ערעור על פרופיל נפשי

עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין פלילי אלון ארז
עורך דין צבאי אלון ארז

שירות צבאי הוא חובה חוקית בישראל, אך לא כל אדם מתאים לשירות צבאי מבחינה נפשית. במצבים אלה, ניתן להגיש ערעור על הפרופיל הנפשי שנקבע למועמד לשירות ביטחון (מלש”ב).

 

הגדרת פרופיל נפשי

פרופיל נפשי הוא הערכה של מצבם הנפשי של מלש”ב, והוא נקבע על ידי קב”ן (קצין בריאות הנפש). הפרופיל הנפשי נע בטווח של 21-97, כאשר פרופיל 21 פירושו אי כשירות לשירות צבאי כלל ופרופיל 97 פירושו כשירות מלאה לשירות צבאי.

 

הליכי קביעת פרופיל נפשי

הליכי קביעת הפרופיל הנפשי מתבצעים במסגרת הצו הראשון. המלש”ב עובר ראיון עם קב”ן, ובמהלך הראיון הקב”ן שואל את המלש”ב על מצב בריאותו הנפשית, על ההיסטוריה הרפואית שלו ועל תרופות או טיפולים שהוא מקבל. הקב”ן גם עשוי לבקש מהמלש”ב לעבור בדיקות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות.

 

זכות הערעור על פרופיל נפשי

למלש”ב קיימת זכות לערער על הפרופיל הנפשי שנקבע לו. הערעור מוגש לוועדת הערעורים של חיל הרפואה, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הפרופיל.

לערעור ניתן ומומלץ להוסיף חוות דעת פסיכיאטרית. חו”ד פסיכיאטרי הוא מסמך חשוב מאוד בהליך הערעור. חוות הדעת צריכה להיות מפורטת ומקיפה, ולהציג את הממצאים הרפואיים והפסיכיאטריים של המלש”ב.

את הערעור מגישים לוועדת הערעורים. ועדת הערעורים מורכבת משלושה רופאים, פסיכיאטר אחד ורופא אחד. הוועדה בוחנת את הטענות שהעלה המלש”ב, וכן את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהגיש. הוועדה רשאית לאשר את הפרופיל שנקבע, להעלות את הפרופיל או להוריד את הפרופיל.

 

חשיבות חוות דעת פסיכיאטרית בערעור על פרופיל נפשי

חוות דעת פסיכיאטרית היא מסמך חשוב מאוד בהליך הערעור על פרופיל נפשי. חוות הדעת צריכה להיות מפורטת ומקיפה, ולהציג את הממצאים הרפואיים והפסיכיאטריים של המלש”ב.

חוות הדעת הפסיכיאטרית יכולה להשפיע באופן משמעותי על החלטת ועדת הערעורים. הוועדה תשקיע תשומת לב רבה לחוות הדעת, ותשתמש בה כדי להעריך את מצב בריאותו הנפשית של המלש”ב ואת השפעת ההפרעה הנפשית על יכולתו לשרת בצבא.

כדי להגביר את הסיכויים להצלחת הערעור, חשוב להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מקיפה ומקצועית. להלן כמה טיפים להגשת חוות דעת פסיכיאטרית:

  • הקפידו לבחור פסיכיאטר מוסמך ומנוסה בתחום של הערעורים על פרופיל נפשי.
  • ספקו לפסיכיאטר כל המידע הרפואי הרלוונטי, כולל אבחנות רפואיות, היסטוריה רפואית, בדיקות רפואיות וטיפולים רפואיים.
  • שתפו את הפסיכיאטר בחוויות האישיות שלכם, ובאופן שבו ההפרעה הנפשית משפיעה על חייכם.
  • הקפידו לקרוא את חוות הדעת הפסיכיאטרית לפני הגשתה לוועדת הערעורים, וודאו שהיא מקיפה ומקצועית.

 

ועדת הערעורים

ועדת הערעורים היא ועדה פנימית של צה”ל, המוסמכת לדון בערעור על פרופיל נפשי. הוועדה מורכבת משלושה רופאים, פסיכיאטר אחד ורופא אחד.

הדיון בוועדת הערעורים מתנהל בדלתיים סגורות. המלש”ב אינו חייב להופיע לדיון, אך הוא רשאי לעשות זאת אם ירצה.

במהלך הדיון, הוועדה בוחנת את הטענות שהעלה המלש”ב בערעור, וכן את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהגיש. הוועדה רשאית להזמין את המלש”ב לראיון אישי, אם היא רוצה לקבל מידע נוסף.

לאחר הדיון, הוועדה מקבלת החלטה בערעור. החלטת הוועדה היא סופית ולא ניתנת לערעור.

להלן כמה טיפים למלש”ב המגיש ערעור לוועדת הערעורים:

  • הקפידו להגיש את הערעור בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הפרופיל הנפשי.
  • הקפידו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מקיפה ומקצועית.
  • אם אתם מעוניינים להופיע לדיון בוועדת הערעורים, הקפידו להכין את עצמכם מראש.

 

דוגמאות להצלחה בערעור על פרופיל נפשי

מקרים בהם הוועדה החליטה להעלות את הפרופיל הנפשי:

  • מלש”ב שסובל מהפרעת חרדה קלילה, אך הוא מקבל טיפול פסיכולוגי יעיל, והוא מצליח לתפקד בצורה תקינה בחיי היומיום.
  • מלש”ב שסובל מהפרעת דיכאון קלה, אך הוא מקבל טיפול תרופתי יעיל, והוא מצליח להתמודד עם ההפרעה.
  • מלש”ב שסובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), אך הוא מקבל טיפול תרופתי יעיל, והוא מצליח ללמוד ולתפקד בצורה תקינה בבית הספר.

מקרים בהם הוועדה החליטה לפטור מהשירות:

  • מלש”ב שסובל מהפרעה נפשית חמורה, כגון סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית.
  • מלש”ב שסובל מהפרעה נפשית שמקשה עליו באופן משמעותי לתפקד בצורה תקינה בחיי היומיום.
  • מלש”ב שסובל מהפרעה נפשית שמסכנת את עצמו או את הסובבים אותו.

לקריאת המאמר “שחרור מהצבא על נפשי” לחצו כאן >>>

 

חשוב לציין כי החלטת ועדת הערעורים היא סופית ולא ניתנת לערעור. עם זאת, חשוב לדעת שישנם מקרים רבים שבהם ערעור על פרופיל נפשי מצליח.

ככל שההפרעה הנפשית משפיעה באופן משמעותי יותר על היכולת לשרת בצבא, כך סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים יותר. לדוגמה, מלש”ב שסובל מהפרעה נפשית שמקשה עליו לתפקד בצורה תקינה בתנאי לחץ, צפוי להצליח בערעור אם הוא יטען שהוא אינו מתאים לשירות ביחידות קרביות.

ככל שטיפול שניתן למלש”ב יעיל יותר, כך סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים יותר. לדוגמה, מלש”ב שסובל מהפרעת חרדה, אך הוא מקבל טיפול פסיכולוגי יעיל, צפוי להצליח בערעור אם הוא יטען שהטיפול מאפשר לו לתפקד בצורה תקינה.

ככל שיש למלש”ב יותר הוכחות רפואיות ופסיכיאטריות תומכות בטענותיו, כך סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים יותר. לדוגמה, מלש”ב שסובל מהפרעת דיכאון, אך הוא מגיש חוות דעת פסיכיאטרית מקיפה ומקצועית, צפוי להצליח בערעור.

 

לסיכום

שירות צבאי הוא חובה חוקית בישראל, אך לא כל אדם מתאים לשירות צבאי מבחינה נפשית. במצבים אלה, ניתן להגיש ערעור על הפרופיל הנפשי שנקבע למועמד לשירות ביטחון.

ערעור על פרופיל נפשי הוא הליך מורכב שיכול להשפיע באופן משמעותי על העתיד הצבאי של המלש”ב. חשוב להיערך לערעור בצורה מקצועית, ולהגיש ערעור מקיף ומפורט שיספק את כל המידע הרלוונטי לוועדת הערעורים ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי.

שתפו בקליק
Picture of עורך דין אלון ארז
עורך דין אלון ארז

בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב . מאז שנת 2009, עו”ד ארז חבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ישראל ובנוסף מחזיק באישור מטעם בית המשפט העליון לשמש כסנגור צבאי.

את ניסיונו העשיר והידע המשפטי הרחב רכש עורך דין ארז במסגרת ייצוגם המוצלח של מאות לקוחות מרוצים בבתי המשפט השונים.

להמשך קריאה

עוד מהבלוג הצבאי שלנו