניים, דרך נפילה של ילדה בבית של חברתה, ועד השחתת רכוש בית הספר או מעורבות בקטטה אלימה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, המפרט את חובותיהם של הורים כלפי ילדיהם, אינו עוסק באופן ישיר בנושא האחריות המשפטית של ההורים במקרה שילדיהם עוברים על החוק, ומסתפק בקביעה כללית בדבר הצורך לחנך ולפקח על התנהגות הילדים "ברמה סבירה".

מכאן שלבית המשפט יש מרחב תמרון גדול בבואו לקבוע האם ובאיזו מידה ההורים נושאים באחריות להתנהגות ילדיהם הקטינים בכל מקרה ומקרה.

הפסיקה בתביעות נזיקין משתנה, אם כן, בהתאם לנסיבות. בית המשפט יבחן האם ההורים הקפידו במידה סבירה לדעת מה ילדיהם עושים גם בשעה שאינם נמצאים במחיצתם, והאם הזהירו אותם לגבי התנהגות אסורה.

בית המשפט יבדוק גם האם ההורים התאימו את רמת הפיקוח וההשגחה על הילדים למצב הנתון – ככל שהמצב טומן בחובו יותר סיכונים, כך נדרש פיקוח צמוד יותר.

כמו כן, יש להבחין בין אחריות שבמעשה, הנובעת ממצב שבו ההורה עודד או יזם את הפעילות העבריינית, לבין אחריות שבמחדל, במקרה שההורה לא מנע מהילד לבצע את העבירה.

כל אחד מהמשתנים הללו, וכן גורמים נוספים, עשויים להשפיע על החלטת בית המשפט האם לחייב את הורי הילד בפיצויים, ובאיזה סכום.

הכוכב העולה: תביעות לשון הרע

תחום חדש יחסית שבו עלולים ילדים והורים למצוא את עצמם נקלעים לתסבוכת משפטית בימים אלה הוא, איך לא, העולם הווירטואלי.

רבות כבר נכתב על הסכנות הרבות והנזקים החברתיים של תופעות כמו בריונות רשת, הצקות בפייסבוק, שיתוף תמונות וסרטונים מבזים, וכן הלאה.

עם זאת, עדיין נראה שמרבית ההורים לא לוקחים בחשבון שלפגיעה שילדיהם עלולים לגרום לאחרים על ידי שימוש הרסני בנפלאות האינטרנט, יכולות להיות גם השלכות משפטיות.

שיתוף מידע שקרי או פוגעני ברשתות החברתיות – אפילו אם לא נעשה בצורה המונית אלא רק עם אדם אחד או שניים – נחשב לפרסום לשון הרע לכל דבר, המהווה עוולה אזרחית שדינה תשלום פיצויים של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק; אם ניתן להוכיח שנגרם נזק, הסכום עלול לגדול בצורה משמעותית.

ואם לא די בכך – פרסום לשון הרע ייחשב בתנאים מסוימים גם לעבירה פלילית, שדינה עד שנת מאסר.

לסיכום, למרות שלא מדובר עדיין בתופעה נפוצה, בהחלט ניתן לחייב הורים באחריות על עבירות ונזקים שגרמו ילדיהם הקטינים, בין אם עברו את גיל האחריות הפלילית ובין אם לא.

אמנם החוק אינו מפורש בנושא זה, כך שההורים לא נחשבים אוטומטית לאחראים על מעשי ילדיהם; אך עם השימוש הגובר של ילדים ונוער באמצעי הטכנולוגיה מחד, ומגמת העלייה בתחום התביעות האזרחיות ותביעות לשון הרע מאידך, יתכן שנראה בשנים הקרובות יותר ויותר מקרים כאלה.

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.