תפריט

עבירות אלימות במשפחה

משפחה, אלימות וחוק: על היבטים משפטיים ופליליים של אלימות במשפחה

החוק בישראל רואה באלימות בתוך המשפחה עבירה פלילית בפני עצמה ולא רק סוג של עבירת אלימות. ניתן לראות זאת בכך שהמחוקק ראה לנכון לחוקק חוק ספציפי שעוסק בתחום האלימות בתוך המשפחה: החוק למניעת אלימות בתוך המשפחה שנחקק בשנת 1991. התייחסות מיוחדת לאלימות בתוך המשפחה ניתן גם למצוא בחוקים אחרים העוסקים באלימות. בשורות הבאות נבחן את הנושא של אלימות במשפחה – בעיקר מהזווית המשפטית ומתוך דגש על הזווית הפלילית.

סוגי אלימות במשפחה

כדי להבין על מה אנחנו מדברים, נסקור קודם כל בקצרה את הנושא וזאת על ידי הכרת הסוגים השונים של האלימות במשפחה. הכרת הסוגים חשובה גם – ואולי בעיקר – לכל מי שמבקש/ת לדעת אם גם הוא או היא הינם קורבנות של אלימות במשפחה.

סוגי אלימות: קורבן האלימות

ניתן להבחין בין סוגים שונים של אלימות במשפחה לפי הצד התוקף והקורבן.

  • אלימות בין בני זוג: על פי רוב מדובר באלימות של גבר כלפי בת זוגו, ישנם מקרים שבהם בן הזוג הוא הקורבן, אבל מדובר במקרים מעטים.
  • אלימות כלפי ילדים: ילדים שחשופים לאלימות מצידם של הורים או מצד כל מי שאצלו הם נמצאים במשמרת.
  • אלימות כלפי קשישים: מצד מי שמטפל בהם או מצד בני משפחה.

סוגי אלימות: צורת האלימות

דרך אחרת להבחין בין סוגי האלימות במשפחה היא לפי האלימות שבה נעשה שימוש. אלימות נחשבת כעבירה פלילית לא רק במקרה של אלימות פיזית, גם אם זו, ברוב המקרים, היא החמורה ביותר.

  • אלימות פיזית: פגיעה גופנית מכל סוג שהוא. במקרים חמורים – ולמרבה הצער הם אינם נדירים – נגרם גם נזק גופני לקורבן.
  • אלימות מילולית: קללות, איומים והשפלות מכל סוג שהוא.
  • אלימות נפשית: לעיתים אין צורך בשפה פוגענית – מספיק לדעת כיצד לפגוע ברוחו של הקורבן על ידי מניפולציות מילוליות ורגשיות.
  • אלימות מינית: מהטרדה ועד אונס.
  • אלימות כלכלית: שליטה במשאבים הכלכליים ומניעת הגישה אליהם מהקורבן. הדבר יוצר תלות בתוקף ולעיתים גם תוצאות כמו רעב, עוני וכדןמה.

העונש על אלימות במשפחה

עבירות אלימות במשפחהלפי חוק העונשין (סעיף 379) העבירה על תקיפה היא שנתיים מאסר. סעיף 382 לחוק קובע שכאשר התקיפה נעשית כנגד בן משפחה העונש הוא כפול: ארבע שנים. אם נגרמה חבלה, העונש הקבוע בחוק הוא שלוש שנים והוא מוכפל כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה: שש שנות מאסר. במקרים של עבירות מין, העונש יכול להיות חמור בהרבה – במקרה של אונס הוא גם יכול להיות עשרים שנות מאסר. בית המשפט גם יכול לקבוע שהאלימות היא עבירה על החוק למניעת הטרדה מאיימת (חדירה אל חייו הפרטיים של הקורבן, מעקב, איומים גלויים ומרומזים וכיוצא בזה), עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר.

עונש נוסף יכול לכלול פיצויים על נזקים שנגרמו עקב ההתעללות כפי שנראה בהמשך.

לפי חוק העונשין (סעיף 86,) גם אם בית המשפט לא הרשיע את הנאשם, הוא רשאי להטיל על מי שהואשם באלימות במשפחה תקופת מבחן שבה הוא יעבור טיפול בקהילה. מדובר בעונש קל כיוון שהוא איננו כולל הרשעה, מאסר ורישום פלילי והוא מאפשר למואשם לשקם את חייו ולטפל בבעיות שלו כדי שהוא לא יחזור שנית על מעשיו. בכל מקרה, מי שהואשם בעבירת אלימות במשפחה אבל הוכיח רצון טוב ורצון להשתקם – באמצעות תסקיר מבחן – יכול לקוות להקלה בעונשו ובמקרים מתאימים גם להימנעות מהרשעה. החשיבות של עורך דין פלילי המתמחה בתחום אלימות במשפחה, היא בכך שהוא יידע לכוון את הלקוח בדרך הנכונה – לא כדי להתחמק מעונש אלא כדי לשקם את חייו.

 

דרכי הפעולה של מי שסובל מאלימות בתוך המשפחה

כפי שציינו בהתחלה, מטרת המאמר אינה לכסות באופן מלא את הנושא הסבוך ורחב הידיים של העבירה הפלילית של אלימות במשפחה אלא לבחון אותו מהזווית המשפטית. לכן, השאלה שבה נתמקד היא מה ניתן לעשות מבחינה משפטית.

  • תלונה במשטרה: בידי מי שסובל מאלימות במשפחה עומדת האפשרות להגיש קודם כל תלונה במשטרה. עד כמה שהיינו רוצים להאמין שהמשטרה תעשה הכול כדי לסייע לקורבנות אלימות במשפחה, העזרה איננה תמיד מובנת מאליה, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. לכן מומלץ להגיש את התלונה בעזרת עורך דין אלימות במשפחה שמכיר את התחום ויידע לכוון את קורבן האלימות, להדריך אותו וללוות בכל התהליך. עו"ד גם יסייע לקורבן במגעים עם המשטרה ורשויות הרווחה. הסעד המיידי שניתן לקבל מהמשטרה הוא צו הרחקה לשבעה ימים – צו שירחיק את התוקף מהצד המותקף.
  • צו הרחקה/הגנה: ישנם למעשה שלושה סוגים של צווים שמהווים סעד למי שסובל מאלימות במשפחה. הצווים השונים נועדו להרחיק את התוקף מהמותקף ולאפשר למותקף להיות מוגן ולנהל באופן תקין את חייו מבלי חשש מאלימות נוספת.
  • צו הרחקה: צו שמקורו החוקי הוא הדין האישי – זכותו של אדם למדור שליו. הוא ניתן במקרים של אלימות שמהווים סכנה לבן משפחה. על בית המשפט להשתכנע שמדובר אכן במקרה שבו הייתה אלימות ברורה ומסוכנת ושידוע מי הצד האשם בה. כפי שנכתב לעיל, המשטרה יכולה להוציא צו הרחקה לשבוע. בית המשפט יכול להוציא צו הרחקה למשך שלושה חודשים ולאחר מכן לחדש אותו שוב ושוב עד לשנה.
  • צו הגנה: צו שמקורו החוקי הוא החוק למניעת אלימות במשפחה (סעיף 3). הצו ניתן בידי בית המשפט לבקשת תובע משטרתי או עובד סוציאלי. הוא ניתן כאשר מוכח אחד מהדברים הבאים:
  • האדם שכנגדו מתבקש הצו נהג באלימות כלפי מבקש הצו.
  •  ישנה סכנה ברורה שהוא ינהג באלימות בטווח הקרוב.
  • הוא התעלל במשך זמן רב בבן משפחה ופגע באפשרות שלו לנהל חיים תקינים.
  • צו למניעת הטרדה מאיימת: צו שמקורו החוקי הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת. שלא כמו בצו הגנה, כאשר מבקשים צו למניעת הטרדה מאיימת אין צורך להוכיח אלימות פיסית ממשית – הצו מיועד למניעת הטרדה: מעקב, איומים, הטרדה נפשית וכדומה.

בחירת הסעד הנכן ביותר איננה תמיד מובנת מאליה. גם כאן ישנה חשיבות גדולה להתייעצות עם עורך דין אלימות במשפחה כדי להחליט על הסעד החוקי המתאים לכל מקרה לגופו.

  • תביעת גירושין: כאשר האלימות היא בין בני זוג או כלפי הילדים, הקורבן – או ההורה שמבקש להגן על הילדים שסובלים מאלימות – יכול להגיש תביעת גירושין כדי לסיים את הקשר עם הצד האלים, להתרחק ממנו ולבנות חיים חדשים בלעדיו. כדי לעודד את בן הזוג אכן לתת גט, ניתן להיוועץ עם עורך דין מגשר גירושין, כאשר במסגרת הסכם הגירושין ניתן להסכים כי תוגש בקשה למשטרה לסגירת תיק פלילי.
  •  תביעה אזרחית: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים על נזקים שנגרמו בגלל ההתעללות. לדוגמה: בשנת 2010 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שעל בעל מתעלל לשלם 60,000 ₪ לאשתו לשעבר שבה התעלל.

תלונות שווא על אלימות משפחתית

למרבה הצער, ישנם גם מקרים שבהם אדם מואשם באלימות למרות שהוא חף מפשע. הדבר נובע מרצון לפגוע בו או כדי להשיג יתרון משפטי בהלכי גירושין והליכים אחרים. כמו כן ישנם מקרים שבהם מוגשת תלונה שכזו בשוגג: פרשנות לא נכונה למצב או למקרה או חוסר היכרות עם הנסיבות.

כיוון שמדבור בעבירה פלילית חמורה וכיוון שהאשמה שכזו מסכנת את המואשם בעונשים שפירטנו לעיל או בהרחקה ממשפחתו, חשוב להתייעץ מיד עם עורך דין פלילי מתאים ולספר לו את כל האמת. יש לנסות ולהציג את כל ההוכחות והעדויות שיכולות לסייע למואשם.

מעבר להפרכת האשמה, מי שמואשם על לא עוול בכפו גם יכול להיות זכאי לפיצוי על תלונת הסרק שהוגשה נגדו. ישנם מספר נתיבים משפטיים לכך:

  • לפי חוק לשון הרע: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים או קובלנה פלילית על העוול שנעשה למואשם. המתלונן מסתכן במאסר בפועל ו/או בתשלום פיצויים.
  • ניתן לתבוע את המדינה על כך שתלונת השווא לא נחקרה כראוי ולכן נגרם נזק למי שהתלונה הוגשה כנגדו.
  • גם בחוק למניעת הטרדה מאיימת ישנו סעיף מיוחד שנוגע לתלונות שווא. סעיף 9 קובע שאם בית המשפט דחה את הבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת ומצא אותה קנטרנית, הוא יכול לפסוק הוצאות לצד שהגיש את הבקשה ובמקרים מסוימים גם לפסוק פיצויים לצד שנגדו הוגשה הבקשה. חשוב לציין שלא מספיק שבית המשפט ידחה את הבקשה – עליו גם לפסוק שהתקיימו התנאים לכך שהיא תיחשב קנטרנית, חסרת בסיס ונובעת מכוונה רעה שאיננה סבירה.

האשמה באלימות במשפחה היא האשמה חמורה. מערכות החוק והמשפט מגבירות את המאמצים להילחם כנגד התופעה ולצד מקרים שבהם הצד האלים בא על עונשו ישנם גם מקרים של חפים מפשע שנפגעים.

אם אתם בצד שנפגע מאלימות במשפחה אתם יכולים וצריכים להסתייע בכלים החוקיים הקיימים במערכת. כמו בכל דבר שיש לו נגיעה לחוק ולנגזרות שלו מדובר בתהליך שאיננו תמיד פשוט – עו"ד פלילי אלון ארז מבטיח להעניק לכל לקוח את כל הסיוע שיידרש על מנת שהוא יזכה להגנה המלאה הקיימת בחוק.

אם אתם מואשמים בעבירה של אלימות במשפחה עורך דין פלילי אלון ארז כי ישתמש בכל האמצעים שהחוק במדינת ישראל העמידו לו, כעורך דין פלילי, בכדי להביא את בית המשפט להכרעה אשר תשקף את האמת כפי שהתרחשה לאשורה במציאות.

כך או כך, התייעצות עם עורך דין וקבלת סיוע משפטי ממנו הינה הכרחית בין אם מדובר בצד הסובל מהאלימות או בצד המואשם באלימות במשפחה.

עורך דין פלילי אלון ארז | עו"ד פלילי במרכז | שאול המלך 8 תל-אביב | 050-7368203