עורך דין צבאי

אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של משרד עורכי דין אלון ארז הוא תחום המשפט הצבאי.

עורך דין לענייני צבא אלון ארז מייצג במקצועיות חיילים המואשמים עבירות סמים בצבא, עריקות, נפקדות, השתמטות, עבירות משמעת או עבירות צבאיות אחרות. זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

אלון ארז - עו"ד צבאי

עו"ד צבאי אלון ארז בעל אישור מטעם הועדה לאישור סנגורים צבאיים של בית המשפט העליון, לשמש כסנגור צבאי של חיילים, קצינים ואנשי קבע בפני בתי הדין הצבאיים ובפני ועדות וגורמים נוספים בצה"ל.

עורך דין צבאי אלון ארז בעל ניסיון רב בייצוג בעבירות פליליות ייחודיות לצבא כגון עריקות, סירוב למתן שתן, עבירות בנשק וכו'.

עורך הדין ארז מתמחה גם בעבירות הפליליות הקלאסיות כגון, עבירות סמים, רכוש, אלימות, תעבורה וכו', אשר גם בהן יכול כל חייל ואיש קבע להיות חשוד ולהיחקר על ידי מצ"ח או אף להיות מואשם בהן ולהישפט בבתי הדין הצבאיים.

כמו כן, לאלון ארז ידע רב בהליכי קבלת פטור משירות, גם לפני הגיוס וגם במהלכו, תוך עבודה בשיתוף פעולה עם מומחים מתחומי בריאות הנפש ורווחה, רופאים ועובדים סוציאליים.

לאור המורכבות והייחודיות של המשפט הצבאי הפלילי, מומלץ לחייל הזקוק לייעוץ וייצוג בתחום המשפט הצבאי לשכור את שירותיו של עורך דין צבאי מקצוען ובעל ניסיון משפטי הן בתחום המשפט הצבאי והן בתחום המשפט הפלילי.


על מנת להכיר את תפקידו של עורך הדין הצבאי ואת סביבת עבודתו, יש להכיר את מערכת המשפט הצבאית, כגוף המותאם למערכת הצבאית עם המאפיינים המייחדים אותה.

ללמדנו, כי במאמר זה נציג: מהי מערכת המשפט הצבאית על כל היבטיה, מיהם עורכי דין צבאיים ויתרונותיהם, מה תפקידה של משטרה צבאית חוקרת, מתי יינתן פטור מהצבא ומשירות המילואים וכן נושאים נוספים שבהם מתעסק עורך דין צבאי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, אולם כמובן שאין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני צבא.

מערכת המשפט הצבאית:

חוק השיפוט הצבאי:

החוק המקנה את הסמכות לקיום מערכת משפטית אשר מותאמת לצבא, הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי").

למעשה, חוק זה מכיל עשרה חלקים המתארים את כלל הסמכויות הניתנות במערכת זו, את העבירות הייעודיות לצבא וכן את העונשים הצפויים על ביצוע העבירות.

להלן חלקי חוק השיפוט הצבאי:

  • עקרונות כלליים
  • עבירות ועונשים
  • דין משמעתי
  • המוסדות המשפטיים
  • הליכי שפיטה
  • בית דין שדה
  • דיני ראיות
  • ביצוע פסקי דין
  • עבירות מיוחדות והוראות שונות.

חוק זה חל על אלו המצוינים בחלקו הראשון של חוק השיפוט הצבאי, לרבות חייל בשירות סדיר, במילואים (מי שמוגדר ככזה, לרבות מתנדב) ומי שאינו בשירות מילואים (זאת בשים לב לסייגים אשר קבועים בסעיף 11), מי אשר בעת העבירה הוגדר כחייל (כאשר ישנו סייג אודות האמור, לפי סעיף 6 לחוק), מי שנתון במסגרת הצבא – אם נמסר לו נשק מטעם הצבא, אסיר בכלא צבאי או אזרח עובד צה"ל וכן שבויי מלחמה.

הליך המשפט הצבאי:

המשפט הצבאי הינו הליך פלילי ברובו. הליך המשפט הצבאי זהה ברובו להליך השפיטה הפלילי, למרות שמדובר בגופים שונים, כאשר הליך השפיטה הצבאי תואם לארגון ההיררכי שבו נמצא.

ראשית, תלונה תתקבל במשטרה צבאית חוקרת, המוכרת כמצ"ח. יש לציין כי מצ"ח תוכל לפתוח בחקירה עצמאית, אם יעלה חשש לביצוע עבירה במסגרת הצבאית.

לאחר הגשת התלונה ו/או פתיחת החקירה, ככל הנראה יזומן החשוד לבירור, הליך שעליו נרחיב בהמשך.

בסיום החקירה, מצ"ח תעביר את מסקנותיה לפרקליטות לצבאית, במידה ומבחינתה קיימות ראיות מספקות.

בפרקליטות הצבאית יקבלו את ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לא, בהתאם להמלצת מצ"ח ובהתאם לחומר הראייתי המצורף בתיק (כזה המאפשר את הרשעת החשוד).

במידה ויוגש כתב אישום, ינוהל ההליך בבית הדין הצבאי, בהליך פלילי הזהה להליך הפלילי האזרחי.

הענישה בהליך הצבאי (לפי מיטב ניסיוננו) חמורה, לעיתים חמורה יותר מאשר במערכת האזרחית, בעבירות זהות.

הענישה יכולה לכלול: מעצר צבאי לטווח ארוך (עם רישום פלילי, כאשר מדובר במעל ל–3 חודשי מאסר), קנסות גבוהים, הדחה מתפקיד, הורדת סיווג ועוד. לכן ממומלץ להיוועץ עם עו"ד צבאי מקצוען ובעל נסיון בתחום המשפט הצבאי.

בתי דין צבאיים:

בתי הדין הצבאיים הינם הערכאות הפועלות בסמכות חוק השיפוט הצבאי ומנהלות את ההליכים הפלילים בצבא.

להלן, הערכאות:

בית הדין הצבאי המחוזי – ערכאה ראשונה, מקבילה לבית משפט השלום בערכאות האזרחיות.

בבית משפט זה, ידונו בכל מי שדרגתו אינה עולה על דרגת סגן אלוף וכן בעבירות שהעונש עליהן אינו עומד על מוות.

בית דין צבאי לערעורים – זוהי ערכאת ערעור. כל ערעור בדבר החלטה בערכאות בית הדין הצבאי המחוזי יועברו לבית דין זה, בזכות.

ייצוג בבית דין צבאי:

כאמור, ההליך הפלילי בערכאות הצבאיות זהה בעקרונותיו להליך האזרחי. אחת הדוגמאות הבולטות היא בדבר זכאות לייצוג בהליכים פליליים, זאת מכוח סעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי.

על פי הסעיף, כל אדם המואשם במערכת המשפט הצבאית, זכאי לייצוג על ידי מי הגורמים הבאים:

סנגוריה צבאית – הסנגוריה הצבאית מעניקה ייצוג משפטי לחיילים העומדים לדין. סנגורים צבאיים הם למעשה חיילים או קצינים, בקבע או במילואים.

עורך דין צבאי – מדובר בעורך דין "פרטי" המאושר להופעה בבתי הדין הצבאיים. על עורך דין לענייני צבא ועורכי דין צבאיים נרחיב בהמשך המאמר. יש לציין כי לבחירתו ישנם יתרונות הנוגעות לבחירתו על ידי המואשם ואף להליכים טרם הגדרת החייל כמואשם.

ייצוג על ידי חייל – כלומר, אדם אחר מייצג את המואשם, לרוב חייל שנכח במקרה ויכול להעיד. כיום, זכות זו הפכה לאות מתה.

מיהו עורך דין צבאי:

עורך דין צבאי הינו בוגר לימודי משפטים, בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין ובעל אישור להופעה בבתי הדין הצבאיים.

את אישור הייצוג, עליו להשיג לאחר הופעה בפני וועדה מטעם הצבא, שם ישבו בעלי התפקידים הבאים:

  • שני נציגים מלשכת עורכי הדין
  • ראש הסנגוריה הציבורית ושופט בית משפט עליון.

בטרם יועלה לוועדה, עברו ייבדק על ידי גורמים ביטחוניים, כדי לאפשר חשיפה למערכת הצבאית.

כל זאת בהתאם לייצוג שאותו עו"ד צבאי עתיד לקבל.

עורכי הדין שיבחרו להגיש את מועמדותם ולעמוד בפני הוועדה, לרוב יעסקו בפלילים, מכיוון שבתחום הצבאי, יש בעיקר צורך בפלילים.

רשימת עורכי הדין המותרים לייצוג בבית הדין הצבאי, תימצא במזכירות הסנגוריה הצבאית ותפורסם מעת לעת באתר האינטרנט.

יתרונות בייצוג על ידי עורך דין צבאי:

ייצוג על ידי עורך דין צבאי יאפשר מגוון רב של יתרונות. ראשית, הבחירה תעשה על ידי החייל, לפי טעמו, התחברותו לעורך הדין, ניסיונו של עו"ד צבאי עם הערכאה האמורה, תחומי העיסוק והצלחתו, בהתאם לסעיפי האישום של החייל ואף המחיר הנדרש על ידי עורך דין לענייני צבא.

כמו כן, יוכל החייל או כל מי שמעוניין בכך, להסתייע בעורכי דין צבאיים, החל משלבי ייעוץ, אם זומן לחקירה במצ"ח או אם חושש שעבר על עבירה צבאית.

מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת):

הכנה לחקירה:

זימון לחקירה על ידי מצ"ח, לרוב ייעשה כאשר המשטרה הצבאית החוקרת, קיבלה תלונה על החשוד או שפתחה בחקירה עצמאית ומצאה ראיות מספקות על מנת לחקור את החשוד.

החל מהשלב הזה, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין צבאי, משום שכל דיבור או מעשה בחדר החקירות, יוכלו להשפיע על ניהול ההליך כולו.

למעשה, משפט או הצהרה של החשוד, יוכלו לקבוע אם התיק ימשיך להגשת כתב אישום או ייסגר.

לצורך ההתנהגות במהלך החקירה ועל מה שיאמר שם, חשוב להתכונן מראש וזאת על ידי עורך דין לענייני צבא הבקיא בהליכים הללו, כאמור עו"ד צבאי.

במהלך חקירה:

לאחר ההכנה לחקירה וכאשר החשוד יודע את הסיבה לחקירתו ומוכן לתת תשובות על החשדות נגדו, עליו לדעת להשתמש בכל זכויותיו, במהלך החקירה.

אחת מאותן הזכויות ואף מהחשובות ביותר, היא הזכות לשתוק.

הדבר מתאפשר לאור פערי כוחות בין החשוד לחוקר, לרוב פערים משפטיים ולכן החשוד יכול להימנע מלמסור גרסה לחוקר, במידה ויש בגרסה כדי להפליל אותו בביצוע עבירה פלילית.

הכנה מקדימה של עורכי דין צבאיים לקראת חקירה והתנהגות רצויה במהלך החקירה, יוכלו להוביל לביטול האישום ואי העברת הראיות לפרקליטות הצבאית.

פטור מצבא:

שירות בצבא הגנה לישראל הינו חובה לאזרחי ישראל, שהגיעו לגיל 18. אף יותר מכך, לא מדובר בחובה חוקית בלבד, אלא בחובה מוסרית.

חובת הגיוס לצבא שקיימת במדינת ישראל, קבועה בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו–1986 (להלן: "חוק הגיוס"). על אף האמור, ישנם מקרים שבהם יינתן פטור לכאלו שאינם יכולים להשתלב במערכת הצבאית, בשל נסיבות כאלו ואחרות.

גם חייל ששירת שירות סדיר, יוכל לקבל פטור ממילואים בתום השירות באמצעות עו"ד צבאי. גם על נושא זה נרחיב בחלק זה.

באילו מקרים יינתן פטור:

להלן, פטורים הניתנים מגיוס כפי שמצויים בחוק הגיוס:

פטור מטעמי בריאות – פטור זה קבוע בסעיף 5 לחוק הגיוס.

על פי האמור באותו הסעיף, פטור מטעם בריאות יינתן בהתאם לוועדה רפואית, אשר תיבחן את מסוגלותו של המועמד לגיוס.

וועדה זו תבדוק את יכולותיו של המועמד, לפי סרגל יכולות המכונה בצבא "פרופיל רפואי".

במידה והמועמד לשירות ביטחון, מצוי בפרופיל המוגדר כנמוך ביותר, כלומר – פרופיל 21, יינתן למועמד פטור משירות הביטחון. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מועמד שלא גויס מטעמים בריאותיים, רשאי כמובן להתנדב לשירות צבאי.

פטור מטעמי נישואים, הריון והורות – בסעיף 39 לחוק הגיוס, מתואר מתן פטור מטעמי נישואין, היריון והורות.

זהו סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים נשואות/הרות/בעלות ילדים בלבד. גבר באותן הסיטואציות האמורות (הורות או נישואין) לא יקבל פטור, אך הצבא יאפשר לו תנאים מיטיבים, כגון יציאות נוחות יותר, תוספת שכר ועוד.

פטור מטעמי הכרה דתית – לפי סעיף 39 לחוק הגיוס, פטור זה יינתן לנשים בלבד, בדומה לפטור הקודם והוא פטור מגדרי.

הפטור יינתן כאשר ההוויה המשפחתית של המועמדת לגיוס היא דתית ולכן גיוס יכול לפגוע בדרך שבה חיה עד היום.

בסעיף 40 לחוק הגיוס, מתואר כיצד יינתן פטור מסוג זה וזאת על ידי הצהרה, שבה מצהירה המועמדת מול שופט או דיין של בית הדין הרבני, כי:

  • הכרתה הדתית מונעת את שירותה
  • היא שומרת כשרות בבית ומחוצה לו
  • איננה נוסעת בשבת.

פטור מטעמי מצפון – מדובר בפטור הניתן על ידי וועדת המצפון של צה"ל.

כמות הפטורים הניתנים מטעם זה אינה גבוהה. על פי פטור זה, צריך מועמד להוכיח כי מבחינה מצפונית ומוסרית, הוא אינו יכול להתגייס לצה"ל.

מדובר בפציפיסטים אשר דרכם שנויה במחלוקת ועולה לכותרות מעת לעת.

פטור עקב הגירה לחוץ לארץ – פטור זה חל על מי שעזב את הארץ, טרם השירות אך לא בגללו.

על פי פטור זה, לא תחול חובת גיוס על מי שעזב את מקום מגוריו בארץ לצמיתות ולפני גיל 16 וזאת על מנת לראות כי ההגירה כנה ואין בה דרך להשתמטות מגיוס.

פטור אוטומטי – פטור זה ניתן לאוכלוסיות מסוימות ומוגדרות במדינת ישראל, אשר חובת הגיוס אינה חלה עליהן, אם כי ניתנת להן הבחירה להתגייס בהתנדבות.

האוכלוסיות הן: ערביי ישראל, בדואים, דרוזים השומרים על צביון דתי, נשים דרוזיות ונשים צ'רקסיות.

פטור ממילואים:

גם לאחר שחרורו של חייל, הוא עתיד למצוא את עצמו "עולה שוב על מדים", במסגרת מילואים, זאת בהתאם לתפקידו בצבא ולצורכי המערכת.

גם למילואים ניתן לזכות בפטור, זאת בהתאם לנסיבות אישיות כדלקמן:

פטור מחמת גיל – זהו פטור אוטומטי הניתן בהתאם לגילו של משרת המילואים. כיום, לאחר ריבוי שינוים בעשור האחרון, עומד הגיל של גברים על 40 לחיילים רגילים, גיל 45 לקצינים וגיל 49 לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון, לדוגמא: מערך רפואה, נהגים ועוד.

יש לציין כי יש כאלו הבוחרים להתנדב לאחר הגיל הנקוב. נשים רווקות המשרתות במילואים, לרוב יזומנו עד גיל 24 (גיל 34 הוא לתפקידים מיוחדים).

פטור מחמת הריון – פטור מגדרי, הניתן לנשים במהלך ההיריון (וגם אחריו).

פטור מחמת אי כשירות רפואית – גם במקרה זה תיערך וועדה רפואית לקביעת פרופיל משרת המילואים, כאשר קבלת פרופיל 21, תמנע המשך שירות מילואים.

פטור מחמת צמצום כוחות המילואים – לצבא אין צורך בכל החיילים העורפיים הקיימים לשירות במילואים, לכן חלקם יקבלו פטור אוטומטי משירות.

פטור מחמת התנהגות רעה וחמורה – חייל שהתנהג בצורה לא ראויה בשירותו, לא יוכל לשרת בשירות מילואים.

עבירות נוספות שבהן מתעסק עורך דין צבאי:

עריקות:

עריקות מהצבא הינה עבירת חמורה בחשיבותה במדרג העבירות הצבאיות.

היא מהווה חלק ממארג של עבירות אשר נקראות "עבירות היעדרות משירות", אשר קבועה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.

על פי הסעיף, כל חייל העונה להגדרה הקבועה בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, חייב להתייצב היכן שהגורם הממונה עליו (והוא גורם צבאי) הורה לו.

החוק כולו יוצר מדרג התלוי בזמן היעדרות, אשר בראשה "עריקות", המוגדרת כהיעדר משירות מ–22 ימים ועד בכלל.

הטרדות מיניות:

קיימת חקיקה הפועלת למניעת הטרדות מיניות, במדינה כולה, בין היתר בצבא.

מדובר בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1988 (להלן: "החוק למניעת הטרדות מיניות").

החוק מגדיר מספר מעשים ואמירות, הנחשבים להטרדה מינית ומהווים עבירה פלילית.

כמו כן, החוק מחייב את כלל הגופים ביישומו, למניעת הטרדות מיניות בצבא.

הטרדה מינית יכולה להיחשב בתור כל אחד מהמעשים הבאים:

  • התייחסות חוזרת הנוגעת למיניות
  • הצעות מיניות חוזרות לאחר שמובע חוסר הסכמה מהצד השני ועוד.

כל אלו, יכולים להוביל למאסר של עד שנתיים.

צבא הגנה לישראל מנסה להילחם בתופעה בקרבו, במיוחד כאשר מעורבים יחסי מרות (יחסי מפקד–פקוד).

עבירות של סמים בצבא:

עבירת הסמים בישראל מתוארת לפרטים בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973 (להלן: "פקודת הסמים").

פקודה זו חלה על כל אזרחי ישראל וביניהם חיילי צבא הגנה לישראל.

בחוק השיפוט הצבאי מעוגנים עונשים אשר תואמים לדין הקבוע בעבירת הסמים, בהתאם לפקודת הסמים.

עם זאת, חשוב לדעת כי האכיפה בצבא קשה יותר וכך גם הענישה. בצבא, אין הבחנה בסוג הסמים הנתפסים וכמותם, בשונה מהמערכת האזרחית, שם, על סמים קלים, יתכן שלא יוגש כתב אישום.

העונשים בגין עבירת הסמים בצבא, הינם:

  • מאסר (כאשר מאסר לתקופה של מעל חודשיים, יגרור אחריו רישום פלילי, התקף גם באזרחותו של החייל)
  • שלילת רישיון נהיגה צבאי ואזרחי
  • שינוי שיבוץ בתפקיד הצבאי
  • הורדה בדרגה והורדה בסיווג הביטחוני.

צה"ל משתמש בקיום בדיקות סמים, על בסיס בדיקת שתן. בעזרתה, ניתן לעלות על שימוש בסמים.

בדיקה זו יכולה להתבצע גם ללא כל הודעה מוקדמת, אבל כדי לאפשר את קיומה, יש לקבל צו מקצין בכיר.

חייל לא יוכל לסרב לביצוע הבדיקה. הסירוב עצמו מהווה עבירה, שהעונש בגינה עומד על עד שנתיים מאסר, על פי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.

סיכום:

עורך דין צבאי בעל חשיבות רבה בניהול הליכים במערכת המשפט הצבאית.

כפי שהסברנו במאמר זה, מדובר במערכת ייחודית וייעודית לגוף הצבאי, צבא הגנה לישראל.

מלבד הידע המשפטי הקיים לאותו עו"ד צבאי, האחרון צריך להכיר ב"מאטריה" המשפטית הנוספת בעניין זה, שהיא השפיטה והענישה הצבאית.

לצבא הגנה לישראל קיימות עבירות ייעודיות וכן ענישה שונה במערכת הצבאית.

לכן, ישנה חשיבות רבה לבקיאות עורך הדין הצבאי.

כמו כן, עם עורכי דין צבאיים, ניתן להיעזר בהליכים מקדמיים להליך הצבאי, או בהתייעצות בכל הנוגע לפטור משירות צבאי, במטרה להשיג שחרור מהצבא או שירות מילואים.

בחירת עו"ד צבאי מקצועי, הבקיא בנושא בעניינכם/ן, יביא להטבה במצבכם/ן.


עורך דין צבאי אלון ארז - פקודת הסמים בצבאהנכם מוזמנים לקרוא עוד על עבירות במסגרת המשפט הצבאי ועל הדרכים בהן עו"ד צבאי טוב יכול לעזור לכם להתמודדות עם המערכת:

  • עבירות סמים בצבא – הגישה הצבאית לסמים, העונשים הצפויים והזכויות של החייל מול המערכת הצבאית.
  • פקודת הסמים המסוכנים – צה"ל החמיר את פקודת הסמים המסוכנים, מה נשתנה ומה אומר הניסוח החדש.
  • עריקות – מהי עריקות? מה העונש המצפה לעריק? מהן ההשלכות של העריקות? מה אפשר לעשות כדי להקל על העונש? היוועצות עם עורך דין צבאי עריקות בתחום זה
  • בדיקת סמים בצבא – על סירוב מתן דגימת שתן בצבא.
  • הטרדה מינית בצבא – מה בדיוק נכלל בהגדרה של הטרדה מינית, מהן אפשרויות הטיפול והסיוע הפתוחות בפני חייל או חיילת שנפגעו ממנה, ומהם הצעדים המשפטיים אשר עורכי דין צבאיים נדרשים לנקוט בהם.
  • שחרור מהצבא – ישנם סוגים שונים של פטור משירות צבאי, ויש לדעת שאופי ואורך תהליך קבלת שחרור מהצבא עשוי להשתנות בהתאם לסוג הפטור המבוקש.
  • פטור משירות מילואים – קיימות מספר עילות שבגינן מעניק הצבא פטור קבוע משירות מילואים ולרוב קל יותר לקבל פטור משירות מילואים מאשר משירות סדיר. בכל מקרה עדיף לא להגיע למצב של נפקדות או עריקות.
  • פטור משירות צבאי – לחיילים שערקו או השתמטו מהשירות – על מתן פטור לחיילים בשירות סדיר שערקו או השתמטו מהשירות. כיצד ניתן לפעול לקבלת פטור משירות צבאי במקרים של השתמטות, נפקדות או עריקות מהצבא ולצמצם את הענישה למינימום? כיצד להימנע מכתב אישום בבית דין צבאי באמצעות עורך דין צבאי? ומהוא מערך גחל"ת?
  • פטור משירות ביטחון לישראלים השוהים בחו"ל – על חובת הגיוס המוטלת על אזרחים ישראלים תושבי חו"ל.
  • משחקים באש: עבירות נשק בצבא – סקירה של עבירות הנשק הנפוצות בצבא, שמתחלקות באופן כללי לעבירות מתחום השימוש הבלתי חוקי בנשק, ולעבירות שעניינן הוצאת נשק מרשות הצבא.
  • מצ"ח – משטרה צבאית חוקרת – מה לעשות אם נעצרתם על ידי מצ"ח? מהי משטרה צבאית חוקרת ומה נמצא בסמכותה?
  • חקירת מצ"ח – זכויות הנחקר – מה הם הזכויות שלכם בעת חקירת מצ"ח? הזכות לייצוג, זכות השתיקה, הזכות להימנע מהפללה עצמית ועוד.
  • כשהמשטרה עוברת על החוק: מה אסור למצ"ח לעשות? – עומדים לפני חקירה של משטרה צבאית? בואו להכיר מה הם הזכויות שלכם ומה אסור למשטרה הצבאית לעשות.
  • מעבר מבית כלא צבאי לבית כלא אזרחי – כל מה שרציתם לדעת על מערכת הכליאה בצבא ועל אפשרות המעבר למעצר בבית כלא אזרחי.
  • כשהצבא בא הביתה: חיפוש על ידי המשטרה הצבאית – מהם סמכויות החיפוש של מצ"ח? האם חיפוש לא חוקי פוסל את הראיה? ועוד.
  • עבירות תנועה בצבא – אכיפה בנושא עבירות תעבורה בצבא דומה לנעשה על ידי המשטרה האזרחית. עם זאת ישנם מקרים שבהם האכיפה מחמירה אף יותר.
  • רישום פלילי לפני הגיוס – לכל אותם אלו שמעדו לפני הגיוס וצברו לרעתם רישום פלילי, הנה בשורה חיובית – יש מה לעשות בנידון בעת השירות בצבא.
  • שיפוט אזרחי במסגרת צבאית – האם עדיף להישפט בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי? ומהם זכויות הנאשם?

מוגש באדיבות,
עורך דין צבאי אלון ארז.