כוח חוקי: חוק דרומי

אדם התעורר באמצע הלילה וגילה שבביתו נמצא פורץ. הוא נאבק בו, ותוך כדי מאבק פצע אותו ואולי אף גרם למותו. האם בנסיבות כאלו יהיה בעל הבית אשם בפלילים בגין הריגה?

את התשובה על כך יש להתחיל בסיפורו של שי דרומי.

פרשת שי דרומי

בלילה קר, אי שם בנגב הצפוני, בחווה המרוחקת מאזורים מאוכלסים, ישן שי דרומי במיטתו, לאחר יום עבודה קשה בשדה החקלאי.

לאחר שעות ספורות הוא התעורר למשמע רעש שבקע מחוץ לביתו. הוא ניגש לבדוק את מהות הרעש ונתקל בשני פורצים שניסו לגנוב מחצר ביתו סחורה חקלאית ששוויה נאמד בערך כספי רב.

זו לא הייתה הפעם הראשונה ששי דרומי נתקל בסיטואציה כזו, גם בעבר סבל מנזקים כספיים רבים עקב פריצות וגניבת סחורה חקלאית מחוותו.

הפעם, החליט שי דרומי שלא לוותר לפורצים ולהיאבק בהם כדי להרחיקם מביתו ומחוותו. תוך כדי מאבק, הוא השתמש בנשק כדי להבריחם. הירי שביצע פגע באחד מהם. אותו פורץ מת לאחר מכן מפצעיו.

שי דרומי הועמד לדין בגין הפגיעה בפורץ, אך הוא זוכה לבסוף מאישום זה, משום שבית המשפט קבע כי שי דרומי ניסה להגן על עצמו ועל רכושו, ולכן התנהגות עולה בגדר הגנה עצמית.

פרשת שי דרומי זכתה לתהודה תקשורתית רבה בשל הנסיבות המיוחדות שאפפו את המקרה, שעיקרן הייתה העובדה שמדובר באדם תמים, שגר במקום מרוחק, אשר כל רצונו היה לשמור על רכושו האישי.

בעקבות פרשת שי דרומי, תיקנה הכנסת את החוק, והוסיפה טענת הגנה חדשה מפני אחריות פלילית, שנוגעת בעיקרה להגנה על רכוש, לרבות משק חקלאי.

טענות הגנה במשפט הפלילי

חוק העונשין, התשל"ז- 1977 הוא הקודקס הפלילי הישראלי. הוא כולל בתוכו עבירות פליליות, ובין היתר הוא גם מונה בתוכו מספר טענות הגנה שנאשם במשפט פלילי רשאי לטעון במסגרת משפט פלילי.

דוגמא לטענות הגנה מכוח חוק העונשין היא טענת ההגנה העצמית אותה יכול נאשם לטעון במשפט פלילי אם המעשה שביצע נועד כדי לשמור על גופו ועל משפחתו.

עתה, בעקבות פרשת שי דרומי, התווסף סעיף 34י1 לחוק העונשין, הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור".

התיקון הזה לחוק העונשין הוא אשר מכונה "חוק דרומי". במה הוא שינה את המצב?

הרחבת ההגנה בעקבות התיקון

חוק דרומי קובע כי לא תוטל אחריות פלילית על נאשם אשר ביקש לשמור על ביתו ועל רכושו מפני פורצים. החוק בעצם מרחיב את ההגנה שקיימת על מי שמבקש להגן על גופו, ומחיל אותה גם על רכוש – בין אם רכוש רגיל ובין אם תוצרת חקלאית.

ההתייחסות בחוק דרומי למשק חקלאי וסחורה חקלאית נבעה כתוצאה מהמקרה עצמו, ומהצורך לתת מענה לחקלאים רבים באזור הדרום והצפון שסבלו וסובלים ממקרים רבים של גניבת חיות משק, תוצרת חקלאית, ועוד.

אם עד פרשת שי דרומי ניתן היה להיעזר בטענת ההגנה העצמית שמתייחסת בעצם רק לגופו של אדם. עתה, בעקבות התיקון לחוק, ההגנה העצמית חלה גם כאשר מדובר בפגיעה ברכוש, לרבות רכוש חקלאי ואזור חקלאי.

עם זאת, המשמעות של חוק דרומי היא אינה כזו שמאפשרת למחזיק בית או משק חקלאי להשתמש בנשק כדי להרחיק אדם זר הפורץ לביתו בנקל וללא סייגים. ההיפך הוא הנכון. גם ההגנה שמקנה חוק דרומי מסויגת בכמה תנאים:

סבירות

התנאי הראשון מתייחס לדרישה לפעול בסבירות. לדוגמא, אם מחזיק בית ירה לעבר פורץ לאחר שזה החל לברוח מהמקום, הרי שמדובר בפעולה לא סבירה.

מנגד, אם הפורץ נשא נשק ואיים בו על מחזיק הבית, הרי שבנסיבות כאלו יהיה סביר להשתמש בנשק.

כל פעולת אלימות כלפי פורץ צריכה להיעשות בסבירות ובמידתיות. יש להימנע משימוש בכוח מופרז.

כמו כן, החשוב ביותר הוא שיש לזכור כי שימוש באלימות בתור הגנה נועד לא כדי לפגוע במי שפוגע בנו, אלא כדי לנטרל אותו בלבד, ולמנוע פגיעה בנו או ברכושנו.

התנהגות כנה

התנאי השני מתייחס לכניסה לסיטואציה "בהתנהגות פסולה". מי שמבקש להתגונן עליו לעשות זאת בכנות, ולא להיכנס מראש לסיטואציה שבה הוא יוכל לצפות שהאירוע ייגמר באופן קטלני או לא סביר.

לדוגמא, אם מחזיק הבית יכול היה להזעיק את השוטרים ולהימלט עד הגעתם, אך במקום הוא בחר להתעמת עם הפורץ ובכך פגע בו, הרי שבסיטואציה כזו הוא ההתנהגות הפסולה שלו גרמה לו להיכנס למצב רע שמוביל לפעולות רעות. במקרה שכזה סביר להניח שהוא יתקשה לחסות תחת הגנת "חוק דרומי".

מוצא אחרון

אציין שקשה לאמוד מראש כיצד בית המשפט יתייחס לכל מקרה ונסיבותיו. אך ראוי לזכור ששימוש באלימות גם כלפי פורץ צריכה להיות מוצא אחרון, ולא ברירת מחדל.

אכן, יש תחום אפור בין המותר לאסור כאשר מתעמתים עם פורץ או אדם התוקף אותנו כדי לפגוע בנו או ברכושנו.

כדי לכסות את אותם מקרים אפורים בעיקרם, יש להזכיר ולהבהיר שתכליתו של חוק דרומי היא לא לפגוע במי שפוגע ברכושנו, אלא למנוע ממנו לבצע את העבירה, ולכן יש לנהוג בסבירות, ולהימנע מכניסה לסיטואציה אותה ניתן היה למנוע מלכתחילה.

לא רק רובים: מלכודות ושאר כלים

ישנן סיטואציות נוספות שעשויות להתרחש במקרים בהם מתבצעת פריצה למשק חקלאי או לבית. להלן כמה דוגמאות:

אם למשל אדם פיזר מלכודות שנועדו ללכוד עכברים או חיה אחרת, אך אותה מלכודת פגעה בפורץ שנכנס לבית במטרה לגנוב רכוש מהבית; האם במקרה כזה ניתן להטיל אשמה פלילית על בעל הבית? דומה שהתשובה היא שלילית – לא ניתן להטיל על מחזיק הנכס אחריות פלילית, שכן הוא לא עשה דבר והוא לא פגע בצורה ישירה בפורץ.

שאלה נוספת שעשויה לעלות, בהתאם לחוק דרומי, היא במקרה שבו מחזיק נכס נאבק בפורץ, ותוך כדי מאבק הוא סוגר עליו את הדלת ושובר את ידו. נראה כי נסיבות כאלו שייכות לתחום האפור.

במקרה כזה פעולתו של מחזיק הנכס תיבחן לפי אמות מידה של מידתיות וסבירות אל מול פעולתו של הפורץ.

כאשר כל מקרה כזה ייבחן בהתאם לנסיבות העניין. יהיה צריך לבדוק מתי מדובר בהגנה שחוסה תחת ההגנות של חוק העונשין, ומתי מדובר בתקיפה או הריגה שנעשית עקב התגוננות לא סבירה.

מתי מחזיק נכס עשוי להימצא אחראי בפלילים?

ישנם מקרים שבהם מחזיק נכס או אדם שיבקש להתגונן מפני פורץ, עשוי למצוא את עצמו אחראי בפלילים, למרות שכל רצונו היה למנוע פגיעה בביתו וברכושו.

דוגמא לכך עשויה להיווצר בסיטואציה שבה מחזיק נכס רודף אחר הפורץ על מנת להחזיר לעצמו את רכושו. נסיבות כאלו הן בעייתיות ולרעת מחזיק הנכס.

רצוי מאוד שלא ליטול את החוק לידיים, ומרדף הוא פעולה שעל רשויות החוק לבצע. מותר לעקוב אחרי הפורץ ולדווח למשטרה אחר עקבותיו, אך כלל לא רצוי להיגרר למרדף מסוכן.

דוגמה נוספת היא אם מחזיק הנכס הניח מלכודות שהיו מכוונות מראש כנגד פורץ אפשרי והפורץ אכן נפגע מהן.

סיטואציה כזו עשויה לעלות בקנה אחד עם החריג השני של חוק דרומי, והוא "כניסה למצב בהתנהגות פסולה". כפי שהוזכר לעיל, תכליתו של חוק דרומי הוא לנטרל את הסכנה, ולא לפגוע במבצע העבירה או בעוברים ושבים.

הגנה מפני אחריות פלילית היא אף פעם לא הרמטית והיא אינה עניין לחישובים מדעיים.

כל מקרה ייבחן לגופו. בכל מקרה חשוב לזכור שגם להתגוננות מפני פגיעה ברכוש ובגוף יש חריגים בדמות הצורך לנהוג בסבירות ובצורך להימנע מכניסה למצב מסוכן ביודעין.

הברחתם את הפורץ אך חוששים מתביעה פלילית? פנו עוד היום ועורך הדין פלילי אלון ארז יעמוד לצידכם לכל אורכם של ההליכים המשפטיים.

050-7368203

24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע

אלון ארז - עורך דין פלילי בתל אביב
עו"ד אלון ארז
עו"ד פלילי וצבאי אלון ארז, בוגר תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם למעלה מ-10 שנות נסיון בייצוג בתחומי המשפט הפלילי והצבאי. מייצג מגוון רחב של לקוחות, החל משלב החקירות והמעצרים ועד לניהול התיקים בבתי המשפט.