זמין 24 שעות ביממה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חיפוש…

דין משמעתי עובדי מדינה

ישנם עובדים ובעלי מקצוע רבים הכפופים לדין משמעתי עובדי מדינה, בין בגלל מקום עבודתם ובין אם בגלל תחום עיסוקם.

ניתן לחלק עובדים אלו באופן גס לשתי קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה הינה של בעלי מקצוע שהעיסוק שלהם בו מוסדר בחוק (עורכי דין, רופאים, רואי חשבון וכו’) ואשר הם חברים בגילדות מקצועיות אשר אוכפות דין משמעתי והאתי (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון וכו’).

הקבוצה שנייה הינה של עובדים בגופים ציבוריים בהם קיימת מערכת של דין משמעתי, המוסדר בחקיקה (עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות, שוטרים וכו’). מקור הכפיפות לדין משמעתי הוא לרוב בחוק המוחל על בעלי מקצוע או עובדים בגוף מסוים.

יחד עם זאת, לגבי מקצועות מסויימים, מקור הכפיפות הוא מכוח הסכם עבודה עליו חותם העובד בו הוא מקבל על עצמו דין משמעתי במקום העבודה.

דין משמעתי עובדי מדינה הוא בעצם מערכת כללים המסדירה את כללי ההתנהגות בארגון מסוים או עבור מקצוע מסוים. כך למשל על כל עובד מדינה לפעול על פי הוראות התקשי”ר (תקנון שירות המדינה) ועל כל עורך דין לפעול על פי כללי האתיקה של עורכי הדין.

במידה ועובד או בעל מקצוע הכפוף לדין משמעתי עובר עבירת משמעת עובדי מדינה או פועל בניגוד לכללי האתיקה, הוא צפוי לעמוד לדין משמעתי במסגרת הארגון או הגוף אליו הוא משתייך.

מה כולל בתוכו דין משמעתי עובדי מדינה?

מעבר לכללי ההתנהגות והאתיקה במקום העבודה או במקצוע המסוים, הדין המשמעתי כולל גם הוראות בדבר העמדה לדין.

הוראות אלו מתייחסות גם לגוף בפניו נשפטים, גם לסדרי הדין ובכלל זה דרכי ערעור פלילי וגם כמובן לעונשים או סנקציות הצפויים למי שיימצא אשם בעבירה על כללי המשמעת והאתיקה.

חשוב להבין שלבתי דין משמעתיים סמכויות, במקרים מסוימים, לקבוע כי עובד יפוטר או כי ישללו לו זכויות מסוימות בעבודה (כמו הטבות פנסיה או דרגה) ובמקרים חריגים אף לקבוע כי יישלל הרישיון לעסוק במקצוע.

מאחר שמדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין שיכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת, זכאי כל אדם שעומד לדין משמעתי לייעוץ וייצוג משפטי.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עוד בשלב החקירה או הבירור טרם ההחלטה על העמדה לדין.

באמצעות פנייה אל עורך דין פלילי אשר מתמחה בייצוג עובדים בבתי דין משמעתיים יוכל העובד לוודא כי טיעוניו מובאים בצורה הטובה והמקצועית ביותר בפני בית הדין וכי זכויותיו במסגרת ההליך המשמעתי יישמרו.

היחס בין דין משמעתי עובדי מדינה לדין הפלילי?

ישנם מצבים בהם עבירה על דין משמעתי עובדי מדינה יכולה להוות גם עבירה על הדין הפלילי. כך לדוגמא קבלת טובות הנאה על ידי עובד מדינה מהווה גם עבירה פלילית וגם עבירת משמעת עובדי מדינה.

העובדה שאדם עומד לדין משמעתי בגין מעשה מסוים אינה חוסמת את האפשרות להעמיד אותו לדין פלילי ביחס לאותו מעשה – ולהיפך.

כלומר הדין המשמעתי אינו גורע מהדין הפלילי אלא מוסיף עליו. יחד עם זאת, נהוג שכאשר נפתח הליך פלילי תוך כדי ניהול הליכים משמעתיים, יוקפאו ההליכים המשמעתיים עד למתן הכרעה בהליך הפלילי, אך לקביעות בית המשפט הדן בתיק הפלילי תהיינה השלכות על ההליך המשמעתי.

דין משמעתי החל על עובדי המדינה

הדין המשמעתי החל על עובדי מדינה

ההליכים בפני בית הדין מתנהלים לפי סדרי דיון, שנקבעו בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 והוראות נוספות ומשלימות הדרושות למען קיומו של הליך הוגן וצודק, שמיושמות במהלכו של הדיון המשפטי, על בסיס פסיקתם, של בית המשפט העליון, ובית הדין.

דין משמעתי החל על עובדי מדינה מתקיים בעבירות הבאות:

  • אי קיום הוראות התקשי”ר ו/או את נוהלי ונוהגי מקום העבודה
  • הפרת דיני המדינה, או התרשלות בקיומם
  • התנהגות שאינה הולמת את התפקיד
  • פגיעה בתדמית שירות המדינה
  • פעולה בצורה שאינה הוגנת במילוי תפקידו
  • השגת מינוי שלא כדין
  • הרשעה על ידי ערכאה אזרחית בעבירה שיש עימה קלון

כל עובד מדינה רשאי להיות מיוצג על ידי סנגור, אם על פי בחירתו או על פי בקשתו במינוי של אב בית הדין.

גזר הדין יכול לכלול את אחד או יותר מהעונשים הבאים:

  • התראה
  • נזיפה
  • נזיפה חמורה
  • הורדה בדרגה או הקפאתה
  • הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית דין עד שישית מהמשכורת החודשית של העובד
  • העברה – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, לצמיתות או לתקופה מוגבלת
  • פסילה ממילוי תפקידים מסוימים, באופן קבוע או זמני
  • פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים/ללא תשלום פיצויי פיטורים
  • פסילה ממילוי תפקיד לאחר פיטורים או פרישת העובד של תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה מוגבלת
  • פסילה משירות לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה, לצמיתות או לתקופה מוגבלת
  • בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, בהחלטת בית הדין.

החוק מאפשר ערעור על פסק הדין של בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין. ההליכים בפני בית הדין הם פומביים אלא אם נקבע אחרת.

עוד יש לציין, כי ההליכים שמתנהלים בפני בין הדין למשמעת הינם פומביים וחשופים לעיני הציבור הרחב.

הליכים משמעתיים לגבי מקצועות ספציפיים

דין משמעתי החל על עורכי דין

בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961, נקבע כי ללשכת עורכי הדין יהיו בתי דין משמעתיים וישנה התייחסות נרחבת לסדרי הדין שיחולו בהם.

בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין דנים בעבירות של עורכי דין על חוק לשכת עורכי הדין ועל כללי האתיקה של הלשכה.

בתי הדין המשמעתיים דנים בקובלנות נגד עורכי דין שהוגשו על ידי ועדות האתיקה של הלשכה ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.

לבתי הדין המשמעתיים סמכות להטיל על נאשם שהורשע את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס, השעיה מן הלשכה ואף השהייה מהלשכה.

הדין המשמעתי החל על רואי חשבון

דין משמעתי החל על רואי חשבון נובע מחוק רואי חשבון, התשט”ו-1955 ותקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון), התשל”ג-1973, אשר קובעים כללים שונים בדבר התנהגות שהולמת את מקצוע ראיית החשבון.

על פי החוק האמור כאשר מובא לידיעת מועצת רואי החשבון כי רואה חשבון לא פעל על פי הכללים הקבועים בחוק ובתקנות היא יכולה לחקור ולערוך בירור בנושא.

במהלך הבירור עליה לאפשר לרואה החשבון להשיב על ההאשמות ולהתגונן. לאחר בירור הנושא, אם המועצה תמצא לנכון היא רשאית לתת לרואה החשבון התראה או נזיפה, להשעות את רשיונו לתקופה מסויימת ואף לבטל את רישיון רואה החשבון.

הדין המשמעתי החל על שוטרים

חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס”ו-2005, מסדיר את כל נושא דין משמעתי החל על שוטרים. החוק מתייחס לסדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ולסמכויותיהם.

בנוסף, החוק מונה את עבירות משמעת עובדי מדינה שבגינן יישפטו שוטרים, כאשר עבירת הסל המרכזית היא אי מילוי הוראה מהוראות משטרת ישראל.

את ההחלטה להעמיד לדין שוטר משטרת ישראל או שוטר מג”ב מקבלת מחלקת המשמעת במטה הארצי, ולפי החלטתה נקבע בפני איזה בית דין יעמוד השוטר – שיפוט משמעתי קל בפני שופט יחיד או בפני בית דין למשמעת היושב במטה הארצי.

החוק קובע את סדר הדין, בין היתר יש לציין כי הליך משמעתי ניתן לקיים במקביל לקיומו של הליך פלילי באותו נושא, ואף ניתן לקיימו עד 90 יום מיום שחרורו של השוטר.

בנוסף קובע החוק את חומרת הענישה: במסגרת שיפוט של דן יחיד והרכב בית דין ניתן להטיל את העונשים הבאים: נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק, פסילת רישון נהיגה ומחבוש, הורדה בדרגה היא בסמכות בית הדין בלבד.

חשוב לציין כי כל הרשעה בבית דין משמעתי גוררת אחריה את בחינת המשך שירותו של השוטר במשטרה ולעיתים מהווה את השלב הראשון בהליך פיטורין.

הדין המשמעתי החל על סוהרים

דין משמעתי החל על סוהרים מוסדר בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל”ב-1971. החוק עוסק בסדרי הדין בבתי הדין למשמעת בשירות בתי הסוהר.

בתי הדין המשמעתיים בשירות בתי הסוהר יכולים להטיל על סוהר שהורשע עונשים שונים: נזיפה, ריתוק, מחבוש ואף הורדה בדרגה. החוק גם קובע מהן עבירות משמעת עובדי מדינה שיידונו בבתי הדין המשמעתיים.

אין בתוכן המצוי באתר, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר, כי כל פעולה שתעשה על פי המידע המצוי באתר הינה על אחריות הצופה בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הצופה לבין עורך דין אלון ארז, בין במישרין ובין בעיקיפין. 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: