זמין 24 שעות ביממה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חיפוש…

צו הרחקה

צו הרחקה הינו שם כללי לצווים שונים שנועדו להגן על אדם בודד, עסק, מוסד, ואף הציבור הרחב כולו, מפני אדם בעייתי שמתנהג כלפיהם באלימות (פיזית, נפשית, ואף מינית), או מטריד ומציק להם, וזאת על ידי הרחקתו מהם. כלומר, מטרת הצו הינה להרחיק את הגורם הבעייתי מהקורבן שלו, וזאת על מנת להבטיח את שלומו של הקורבן, ולמנוע מהגורם הבעייתי לפגוע בו.

מהו צו הרחקה?

צו הרחקה מתייחס למספר צווים בעלי מטרה משפטית אחת עיקרית: להגן על אדם בודד, להגן על עסק, מוסד או אפילו על ציבור מסויים, מפני אדם בעייתי, הנוהג בהם באופן שאיננו ראוי – באלימות פיזית, נפשית או מינית, או מטריד אותם או מציק להם. את ההגנה הזו משיגים באמצעות צווים אלו, הדואגים להבטיח את שלומם של הנפגעים, או העשויים להיפגע מאותו גורם בעייתי.

כיום קיימים שלושה סוגי צווי הרחקה: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת, וצו הרחקה בעילת מדור שקט, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.

ניתן להגיש את הבקשה לקבלת הצו בכל מיני נסיבות שבהן יש צורך להגן על הקורבן מפני הגורם הבעייתי, ולרבות במקרים בעייתיים שמתרחשים בתוך המשפחה, בקרב שכנים, בעלי עסקים, וכדומה.

על מנת לשפר את הסיכויים לקבלת צו הרחקה, מומלץ להגיש את הבקשה לקבלתו באמצעות עורך דין פלילי.

מתי יש צורך בו?

ישנם שלושה סוגים של צווי הרחקה, כאשר כל אחד מהם ניתן בנסיבות אחרות. הראשון הוא צו למניעת אלימות במשפחה, השני צו למניעת הטרדה מאיימת ואילו השלישי צו הרחקה בעילת מדור שקט. באמצעות אחד משלושת צווי הרחקה אלה אפשר להגן על הקורבנות, למנוע את פגיעתם החוזרת או זו שצפויה להיות.

עבור אילו מקרים ניתן להוציא צווי הרחקה?

צווי הרחקה, כאמור, ניתנים במספר מצבים. צו ההרחקה הראשון ניתן במקרים של אלימות במשפחה. באמצעות צו זה מגנים על האישה, הגבר או על הילדים עצמם מפני פגיעה פיזית, נפשית או מינית ואפילו מפני איומים לעשות זאת. באמצעות צו ההרחקה שניתן להוציא דרך עורך דין אלימות במשפחה, וכפי שמשתמע מעצם שמו, מרחיקים את אותו גורם מאיים ופוגע באופן מיידי ומגנים על הקורבן.

צו הרחקה נוסף ניתן במקרים של איומים. כאשר אדם מסוים נוהג לאיים על אחר, ניתן להוציא נגדו צו להרחקה. צו שניתן במצבים של הטרדה מאיימת מתייחס למקרים בהם אדם מסוים מנסה להטריד אדם אחר או לאיים עליו, כאשר הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו מעקב אחר הקורבן, פגיעה ברכושו, פגיעה בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו, יצירת קשר עמו ועוד.

דוגמאות להוצאת צו הרחקה

יש אינספור של דוגמאות שיכולות להמחיש את הצורך בהוצאת צו עבור הרחקה ואת היותו אמצעי למניעת הטרדה נקודתית עכשווית, או כזו שצפויה בעתיד. אחת הדוגמאות היותר נפוצות לצערנו בישראל קשורה בהטרדה של שכנים.

לא אחת קורה כי שכן פועל באופן מטריד, פוגע במרחב הפרטי שלנו, מאיים עלינו או על בני המשפחה שלנו ואפילו מאיים, שכן ההתנהלות שלנו איננה מוצאת חן בעיניו. כדי להפסיק התנהגות מטרידה זו ולוודא שהוא אכן שומר מאיתנו מרחק, אפשר לשקול הוצאת צו הרחקה.

כפי שציינו מעלה גם מקרים של אלימות במשפחה הם סיבה להוצאת צו עבור הרחקה כלפי הפוגע עצמו וגם זה קורה לצערנו לא מעט. זה יכול לקרות במסגרת משפחתית מצומצמת, אז האב או האם מכים את הילדים, למשל, וזה יכול גם להיות במסגרת המשפחתית המורחבת יותר.

אגב, זו לא מוכרחה להיות בהכרח אלימות פיזית. גם אלימות נפשית נכנסת לקטגוריה זו וכמובן גם אלימות מינית. מצבים של בני זוג שאינם נשואים, כאשר אחד מאיים על השני או אפילו פוגע בו פיזית ייחשבו כפגיעה של ממש והטרדה המצדיקה הוצאת צו הרחקה.

באילו מצבים לא מומלץ להוציא צו הרחקה?

ישנם מספר מצבים שאינם מצדיקים הוצאת צו הרחקה וחשוב מאד לקחת זאת בחשבון לפני שפונים לערכאות משפטיות ומערבים עורך דין. כאשר המבקש להוציא צו הרחקה יודע בסתר ליבו שמדובר בתלונת שווא לא כדאי לבקש את הצו, שכן מדובר בתלונה כוזבת, הנחשבת על פי החוק לעבירה פלילית לכל דבר.

מי שעושה זאת צפוי לקבל עד חמש שנות מאסר. מעבר לכך, התנהלות שכזו מצדיקה, מצדו השני של המתרס, הגשת תביעת דיבה אזרחית. תלונות סרק נפוצות מאד במסגרת הליכי גירושין והן יכולות לפגוע קשות באדם שנגדו מוגשת התלונה. זו יכולה להיות פגיעה נפשית, כלכלית ואפילו פגיעה בילדים.

הבקשה המבוססת על תלונת סרק שכזו יכולה גם לגרום לנזק טקטי, שכן היא מאפשרת לצד שנגדו הוגשה התלונה והבקשה להוצאת צו הרחקה לחקור את הצד המגיש בשלבים מוקדמים מאד ולהשתמש בחקירה זו, כנגדו, בהליך הגירושין עצמו. ובל נשכח את הנזק הרגשי וארוך הטווח הנלווה לכל זה, נזק שקשה מאד לתקן.

אילו חוקים עוסקים בצווי הרחקה?

ישנם שני חוקים, להם ישנה רלוונטיות לצווי הרחקה: הראשון הוא החוק למניעת אלימות במשפחה משנת 1991 (סעיף 2א’), ואילו השני הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת משנת 2001 (סעיף 2א’). החוק הראשון, הנוגע לסכסוכים בין בני משפחה, מקנה הן לבית משפט השלום והן לבית המשפט לענייני משפחה (לאחד מהם) את הסמכות להורות על מתן צו הרחקה במידה וישנו חשש לאיום, להטרדה או להטלת פחד.

מטרתו של החוק היא להגן על בני המשפחה, בשעה שהם חשים מאוימים או במידה והם אכן מאוימים בפועל על ידי אחד/או יותר מבני המשפחה. בן משפחה, על פי חוק זה, יכול להיות הורה, אח, בן ועוד. החוק למניעת הטרדה מאיימת איננו מתמקד בבני משפחה, אלא מתייחס לכלל האוכלוסייה.

בדומה לחוק הראשון, גם הוא מסמיך את בית משפט השלום לתת צו הרחקה במקרים של הטרדה מאיימת, כאשר ניתן להוכיח כי אדם מסוים נוהג באיומים או באלימות כלפי מי שמבקש את הוצאת הצו. תוקפם של צווי ההרחקה הנוגעים לחוקים אלה הינו בין שלושה חודשים לחצי שנה, עם אפשרות להאריך אותם לתקופה מקסימאלית של שנה.

כיצד ניתן להוציא צו הרחקה?

כדי להוציא צו הרחקה יש לפנות באופן הבא: ראשית סיוע של עורך דין על מנת לבחון את המקרה ואת אופן ההתנהלות המתאים. והיה והוחלט על הוצאת צו הרחקה, את הבקשה לקבלתו יש להגיש בפני בית משפט השלום.

אם הקורבן הינו בן משפחתו של המטריד, את הבקשה לצו הרחקה יש להגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה ובפני בית הדין הרבני. במקרים בהם הקורבן או המטריד הינם קטינים, ניתן להגיש את הבקשה להוצאת צו הרחקה בפני בית משפט לנוער.

צו הרחקה

מה קורה כאשר מפרים צו הרחקה

לרשותו של בית המשפט לא מעט סמכויות, לרבות להורות לאדם כלשהו שלא לפעול בדרך מסוימת. המשמעות לכך בפועל היא כפיה עליו, באמצעות צו, שלא לפעול באותה הדרך. במקרים בהם אדם מפר את הצו הנ”ל, הרי שמדובר בעבירה פלילית לכל דבר.

ולכן, כשאדם מפר צו הרחקה הוא מבצע עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, שעונשה, על פי סעיף 287 לחוק העונשין, הוא שנתיים מאסר. במידה וזוהי הפרה של צו שהוצא כדי להגן על אדם אחר (על גופו או על חייו), הרי שזוהי עבירה חמורה עוד יותר, שעונשה הוא 4 שנות מאסר. משנתפס אדם מפר את הצו הזה הוא יכול להיעצר בשנית וגם להיכלא עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו.

הדבר נכון הן לצו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה והן לצר הרחקה שניתן במסגרת הליכי בקשה לצווי הרחקה ואף להחלטות במסגרת הליכי מעצר בבתי המשפט.

האם ניתן לערער על מתן או אי מתן צו הרחקה?

התשובה היא חד משמעית – כן. כל החלטה שהיא, בין אם של בית המשפט לענייני משפחה ובין אם של בית משפט השלום, הקשורה למתן או אי מתן צו להרחקה, נתונה לערעור. את הערעור הזה יש להגיש לבית המשפט המחוזי.

מה לעשות אם קיבלתי צו להרחקה?

אם קיבלתם צו, עליכם לפנות לשירותיו של עורך דין. מטרתו של צו ההרחקה הזה היא להרחיק אתכם מאדם מסוים ולא לאפשר לכם להתקרב אליו בהווה וגם בעתיד. הסיבות לכך יכולות להיות שונות וחשוב להיעזר באיש מקצוע בתחום המשפטי על מנת לבחון את המקרה לעומק ואת הסיבה בגינה הוצא נגדכם צו כזה.

מה עושים בסיטואציות מורכבות יותר?

במידה ומדובר בסיטואציה שקשורה לתקיפה/הטרדה מינית, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין עבירות מין, לפי הצורך ונסיבות העניין.

מנגד, יש להיזהר גם מפני מקרים בהם הבקשה למתן הצו מוגשת שלא בתום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, וזאת על מנת לפגוע שלא כדין באדם שלגביו הוגשה הבקשה (ולדוגמא, במסגרת סכסוכי גירושין מכוערים ונקמניים).

גם במקרה כזה מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי במרכז או מאזור מגוריכם, לרבות עו”ד שמנוסה ובקיא בחקירות משטרה, וזאת כדי להתגונן מפני צו כזה ולמנוע את הוצאתו מלכתחילה או לפחות להביא לביטולו בדיעבד.

במקרים מסויימים אף ניתן לחייב צד שהגיש בקשת סרק קנטרנית לקבלת צו הרחקה בתשלום הוצאות ובתשלום פיצויים לנפגע ממנה.

מהו צו ההגנה למניעת אלימות במשפחה?

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה הינו צו שנועד למנוע מאדם לפגוע (באופן פיזי, נפשי, או מיני) או לאיים על בני משפחתו, ולהרחיק אותו מהם ומסביבתם באופן מיידי, וזאת בהתאם לסעיף 2(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991.

במסגרת צו זה, בית המשפט רשאי לאסור על הגורם הבעייתי להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, וזאת גם אם יש לו זכות כלשהי בה; להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, ועוד.

ההגדרה של מי נחשב ל-“בן משפחה” כאמור בסעיף 1 לחוק הינה הגדרה רחבה למדי, אם כי בפועל הצו מוצא בדרך כלל לפי בקשת אשה כלפי בעלה, בהווה או לשעבר (כלומר, הגרוש שלה), וזאת על מנת להגן עליה ו/או על ילדיהם המשותפים מפניו.

כיצד להגיש צו הגנה למניעת אלימות?

את הבקשה לקבלת צו הגנה למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש בפני בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני.

הגורם שרשאי להגיש בקשה זו הינו בן המשפחה הנפגע, או היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או על פי חוק ההגנה על חוסים.

במידה והצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, וללא נוכחות הגורם המטריד, תוקפו של הצו הינו ל-7 ימים בלבד, במהלכם יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים. לאחר מכן בית המשפט רשאי להאריך אותו לתקופה של עד 3 חודשים, ולאחר מכן ניתן להאריכו שוב, בתנאי שהתקופה הכוללת של תוקף הצו לא תעלה על 6 חודשים.

האם ניתן להאריך את הצו במקרים חריגים?

במקרים חריגים, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת של שנה אחת, ואף שנתיים, בכפוף לנימוקים מיוחדים שיירשמו.

במידה והגורם הבעייתי הפר את הצו, ניתן להתלונן כלפיו במשטרה, שרשאית לעצור אותו וכן להגיש כתב אישום כנגדו.

צו הרחקה בית משפט

מהו צו למניעת הטרדה מאיימת?

צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו שנועד למנוע מאדם להטריד אדם אחר בכל דרך שהיא, או לאיים עליו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו, או גופו של האדם האחר, וזאת כאמור בסעיף 2 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ההטרדה המאיימת יכולה להתבטא בכל מיני דרכים, ולרבות על ידי מעקב אחר קורבן העבירה, פגישה ברכושו, שמו הטוב, חופש התנועה שלו, יצירת קשר עמו, ועוד.

במסגרת צו זה בית המשפט רשאי לאסור על המטריד להמשיך ולהטריד את הקורבן, ואף להימצא במרחק מסוים ממנו.

כיצד להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה?

את הבקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן להגיש בפני בית משפט השלום. במידה והקורבן הוא בן משפחה של המטריד, ניתן להגישה גם בפני בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

במידה והקורבן או המטריד הינו קטין שבית משפט לנוער דן בעניינו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ניתן להגישה גם בפני בית משפט לנוער.

הגורם שרשאי להגיש בקשה לקבלת צו זה הינו בן המשפחה הנפגע, או היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

 מהו תוקף צו ההרחקה?

במידה והצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, וללא נוכחות הגורם הבעייתי, תוקפו של הצו הינו ל-7 ימים בלבד, במהלכם יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים. לאחר מכן בית המשפט רשאי להאריך אותו לתקופה של עד 3 חודשים, ולאחר מכן ניתן להאריכו שוב, בתנאי שהתקופה הכוללת של תוקף הצו לא תעלה על 6 חודשים.

האם ניתן להאריך את הצו למניעת הטרדה במקרים חריגים?

במקרים חריגים, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת של שנה אחת, ואף שנתיים, בכפוף לנימוקים מיוחדים שיירשמו.

במידה והגורם הבעייתי הפר את הצו, ניתן להתלונן כלפיו במשטרה, שרשאית לעצור אותו וכן להגיש כתב אישום כנגדו.

מהו צו להרחקה בעילת מדור שקט?

בניגוד לשני הצווים הקודמים, צו הרחקת אדם בעילת מדור שקט, אינו צו שנוצר במסגרת החוק, אלא צו שהינו יציר הפסיקה. צו זה נועד לאסור כניסה של בעל שמתנהג באלימות פיזית/מילולית קשה כלפי אשתו וילדיהם מלהיכנס לביתם המשותף, ולהפר את שלוותם וזכותם למדור שקט ורגוע.

במידה שבית המשפט ימצא שיש מקום לתת צו הרחקה, הצו יינתן לתקופה קצובה, ומקסימום לשנה. יחד עם זאת, במקרים חמורים במיוחד, שבהם לא נראה שבן המשפחה הבעייתי יחדל מלהיות אלים, ניתן להוציא צו הרחקה בלתי מוגבל בזמן.

מדוע כדאי להיעזר בעו”ד אלון ארז?

זקוקים לשירותיו של עורך דין מקצועי, מנוסה ומיומן לצורך הוצאת צו הרחקה או במקרה שהוצא נגדכם צו כזה? עורך הדין אלון ארז הוא הכתובת הנכונה לפנות אליה. אלון ארז, חבר בלשכת עורכי הדין מאז שנת 2008, מביא איתו ניסיון של שנים בתחום והיכרות רבה מאד עם כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות לנושא צווי הרחקה. לקבלת פרטים אודות שירותים משפטיים אלה ומענה לשאלות נוספות, מוזמנים ליצור קשר בטלפון 050-736-8203

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: