זמין 24 שעות ביממה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חיפוש…

אי הרשעה פלילית

הכלל המשפטי

 

באופן כללי וכברירת מחדל, מרגע שהוכחה אשמתו של אדם, הרי שהדרך לציין את הפסול שבמעשה הפלילי, היא על דרך הרשעה פלילית. זאת, על מנת להבטיח הן את הרתעת היחיד והרתעת הרבים והן בכדי לשדר לציבור מראית עין של שוויון בפני החוק. בדרך זו נשמר הסדר הציבורי באופן קל יותר. כאשר כל אדם יודע כי למעשיו יהיו תוצאות חמורות אשר ישפיעו על עתידו, הבחירה במעשים פליליים לא תהיה קלה כל כך. עם זאת, יש להתחשב בנסיבות חייו של האדם, ברקע למעשיו, בכוונה שלו והאם הוא מתחרט על מעשיו. על מנת לאזן בין הרצון בחברה שומרת חוק לבין הרצון למנוע מאדם שעבר עבירה פלילית נזק בלתי הפיך להמשך חייו, יש מקום לבחון גם חריגים.

 

החריג לכלל המשפטי

חרף האמור לעיל, במקרים מיוחדים בעלי נסיבות יוצאות דופן, בתי המשפט מוכנים לשקול בחיוב את האפשרות של הימנעות מהרשעה פלילית, גם אם הוכחה אשמתו של המבקש את רחמי בית המשפט. זאת, כאשר בית המשפט סבור, כי נוצר יחס שאינו מידתי בין הפגיעה הצפויה לנאשם אם יורשע, לבין מעשה העבירה שביצע. למה הכוונה? לדוגמא ניקח אדם מן השורה, בעל משפחה וקריירה, אשר ברגע של חמת זעם ניפץ את שמשת המכונית של הבוס שלו שפיטר אותו באופן לא הוגן. נכון שנגרם נזק כבד למכונית והתנהגות זו אינה נחשבת למקובלת כלל ולא חשוב מאיזו סיבה, אך אותו אדם היה נתון בכעס רב, איבד שליטה על עצמו והוציא את זעמו על המכונית הנוצצת של הבוס שממשיך להתעשר בזמן שהוא ייאלץ לסכן את העתיד הכלכלי של משפחתו בזמן שינסה למצוא עבודה חדשה בתקופה לא יציבה. כאשר אדם כזה מגיע לפתחו של בית המשפט עם תיק פלילי וצפוי לעונש של מאסר על הנזק לרכוש שגרם, האם העונש עבורו הינו מידתי? האם אין מקום למידת הרחמים, בעיקר לנכונותו של האדם לפצות כספית את הבוס שלו על הנזק שנגרם ולהביע חרטה כנה?

 

אי הרשעה פלילית

סיום ההליך המשפטי באי הרשעה 

ניתן לומר, כי האפשרות לסיום ההליך המשפטי באי הרשעה תלוי בשני תנאים מרכזיים:

 

א. הרשעה פלילית תפגע באופן חמור בנאשם ובאפשרות לשיקומו

 

ב. סוג העבירה בה הורשע הנאשם, מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה.

מבחני המשנה לבחינת אי הרשעה פלילית 

בנוסף לשני התנאים המרכזיים, בית המשפט העליון, בפסיקותיו לאורך השנים, יצר מבחני משנה שיעזרו לבחון בכל מקרה ומקרה, את האפשרות להימנע מהאפשרות לקבלת הרשעה פלילית. בין מבחני משנה אלו ניתן למצוא את:

 

(1) בחינת עברו הפלילי של הנאשם – האם זהו מקרה בודד ויחיד של אדם נורמטיבי, או סדרה של מעשים פליליים חוזרים ונשנים.

 

2) הסבירות כי הנאשם ישוב ויעבור עבירות – האם אותו אדם נחשב ל’שור מועד’ כלומר, יש סבירות גבוהה שיחזור על מעשיו, או שמביע חרטה עמוקה על מעשיו ומעוניין לתקן את דרכיו?

 

(3) האם העבירה בה הורשע הנאשם מקורה בהתנהגות מקרית ויחידה – עבירה פלילית יחידה, במיוחד אם יש הבעת חרטה לצידה, לא צריכה לקבל את אותו המשקל כמו אדם שהורשע כבר בעבר בעבירות דומות, או אפילו אותה העבירה עצמה וניכר שאינו משנה את דרכיו.

 

(4) נסיבות ביצוע העבירה – האם אותו אדם היה נתון בצער, כעס או אבל בשעה שעשה את העבירה, או שהיה קר רוח וללא סיבה מיוחדת שמצדיקה אותה?

 

(5) מעמדו ותפקידו של הנאשם, והקשר בין העבירה לבין אלה – האם האדם ניצל את מעמדו לביצוע פשעים, האם דאג להסתירם תחת מעטה הזהות הציבורית שלו?

 

(6) השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי של הנאשם – האם רופא שדיבר בטלפון במהלך נסיעה ונתפס, ראוי לו שההרשעה תחבל במקצועו ואולי אף תגרום לפיטוריו?

 

(7) לקיחת אחריות וחרטה של הנאשם על ביצועה של העבירה – יש הבדל מהותי בין אדם שמבין את מעשיו ומביע עליהם חרטה גדולה וכנה, לבין מי שמתפאר בה ורואה בה מבחן של ‘כבוד’ ו’גבריות’ שבו הגיע להישג מרשים בעיני חבריו.

 

(8) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם – האם הנאשם רואה ברישום הפלילי כנחיתות לעומת בני גילו ובני מקצועו, ועלול לחשוש לפנות למקומות עבודה או להקים משפחה בשל כך?

 

(9) מצבו האישי והבריאותי של הנאשם – מיהו האדם? מה מצב בריאותו? מה מצבו האישי? איך כל אלו משפיעים על שיקול דעתו, החלטותיו ומעשיו?

 

(10) טיב העבירה וחומרתה – מה למעשה עשה האדם? האם מעשיו הובילו לתוצאה חמורה מכפי שחשב? האם ידע מה עומד לקרות כתוצאה ממעשיו והאם זה היה רצונו?

 

(11) מידת פגיעתה באחרים – האם העבירה פגעה באדם או ברכוש, או שלמעשה לא התרחש כל נזק?

 

בעוד שמבחני משנה 1-9 הם מבחנים שבוחנים את אישיותו של הנאשם ואת האינטרסים שלו בסיום ההליך באי הרשעה פלילית, הרי שמבחני משנה 10-11 בוחנים ולוקחים בחשבון את האינטרס הציבורי ואת הפגיעה בו.

 

על הנאשם מוטל הנטל המשפטי להוכיח, כי במקרה הקונקרטי שלו, הנזק שייגרם לו, עולה על הנזק לאינטרס הציבורי שייגרם, במידה וההליך בעניינו יסתיים ללא הרשעה. לדוגמא, נער שגנב שקית של חטיף מקיוסק גרם לבעל הקיוסק נזק של מספר שקלים, אך רישום פלילי בגיל צעיר עלול לעלות לנער באי גיוס ליחידות מובחרות, במניעת מספר מקצועות שאולי הוא מעוניין בהם, לדוגמא, מאבטח או מדריך נוער, ובכתם שלא יימחה שילווה אותו מעכשיו ועד זקנתו.

עורך דין פלילי ותפקידו החשוב באי הרשעה פלילית. 

הדרך המקובלת בה על עורך דין פלילי מיומן ללכת, על מנת להגדיל משמעותית את האפשרות שהלקוח שלו יסיים את ההליך ללא הרשעה, היא על דרך שליחתו של הלקוח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר.

אולם חשוב לזכור, כי בית המשפט אינו משחרר נאשמים בדין פלילי בקלות רבה כל כך. בין אם מדובר בעבירות נוער ובין אם מדובר בעבירות בגיל בוגר, גם ללא הרשעה פלילית אותו אדם ייבחן בזכוכית מגדלת לאורך כל חייו. כל התנהגות חריגה, כל תלונה וכל מהומה תטופל אחרת, וביתר משקל. ייקבע לו קצין מבחן שיבחון את התנהגותו, אורחות חייו, והשיקום שאותו הוא מתחייב לעבור כתנאי לפטירה מתיק פלילי. על הנאשם יהיה להוכיח כי הוא ראוי לאמון המערכת, ואם יפר אותה, הוא צפוי לפגוש את מלוא חומרת הדין גם על עבירה קלה.

בטרם שירות המבחן ייתן המלצה, האם יש לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית הוא יבחן, האם הנאשם שבפניו מסוגל ורוצה לעבור הליך שיקומי ארוך. רק במידה ושירות המבחן יסבור, לאחר פגישות שבועיות עם הנאשם, שיכולות להתפרס למשך חודשים רבים, כי הנאשם שבפניו מוכן לעשות שינוי דרסטי באורחות חייו, הוא יבוא בהמלצה חיובית, שמשמעותה הינה, כי בית המשפט יבחן באופן רציני, את האפשרות לסיים את ההליך ללא הרשעה.

עורך דין פלילי מוביל אלון ארז מומחה בסיום הליכים משפטיים פליליים באי הרשעה פלילית. גם במקרים שהיו נראים כחסרי סיכוי של ממש, הצליח עורך דין ארז לשכנע את בתי המשפט, כי עצם ההליך הפלילי הרתיע את הנאשם דיו וכי אין צורך בהרשעה, אשר רק תגרום לנאשם לנזק בלתי מידתי.

 

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
אולמרט בעליון

בתחילת השבוע החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי מורשעי “פרשת הולילנד” ובהם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, לא יתחילו את ריצוי

קרא עוד »