א’ נולד בקליפורניה לאב ישראלי ואם אמריקאית, והוא מחזיק הן באזרחות ישראלית והן באזרחות אמריקאית. לפני שלוש שנים, בגיל 27, החליט א’ להגיע לארץ כדי לבקר את קרובי משפחתו הישראלים. אבל כשנחת בשדה התעופה, הוא נדהם לשמוע מהפקידים שם שהוא מופיע ברשומות כמשתמט משירות בצה”ל ולא היה ברשותו פטור משירות ביטחון לישראלים השוהים בחו”ל.
תעודת פטור משירות צבאי לתושבי חוץ – לשוהים בחו”ל
הבחור, שחי בארה”ב כל חייו ואינו יודע לומר יותר מכמה משפטים בעברית, קיבל מכתב (בעברית, אלא מה?) שמורה לו להסדיר באופן מיידי את ענייניו עם רשויות הצבא כדי להימנע ממעצר בכלא הצבאי; את שארית הביקור הוא בילה במאבקים מתישים מול גורמי הבירוקרטיה הצה”לית כדי לקבל פטור משירות צבאי לתושבי חוץ. וכך למד א’ בדרך הקשה, שחובת השירות בצה”ל חלה על כל אזרח ישראלי שהגיע לגיל 16, אפילו אם הוא בכלל לא חי בישראל או מתכנן לחיות בה בעתיד.
עניינו של א’ מלמד, כי בכדי להימנע מהפתעות לא נעימות שכאלה, צריך לדאוג לקבל פטור משירות צבאי לתושבי חוץ מבעוד מועד.
אם כן, לאחר שבמאמרים הקודמים דיברנו על קבלת פטור מהצבא לחיילים בשירות סדיר או פטור משירות צבאי במילואים, הפעם נדבר על פטור מסוג שונה לגמרי – פטור מהצבא לאנשים שמעולם לא התגייסו לצבא, ושאולי לא העלו אפילו בדעתם שהם אמורים להתגייס, כיוון שהם בכלל לא חיים בישראל.
מהי חובת הגיוס המוטלת על אזרחים ישראלים תושבי חו”ל?
ככלל, צעירים בעלי אזרחות ישראלית החיים בחו”ל נחשבים מבחינת הצבא למלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון) לכל דבר, המצופים להתייצב בבקו”ם בגיל 18 ולהתגייס. הצבא מכיר בשלוש קטגוריות של תושבי חו”ל הזכאים לדחייה או לפטור משירות צבאי לתושבי חוץ: “בן/ בת שליחים”, “בן/ בת מהגרים” ו”יליד/ת חו”ל” (ראו פירוט בהמשך).
אולם ההגדרות הנ”ל אינן תקפות באופן אוטומטי, גם למי שעונה עליהן. בגיל 17, על המלש”ב להסדיר את מעמדו/ה באופן רשמי מול רשויות הצבא, ורק אז יוכל לקבל פטור או דחיית גיוס, בהתאם למעמדם.
הסדרת המעמד נעשית לרוב באמצעות הנספח הצבאי בקונסוליה הישראלית במדינה שבה מתגורר המלש”ב, וכוללת מילוי טפסים והמצאת מסמכים רלוונטיים, המוכיחים שמרכז חייו של המלש”ב הוא אכן במדינה הנטענת, שהוא מתגורר בה ברצף במשך מספר שנים מסוים, וכיו”ב.
משתמט משירות צבאי
תושב/ת חו”ל שלא הסדירו את מעמדם כראוי, ייחשבו למשתמטים משירות צבאי באם לא הוציאו פטור משירות צבאי ומכאן שכל ביקור שלהם בישראל סולל את הדרך לשלל תרחישי אימה כדוגמת סיפורו של א’. לרבות כליאה בכלא הצבאי, איסור יציאה מהארץ ושאר גזירות.
יש לציין שמעמד המלש”ב תלוי במעמדם של ההורים, דהיינו מלש”ב (עד גיל 21) שימשיך להתגורר בחו”ל בזמן שהוריו עלו או חזרו לארץ, יאבד את מעמדו ולא יהיה זכאי עוד לפטור משירות צבאי לתושבי חוץ או דחיית גיוס. במקרה של הורים פרודים שאחד מהם חי בארץ והשני בחו”ל, מעמדו של המלש”ב ייקבע בהתאם למעמדו של ההורה שהמלש”ב נמצא בחזקתו.
טבלה המפרטת את משך השירות ל”בני מהגרים” ו”ילידי חו”ל” בהתאם לגילם בהגעתם ארצה
ויודגש, כי הנתונים בטבלה רלוונטיים רק לגבי בנים. המדיניות כלפי מלש”ביות-בנות היא מקלה ביחס למדיניות כלפי בנים מבחינת פטור משירות צבאי לתושבי חוץ. מלש”בית ילידת חו”ל תהיה זכאית לפטור באופן אוטומטי (מבלי להגיש בקשה בקונסוליה) בגיל 17; בת מהגרים תהיה זכאית לפטור אוטומטי בגיל 20, אלא אם ניצלה בעבר את זכותה ל”שנת שהייה” בישראל (ראו פירוט בהמשך) – ואז תהיה זכאית לפטור בגיל 22.
האם מלש”בים תושבי חו”ל שמגיעים לביקור בארץ מאבדים את זכותם לפטור?
על פי חוק, מלש”בים תושבי חו”ל שנמנים על אחת מהקטגוריות המפורטות לעיל רשאים לבקר ולשהות בישראל בכל שנה למשך תקופה שלא תעלה על 120 ימים במצטבר (בלי קשר למספר הביקורים). כמו כן, למלש”ב עומדת זכות חד פעמית לשהות בישראל ברצף למשך פרק זמן ארוך יותר, של עד שנה אחת, המכונה “שנת שהייה”.
מלש”ב שחורג ממכסת ימי הביקור הנ”ל, צפוי לאבד את מעמדו ואת הפטור שלו משירות, כך שיחויב להישאר בארץ ולהתגייס לצבא. כמו כן, מלש”ביות שחורגות מתקופות הביקור המוגדרות, יאבדו את זכותן האוטומטית לפטור.
לסיכום, קבלת פטור מגיוס למלש”בים השוהים בחו”ל הוא נושא חשוב, שאין לזלזל בו או להתעלם ממנו. ככלל, הפרוצדורה להשגת הפטור היא לא מסובכת במיוחד, אבל בחוק, וגם בחיים, קיימים ניואנסים רבים שיכולים במקרים מסוימים להקשות על העניינים.
התייעצות עם עורך דין על פטור משירות צבאי לתושבי חוץ
לכן, יש ללמוד את הנושא היטב, ובכל מקרה של התלבטות או בעיות שצצות, להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין צבאי – ורצוי לעשות זאת עוד בטרם ההגעה לארץ. הכי חשוב: לא להגיע סתם כך לנמל התעופה בטרם קיבלתם פטור משירות צבאי לתושבי חוץ רשמי, ולהניח ש”יהיה בסדר” – חבל להסתכן בסיבוכים משפטיים ועוגמת נפש מיותרת, כאשר עם הכוונה נכונה אפשר לפתור מראש כמעט כל בעיה.
לעורך דין צבאי אלון ארז ידע רב בהליכי קבלת פטור משירות ובהסדרת מעמד בני שליחים, ילדי מהגרים, ילידי חו”ל ועוד. עומדים לחזור לארץ? צריכים עזרה בהסדרת המעמד שלכם מול רשויות הצבא? פנו אלינו במספר או השאירו פרטים ונחזור אליכם.
